ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לייתן פס"ד על דרך הפשרה לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, לאחר שסיכמו טענותיהם בע"פ, ולאחר ששאלו מספר שאלות קצרות את התובע והנתבע בלבד. כן הוסכם בין הצדדים כי הסכום שניתן יהיה לפסוק לא יעלה על 20,000 ש"ח ולא יפחת מ-5,000 ש"ח.
1. תביעה לפיצוי בגין נזק שנטען כי נגרם לתובעים כתוצאה ממכירת מנוע משומש שנתגלו בו ליקויים. המנוע נמכר ע"י הנתבע, שעוסק במכירת מנועים משומשים משופצים.
2. התובעים, מודדים מוסמכים בעלי משרד מדידות, טוענים כי ביום 3.10.06 קנו מהנתבע מנוע משומש לרכב מסוג ניסאן בעלות של 7,400 ש"ח. נטען כי הנתבע הבטיח כי המנוע הינו תקין ובאיכות טובה, וכן ניתנה אחריות לתקינותו.
3. המנוע הורכב ע"י התובעים, במוסך בסחנין, ברם זמן קצר לאחר התקנתו, נטען כי התגלו בו מספר ליקויים רציניים: משאבת הסולר אינה תקינה - נזילת סולר, טורבו מרעיש, שריפת יתר של שמן.
4. נטען כי הנתבע הבטיח לטפל בתקלות, והפנה את התובעים למוסך שנמצא בבעלות אחיו, ואולם האח סירב לתקן את המנוע. כן נטען כי התובעים נאלצו "לרדוף" אחרי הנתבע במשך תקופה ממושכת של מספר חודשים, עד שהבינו כי אין בכוונת הנתבע לקחת על עצמו את התיקון הדרוש.
5. בסופו של דבר ולאחר מספר חודשים שבהם נטען כי הנתבע משך את התובעים ב-"לך ושוב", נאלצו התובעים לתקן בעצמם חלק מנזקים, ושלמו בגין התיקון סכומי כסף לא מבוטלים. כן נטען כי נזקים נוספים עדיין קיימים במנוע ויש לתקנם בעלות נוספת.
6. התביעה הוגשה על סכום כולל של כ-64,000 ש"ח עפ"י הפירוט הבא:
7,400 ש"ח - עלות המנוע, 1,100 ש"ח - תשלום לחשמלאי, 150 ש"ח - תשלום עבור בדיקה במכון, 1,100 ש"ח - החלפת סטרטר, 2,300 ש"ח - תשלום למכונאי, 11,288 ש"ח - עלות טורבו חדש, 4,785 ש"ח - עלות משאבת סולר חדשה, 10,000 ש"ח - בגין השבתת רכב, 18,000 ש"ח - בגין הפסד ימי עבודה, 9,500 ש"ח - בגין אובדן זמן ועוגמת נפש.
7. מטעם התובעים הוגש תצהיר של התובע 1 המתאר את השתלשלות העניינים האמורה לעיל, תצהיר של מר אבו סאלח פרחאת שהינו בעל המוסך, אשר הרכיב את המנוע ברכב והוא שאיבחן את התקלות במנוע. כן הוגשה חוו"ד שהוכנה על ידי מר פרחאת, המתייחסת לתוצאות בדיקתו את המנוע, ומפרטת את כל הליקויים שמצא, וכן מפרטת את התיקונים שבוצעו על ידו לשם צמצום הנזק.
8. הנתבע טוען מנגד כי מכר לתובעים מנוע משומש-לא חדש, ועל כן הסביר לתובעים בעת המכירה כי יתכן והמנוע לא יהיה תקין, ואולם ניתנת אחריות ל-3 חודשים המוגבלת לתקינות המנוע בלבד ולא לחלקים הנלווים.
9. כן נטען כי לאחר שהתובע פנה והתלונן על ליקויים במנוע, סוכם שהתובע יפנה למוסך מטעמו של הנתבע (מוסך של אחיו), והוא יחווה דעתו בקשר למצב המנוע, ובהתאם לכך יטופל העניין. המנוע אכן נבדק במוסך של אחיו של הנתבע, וזה מסר לנתבע כי המנוע תקין "יחסית למנוע משומש", ועל כן אין עליו כל חבות.
10. יחד עם זאת, לאור תלונות התובעים, הציע הנתבע כי המנוע יוחזר וכי תמורתו תושב לתובעים, ואולם הם לא היו מעונינים בכך.
11. כן טוען הנתבע כי התובע ממילא לא הוכיח את נזקיו, וכי הוא עדיין עושה שימוש במנוע עד עצם היום הזה-כך שהמנוע תקין והתובע נהנה ממנו.
12. עוד נטען כי עלות המנוע לא היתה בסך 7,400 ש"ח אלא 5,800 ש"ח בלבד, זאת ניתן ללמוד מהחשבוניות שצירף התובע, כאשר רק הראשונה מיום 3.10.06 על סך 5,800 ש"ח מתייחסת לעלות המנוע, ואילו השניה מיום 5/10/06, על סך 1,600 ש"ח מתייחסת לחלקים שונים ולא למנוע.
13. עוד הציג הנתבע הצעת מחיר של טורבו ומשאבת סולר משומשים לרכב מסוג טרנו שסכומם ביחד הינו בסך 1,848 ש"ח-סכום נמוך בהרבה מהצעת המחיר שהוצגה ע"י התובעים.
14. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שמעתי, בקצרה, את עדות התובע והנתבע, עיינתי בכל המסמכים שהוגשו ובכלל זה: קבלות, הצעות מחיר, תצהירים, חוו"ד וכו', אני סבורה כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבע לשלם לתובעים סכום של 9,000 ש"ח, בצירוף שכ"ט והחזר חלקי של האגרה (ראה פירוט הסכום הסופי בסוף פסק הדין).
15. בקביעה זו נתתי דעתי בין היתר לדברים הבאים:
(א) הוכח על ידי התובעים כי המנוע לא היה תקין: ראה בתצהיר ובחוו"ד מנהל המוסך המתקן, וכן ראה תוצאות בדיקה שנערכה על ידי מכון לבדיקת רכבים ביום 27.11.06, שבה צויין תחת הכותרת "
אבחנה" כך: "
בדיקת מנוע בלבד, חוסר שמן במנוע, מנוע שורף שמן, לברר זמן טיפול המנוע, נזילת סולר במשאבת סולר, מנוע מעשן בעומס".
(ב) אין בעובדה כי נקנה מנוע משומש כדי ללמד כי המנוע אינו צריך להיות תקין וכשיר לנסיעה, וברור כי במידה ומתגלים בו נזקים, מיד לאחר התקנתו, האחריות לתיקונם מוטלת על המוכר.