א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
762-03
25/09/2008
|
בפני השופט:
רניאל מנחם
|
| - נגד - |
התובע:
שחר שמואל
עו"ד חיים גלזר ושות'
|
הנתבע:
תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
עו"ד איתמר ענבי
|
| פסק-דין |
1.
מבוא
תביעה לפיצויים בגין הפסקת חוזה שעניינו הובלת מוצרי תנובה.
התובע, מר שמואל שחר, הוביל מוצרי תנובה בשני קווים עיקריים משנת 1972 ועד שנת 2002. טענתו העיקרית של התובע היא שאופן הפסקת ההתקשרות בינו לבין תנובה מנע את "מכירת" הקו לאחר ולפיכך נגרמו לו הפסדים גדולים.
בשנת 1972 רכש התובע קו הובלה ממר קרימי יוסף, ובינו לבין תנובה נחתם הסכם בעניין הובלת מוצרי תנובה בקו בית שאן-חיפה. לטענת התובע, במשך השנים הוספו לחוזה חתום זה הסכמות ונוהגים שבעל פה ויש לראות את המכלול כהסכמות שעל פיהן פעלו הצדדים במערכת יחסים זו.
התובע היה חבר בארגון מת"ת (ארגון מובילי תוצרת תנובה) משנת 1972 ועד שנת 1997. בהסכם בין תנובה לארגון מת"ת נקבע, כי בהגיע חבר בארגון לגיל פרישה (67) יהיה החבר רשאי להעביר את הקו לאחר, ובמידה והמועמד לא יהיה מקובל על תנובה "מתחייבת תנובה לרכוש את קו החלוקה מהמחלק" וכמו כן נקבע כי אם הצדדים יהיו חלוקים לגבי שווי הקו יקבע בורר מוסכם את מחירו.
בשנת 1995, בשל שינויים במערך השיווק של תנובה וכיוון שתנובה החליטה לסגור את סניף בית שאן ביקשה תנובה לשנות את פרטי ההסכם עם התובע. ביום 27.04.95 נחתם חוזה הובלה בין תנובה לבין התובע בקו תל יוסף. לטענת התובע, בין הצדדים הוחלפו טיוטות שונות, אולם לא כל השינויים שהוסכמו בין הצדדים באו לידי ביטוי בהסכם הכתוב, כמו למשל ההסכמה שתעריפי התשלום יהיו צמודים לתעריף "חשב" במקום לתעריפים שיהיו נהוגים בתנובה מעת לעת. למרות עובדה זו, טוען התובע, בפועל פעלה תנובה על פי השינויים המוסכמים עד שנת 1998.
לטענת התובע, באוגוסט 2000, בניגוד גמור להסכם בין הצדדים הפסיקה תנובה באופן חד צדדי לעדכן את תעריפי ההובלה בהתאם למחירון חשב, ופעלה באופן חד צדדי להפחתת תעריפי התשלום עד שיעור של כ- 35% מהתעריפים המקוריים. התובע התנגד למהלך זה ותנובה חזרה לשלם לו על פי המוסכם.
ביום 24.05.01 הודיעה לו הנתבעת על הפסקת ההתקשרות עמו החל מיום 27.02.02. התובע פנה לנתבעת בבקשה שתחזור בה מביטול ההסכם אולם הנתבעת עמדה בסירובה וטענה כי הודעה מוקדמת של תשעה חודשים היא הודעה בזמן סביר.
לטענת התובע, אופן הפסקת ההתקשרות עמו מנע ממנו אפשרות למכור את הקו שבבעלותו כפי שהיה זכאי לעשות, ולפיכך הוא מבקש פיצוי בסך 5,882,495.5 ש"ח אף שסכום התביעה הועמד על 2,500,000 ש"ח משיקולי אגרה.
הנתבעת טוענת כי פעלה במסגרת זכויותיה החוזיות וכי יש לדחות את התביעה על הסף.
מטעם התובע העידו:
גב' ציפורה רחמוט, אלמנתו של ברוך רחמוט (ז"ל) שהיה הבעלים של קו הובלה בתנובה. הגב' רחמוט הגישה תצהיר והנתבעת ויתרה על חקירתה הנגדית.
מר שחר דוד- אחיו של התובע שהיה בעל קו חלוקה בתנובה בין השנים 1958-1975.
מר דני מזרחי- שימש כסדרן עבודה בחברת בית שאן חרוד ובתקופה מסוימת היה אחראי גם על הפעלת סידור העבודה של קרונות הקירור שבבעלות חברת שחר-חרוד.
מר מרדכי שפילקה- היה הבעלים של קו חלוקה בתנובה בין השנים 1999-1971 ובשנת 1999 מכר את הקו שהיה בבעלותו למר ירון שחר, בנו של התובע.
מר אריה פישמן- יו"ר ארגון מת"ת ובעל קו חלוקה בתנובה
מר יאיר יצחק - רכש יחד עם מר עוז חיים קו חלוקה בתנובה מבנו של התובע.
מטעם הנתבעת העידו:
מר אלכס כהן- שימש כמנהל תפעול בתשלובת החלב של תנובה.