פסק-דין בתיק א 738666/06

1. לפניי תביעה בה מבקשת התובעת כי הנתבע ישלם לה חוב כספי של החברה מעיינות חורשים בע"מ (להלן "החברה") אשר ניתן כנגדה פסק דין.

טענות התובעת בתמצית

2. החברה התקשרה בהסכם עם התובעת, על פיו התחייבה החברה לשלם עבור השירותים שסיפקה התובעת בהתאם לחשבונות שיומצאו לה על ידי התובעת מעת לעת. כן התחייבה החברה להשתמש בשירותי התובעת במשך זמן קבוע ומוסכם מראש, שאם לא כן, יהיה עליה לשלם במידה של הפסקת השירותים לפני תום המועד של גמר ההסכם, דמי יציאה בגין מכשירי המירס שנתנו לה.

3. החברה לא שילמה את הודעות החיוב. לאור זאת נאלצה התובעת להפסיק את השירות לחברה. החברה נותרה חייבת לתובעת עבור השירות ועבור דמי היציאה סך של 23,098 ש"ח.

4. התובעת טוענת כי הנתבע שימש כמנהל וכאורגן בחברה. הנתבע ידע בזמן ההתקשרות, כי החברה לא תעמוד בהתחייבותיה וגרם לתובעת להאמין כי השירותים שסופקו לחברה או למי מטעמה ישולמו. לטענת התובעת, פעולתו של הנתבע מהווה מצג שווא ו/או תרמית ו/או הפרת חובה חקוקה ובכלל זה סעיפים 35, 36 ו-56 לפקודת הנזיקין וכן סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים.

טענות הנתבע בתמצית

5. הנתבע טוען כי החברה לבדה היא זו שחתמה על ההסכם עם התובעת. הנתבע שימש כמורשה חתימה בלבד של החברה ולכן לאור הוראות חוק החברות, תשנ"ט - 1989 לא ניתן לחייבו אישית בהתחייבויות החברה.

6. כל העת בה כיהן הנתבע בתפקידו, התנהל בתום לב וביושר ולא הייתה לו כל סיבה לחשוב כי החברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. מרגע עזיבתו את החברה לא היה לנתבע כל מידע או שליטה לגבי מהלכי החברה.

דיון

7. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. בדיון שהתקיים לפניי, העידו מר איציק שייבר מטעם התובעת והנתבע. ב"כ הצדדים סיכמו בתום הדיון את טענותיהם בעל פה.

8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ואת סיכומי באי כוחם, אני סבור כי דין התביעה להתקבל.

9. על אתר אומר, כי די היה בדברים שהובאו על ידי הנתבע לצורך הגנתו, כדי לחייבו בתביעה.

10. הנתבע בתצהיר עדותו הראשית הודה כי רישומו כמנהל בחברה היה רישום פורמלי בלבד וכי מי שעמד מאחורי החברה היה חבר בשם מוסטפא (להלן "החבר"), אשר בשל היותו חייל בשירות קבע לפני שחרור מצה"ל, היה מנוע מלהרשם כבעל מניות בחברה וכמנהל בה.

11. הנתבע הסכים לקחת תפקיד זה על עצמו במשך תקופת ההקמה של החברה, זאת עד שהחבר לשמו ועבורו בוצעה הפעולה יסיים את התחייבויותיו כלפי צה"ל.

12. הנתבע, הודה בתצהירו ובחקירתו, כי הוא היה זה שניהל את ההתקשרות עם התובעת. הנתבע הוא שהעביר לנציג התובעת את פרטי חשבון הבנק ופרטי כרטיס האשראי והוא זה אשר קיבל את מכשירי המירס עבור החברה .

13. הנתבע טוען כי מי שניהל בפועל את החברה היה החבר וכי הוא היה רשום רק פורמלית כבעלים ומנהל. רק עקב טעות והזנחה מצדו, לא תוקן הרישום בשלב מאוחר יותר והוא נותר רשום כבעלים וכמנהל.

14. איני מסכים עם המינוח "רישום פורמלי" בו משתמש הנתבע. השימוש במושג זה חוטא למציאות ויש בו משום ניסיון להציג באופן תמים את התנהגותו  של הנתבע.

15. הנתבע סייע לחברו, אשר כאמור היה מנוע מלשמש בתפקיד מנהל חברה בשל היותו בשירות צבא קבע, להפר את פקודות הצבא. הנתבע הסכים לשמש כמנהל ובעלים פיקטיבי של חברה לא לו, והכל מתוך כוונה להסתיר את מעורבותו של חברו.

16. אמור מעתה "רישום פיקטיבי" ולא רישום פורמלי.

17. משמעות האמור לעיל, כי הנתבע הציג לתובעת מצג שווא בדבר מיהות הלקוח אשר נקשר בהסכם עם התובעת. הנתבע לא טרח להציג לתובעת כי  הוא פועל בנאמנות עבור חברו וניתן היה להבין כי הוא פועל עבור חברה אשר אותה הוא מנהל ואשר הוא בעליה.

18. במהלך חקירתו הנגדית נתברר כי שלא כטענת הנתבע בתצהירו , הנתבע לא שינה את הפרטים ברשם החברות לא בשל טעות והזנחה, אלא בשל כך שלא ניתן היה לעשות זאת שכן החבר חזר לשרת בצה"ל (ראה הפרוטוקול עמ' 5 ש' 26-30).

19. שוכנעתי מעבר לכל ספק, כי הנתבע פעל את פעולתו תוך חוסר אכפתיות קיצוני לתוצאות התנהגותו.