פסק-דין בתיק א 69061/04

מבוא

תובענה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975 (להלן:"חוק הפיצויים").

עקרונית למעט הערת ב"כ הנתבעת בדבר אי המצאת אישור אודות רישיון תקף למועד התאונה , אין מחלוקת בשאלת החבות ,והמחלוקת היחידה שניטשה בין הצדדים הינה שאלת קביעת נכותה של התובעת וגובה הפיצויים . 

האירוע

לטענת התובעת ביום 13.3.2003 עת נסעה במכוניתה הפרטית ,רכב מסחרי פגע ברכבה בצד שמאל.

ממקום התאונה הובהלה התובעת באמבולנס לבית החולים איכילוב שם טופלה בחדר המיון ושוחררה אל ביתה (להלן:"התאונה") .

קורות התובעת

התובעת ילידת 20.11.1966 נשואה ואם לבת , בעת התאנה שימשה כסגנית בנקאות אישית ומסחרית בסניף המרכזי של הבנק  הבינלאומי ,עבודה שהתחילה עוד כשהיתה סטודנטית בשנת 1989 .

בהשכלתה הינה בעלת תואר שני בקרימינולוגיה קלינית , כמו כן בעלת רישיון יעוץ השקעות (להלן:"התובעת") .

הנכות הרפואית

ד'ר צ'צ'יק שהתמנה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, בדק את התובעת ביום 10.5.2005 וקבע בחוות דעתו בפרק האנמנזה : "בזמן התאונה לא הרגישה כאב - הגוף כולו היטלטל. לאחר מכן החלה להרגיש חולשה,נימול אצבעות משמאל כאבי צוואר . נבדקה וטופלה בבית חולים איכילוב . בבדיקה במיון נמצאה הגבלה בתנועות הצוואר לימין צילום צוואר תקין . נשלחה לביתה , טופלה עם תרופות לשיכוך כאבים ,פיזיוטרפיה לגב וצוואר ומסגים .

מיפוי עצמות מיום 21.3.2003 הדגים, קליטה מוגברת בגוף חוליה D 10 או D 9 . עקב הרדמות באצבעות כף יד שמאל בפזור אולנרי הופנתה לבדיקת EMG .

התובעת הייתה בחופשת מחלה שבועיים שלושה .

ממשיכה לסבול עד היום .

מעקב בתיק הרפואי עד 1/6/2003 .

בעברה ב- 1998 סבלה מכאבי גב תחתון וברך ימין .

מסקנתו של ד'ר אהרון צ'צ'יק היא כי : " מצבה הרפואי של התובעת גורם לכאבים והפרעות , אך אינו גורם לנכות אורטופדית אובייקטיבית ".

ב"כ התובעת חלק על קביעה זו של המומחה , ולכן ביקש לזמן את המומחה לחקירה, עיקר הדיון התמקד בממצאים ובמסקנות שהועלו בחוות דעתו של המומחה ואי הענקת אחוזי נכות לתובעת כתוצאה מהתאונה . 

לאור ההסברים המפורטים והנימוקים שהציג המומחה בתמיכה לממצאיו ומסקנותיו כפי שהועלו בחוות הדעת , שוכנעתי כי אין מקום לסטות מקביעותיו , ועל כן אני מאמץ את התוצאה אליה הגיע המומחה בדבר אי היוותרותה של נכות צמיתה בעקבות התאונה .

בהקשר זה ראוי להפנות למושכלת יסוד לפיה לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות הדעת של המומחה הרפואי אותו מינה (ע"א 9598/05 ממן נ' חברת הביטוח מגן בע"מ ואח'). היוצאים מן הכלל שבהם יסטה בית המשפט מחוות הדעת, כגון חריגה מדבר החוק או הסתמכות על תשתית עובדתית בלתי מהימנה.