פסק-דין בתיק א 67884/04

מבוא

1.      בפני תביעת התובע יליד 26.2.66, מתקין שלטים במקצועו, לתשלום תגמולי ביטוח המגיעים לו לטענתו בגין אובדן כושר עבודה עפ"י שתי פוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה שהונפקו על ידי הנתבעת חברה לביטוח בע"מ. בסופו של יום אין מחלוקת בין הצדדים כי אחת מהפוליסות בלבד רלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים ומספרה 14485387 ומשכך, בפסה"ד אתייחס אליה בלבד  (להלן: "הפוליסה").

2.      אין מחלוקת כי ביום 5.11.01 במהלך עבודתו, הרים התובע שלט כבד וחש לפתע בכאבים עזים בזרוע שמאל (להלן: "התאונה").

3.      עבודת התובע כרוכה במרביתה בעבודה פיסית ובמיעוטה בעבודה מנהלית. לטענת התובע, בתחילת שנת 2003 חזר לעבודתו למשרה חלקית ביותר, לעבודות שאינן פיסיות בנסיון להצלת עסקו. בהמשך, במסגרת הליכי השיקום במל"ל, סיים התובע בחודש יולי 2004 קורס רישוי לעבודה על מנוף המותקן על משאית.

4.      בחודש נובמבר 2004, לאחר שעלה בידיו להוון חלק מקצבת המל"ל, רכש משאית עליה מותקן מנוף בסכום של כ-820,000 ש"ח (להלן: " המשאית"), והחל לעבוד בעסק כמפעיל המשאית.

5.      הנתבעת שילמה לתובע תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה מלא מיום 5.12.01, (לאחר תקופת המתנה של חודש ימים), ועד ליום 30.6.02. ממועד זה ועד ליום 1.8.02, שילמה הנתבעת לתובע תגמולים בשיעור של 50% בלבד.

6.      כן שילמה הנתבעת לתובע תגמולי ביטוח, לאחר התאמה של שיעור הנכות לפוליסה, בגין 20% נכות לצמיתות, כפי שנקבעו לתובע על ידי ועדה הרפואית במל"ל.

7.      בכתב תביעתו עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח חודשיים בגין אובדן כושר עבודה מלא עד לחודש אוקטובר 2004. כן תובע התובע לחייב את הנתבעת להשלים את התגמול המגיע לו לטענתו, עפ"י נספח נכות מתאונה, לנכות בשיעור של 20% במקום תגמולי ביטוח ששולמו בסופו של יום לפי נכות לצמיתות בשיעור של 13% (לאחר התאמה לפוליסה).

בנוסף תובע התובע החזרי פרמיה ששלם בתקופת אי הכושר הנטענת.

8.      פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 7.7.08 את חקירותיהם הנגדיות של התובע וגיסו מר משה צדיקריו (להלן: "הגיס") ובישיבת יום 9.9.08 שמעתי את עדותו וחקירתו הנגדית של רוה"ח של התובע מר צבי וייספלד (להלן: "רוה"ח).

בתום הדיון שמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין. כן קראתי את תצהירי העדויות הראשיות והמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לרבות חוות הדעת והמוצגים.

9.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

דיון

נכותו של התובע

חוות דעת המומחים מטעם הצדדים

10.  המומחה הרפואי מטעם התובע, ד"ר משה קמחין אורטופד, קבע בחוות דעתו כי נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 20% לפי סעיף 42 (2) א' II ל תקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות").

11.  המומחה הרפואי מטעם הנתבעת ד"ר גד ולן אורטופד, קבע כי נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 10% בלבד לפי תקנה 42 (2) א' I לתקנות.

12.  כן קבע ד"ר ולן כי התובע לא היה באובדן כושר עבודה כמנהל עסקו להתקנת שלטים וכי החל מחודש יוני 2002 היה כשיר לעבודות שאינן כרוכות במאמץ קשה של יד שמאל או הרמתה מעל גובה הכתף וכן כי עוד במועד זה היה כשיר להתחיל בשיקום אותו החל כשנתיים לאחר מכן -  בחודש יוני 2004.

13.  ד"ר רורליך, המומחה התעסוקתי מטעם הנתבעת, קבע גם הוא כי התובע לא היה באובדן כושר עבודה כמנהל העסק. כן קבע המומחה כי מחודש יוני 2002 כשיר היה התובע לעבודה כדוגמת עבודות ניהול או עבודות משרדיות, וכי במועד זה היה כשיר להתחלת שיקומו כמפעיל מנוף המותקן על משאית. כן הוסיף וקבע ד"ר רורליך כי התובע אבד את כושרו לעבוד כמתקין שלטים.

14.  בהתאם להצעת ביהמ"ש הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תוגשנה חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים מבלי שעורכיהן יחקרו וכשכל צד שומר על זכותו לטעון כל טענה כנגד חווה"ד שהוגשה מטעם הצד שכנגד.

הרקע המקצועי והתעסוקתי של התובע