מבוא
1. מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").
התובע, יליד 1966, מכונאי רכב במקצועו, טוען כי ביום 12.12.03, נפגע בתאונה המהווה על פי נסיבותיה, תאונת דרכים.
בעת ארוע התאונה, התובע הועסק כמנהל עבודה ב"מוסך אביב" (להלן: "המוסך").
התאונה ארעה במהלך טיפולו של התובע, ברכב מסוג מזדה מ.ר 4214919 (להלן: "הרכב"), אשר השימוש בו בוטח על ידי הנתבעת.
הנתבעת טוענת כי התאונה אינה בגדר תאונת דרכים כמשמעה בחוק.
כן חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק.
נסיבות ארוע התאונה
2. התובע תאר בתצהירו את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן:
"ביום 12/12/03 הגיע לקוח למוסך התלונן על רעשים מכיוון המנוע, הרכב שלו טופל על ידי מכונאי אחר הלקוח שילם ונסע. לאחר מס' דקות הוא חזר למוסך בטענה שעדיין יש רעש. ניגשתי אליו שאלתי מה הבעיה. הלקוח אמר שיש רעשים, ביקשתי שיפתח את מכסה המנוע וניגשתי לחזית הרכב, הנהג נשאר ברכב והמנוע עבד, הרמתי מכסה מנוע נתתי גז דרך המנוע ואז הרכב התדרדר/נסע לכיווני ופגע בי" (סעיף 4 לתצהיר התובע,
ת/1).
בחקירתו הנגדית שב התובע והעיד:
"הגיע לקוח למוסך. עשה טיפול והתלונן על רעשים. הוא טופל על ידי מכונאי אחר ולא על ידי. הלקוח שילם ונסע, יצא מהמוסך. לקח את הרכב ונסע. אחרי מספר דקות, הוא חזר, אני הייתי שם מנהל עבודה, ניגשתי אליו כי זה אחד מהתפקידים שלי. שאלתי מה הבעיה והוא אמר שיש עדיין רעש במנוע. ביקשתי ממנו שיעמוד בצד שלא יחסום את הכניסה, שיפתח מכסה מנוע כדי שאוכל לבדוק את הרעש מהמנוע. הוא עמד בצד, פתח את המכסה, אני העליתי טורים, מה שנקרא נתתי גז מתוך המנוע ואז הרכב התדרדר לכיוון שלי ופגע בי ברגליים" (עמ' 11 לפרוטוקול).
3. מטעם הנתבעת הוגשה, בהסכמה, הודעה שמסר בעל הרכב לחוקר מטעם הנתבעת,
נ/1.
4. עיקרי גירסתו של התובע, בדבר נסיבות ארוע התאונה, לא נסתרו והמחלוקת העובדתית, מתמקדת למעשה רק בשאלה האם בעת ארוע התאונה, ישב בעל הרכב במושב הנהג או שהיה מחוץ לרכב.
התובע ציין בחקירתו הנגדית כי למיטב זכרונו, בעל הרכב, היה ברכב, בעת ארוע התאונה.
מאידך, בעל הרכב, מסר בהודעתו לחוקר כי יצא מהרכב עובר לארוע התאונה ואינו זוכר אם השאיר את הרכב מונע ובאיזה מצב השאיר את ידית ההילוכים.
נוכח עדותו של התובע כי הוא היה זה שהפעיל את מנוע הרכב, וכלשונו:
"...אני העלתי טורים, מה שנקרא נתתי גז מתוך המנוע ואז הרכב התדרדר לכיוון שלי..." (עמ' 11 לפרוטוקול), סבורה אני כי אין משמעות של ממש למחלוקת בשאלת המצאות נהג ברכב, בעת ארוע התאונה.
יחד עם זאת, היות והצדדים התייחסו לשאלה זו אציין כי נוכח הודעתו של בעל הרכב כי היה מחוץ לרכב בעת ארוע התאונה ונוכח הודעותיו של התובע למשטרה ולמוסד לביטוח לאומי (נספחים 1 ו-2 לתיק המוצגים מטעם הנתבעת), ראיתי לקבוע כי בעת ארוע התאונה, בעל הרכב, היה מחוץ לרכב, כפי שהתובע מסר, בכתב ידו, בהודעה על פגיעה בעבודה:
"רכב שטופל במוסך חזר עקב בעיה, ניגשתי לרכב לבדוק אותו. הנהג יצא מהרכב והשאיר מנוע עובד, תוך כדי בדיקה נסע קדימה ופגע בי ברגליים (נמחצתי בין שני מכוניות".
האם מדובר ב"תאונת דרכים"?
5. "תאונת דרכים" מוגדרת בסעיף 1 לחוק כדלקמן:
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה... וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי...".
"שימוש ברכב מנועי", מוגדר כ
"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".
6. התובע טוען כי מדובר בהידרדרות של רכב וכי מכח הלכת רע"א 9332/99
מכלוף קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח ואח', פ"ד נו(2), 808 (להלן: "פרשת קנאפו"), שם נקבע כי הסייג "שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו", אינו חל על מקרים של הידרדרות או התהפכות של רכב, יש לראות בפגיעה שנגרמה עקב הידרדרות הרכב במוסך, כתאונת דרכים.
7. הנתבעת טוענת כי בנסיבות שבפנינו, אין מדובר ב"הידרדרות" שכן הרכב לא הידרדר עקב שיפוע אלא בשל הפעלת מנועו, על ידי התובע עצמו, לפיכך לשיטת הנתבעת, אין לפסק הדין ב"פרשת קנאפו", כל נפקות. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי אין לראות בתובע, כמי שנפגע עקב
"ניצול הכוח המכני של הרכב...", שכן אין מדובר בהתנעה או תזוזה של הרכב, עקב שימוש תחבורתי אלא תגובה של הרכב הקשורה לעצם התיקון שנעשה במסגרת עבודתו של התובע במוסך ולא לשימוש תחבורתי.