מבוא
1. בפני תביעת שיבוב מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח").
התובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ,(להלן: "התובעת"), ביטחה במועדים הרלבנטיים לתביעה זו את דע- רום שירותי מידע משקי הדרום בע"מ (להלן: "המבוטחת" או "דע- רום"), על פי פוליסה מספר 5-2160659-715-16,
ת/2, (להלן: "הפוליסה").
בלילה שבין 4.8.95 ל-5.8.95, ארעה פריצה למשרדי המבוטחת, במהלכה נגנבו פרטי ציוד מחדר המחשבים, כמפורט בחוות דעת השמאי,
ת/4. בגין הפריצה האמורה, שילמה התובעת למבוטחת, ביום 16/11/95, תגמולי ביטוח, בסך של 181,742 ש"ח. כן נשאה התובעת, בשכ"ט שמאי בסך כולל של 9,979 ש"ח. סכומים אלה כשהם משוערכים ליום הגשת התביעה, מסתכמים בסך של 317,460 ש"ח.
התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1, שחק ביטחון בע"מ, (להלן: "הנתבעת" או "חברת השמירה"), עימה התקשרה המבוטחת, ביום 16.7.95, בהסכם למתן שירותי שמירה (להלן: "ההסכם" או "הסכם השמירה") וכנגד הנתבעת מס' 2, איילון חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה במועדים הרלבנטיים את אחריותה של חברת השמירה, בפוליסה הכוללת ביטוח אחריות מקצועית.
נסיבות המקרה- העדויות
2. מטעם התובעת, העידו, מר נחמיה נוי, (להלן: "נוי"), אשר שימש במועדים הרלבנטיים כטכנאי מחשבים וקניין בחברת דע- רום והיה אחראי מטעמה, על ההתקשרות עם חברת השמירה ומר גדעון גלבוע, השמאי שבדק את נסיבות הארוע מטעם התובעת וערך את חוות הדעת,
ת/4 (להלן: "השמאי" ו"חוות דעת השמאי").
מטעם הנתבעת, העידו מר איליה ליודמירסקי, השומר שהוצב במקום,מטעם חברת השמירה ואשר במהלך משמרתו, אירעה הפריצה, (להלן: "השומר") ומר יהודה חיון ששימש במועדים הרלבנטיים כמנהל בחברת השמירה והיה אחראי מטעמה,על ההתקשרות עם דע- רום (להלן: "חיון").
3. מהעדויות עולה כי משרדי דע- רום, שכנו במבנה בן שתי קומות הנמצא במתחם המשתרע על פני מספר דונמים. האתר כולו היה מוקף גדר רשת ובכניסה, הוצב שער חשמלי מברזל. בנוסף לבניין המשרדים, היו באתר, מבנים נוספים ששימשו כפנצ'ריה, מפעל לקרטונים ומנפטה.
משרדי המבוטחת, שכנו בקומה השניה של בנין המשרדים ובעקבות שיפוץ שנערך בהם, הועבר חדר המחשבים, לחדר האוכל שבקומה הראשונה- קומת הקרקע. בשל העברת חדר המחשבים לקומת הקרקע, התקשרה המבוטחת, בהסכם עם חברת השמירה, לצורך ביצוע שמירה באתר.
4. נוי, ציין בתצהירו כי ההתקשרות עם חברת השמירה, נעשתה, אך ורק, בשל העתקת המחשבים לקומת הקרקע וכי עובר להתקשרות עם חברת השמירה, נפגש עם חיון, ערך עימו סיור בשטח והבהיר לו כי שירותי השמירה, מיועדים בראש ובראשונה,לשמירה על חדר המחשבים.
עוד ציין נוי כי סיכם עם חיון, בעל פה, כי השומר יערוך מידי שעה - שעה וחצי, סיור בשטח האתר וכן כי השומר, קיבל מפתח לחדר המחשבים בו הועמדו לרשותו, שירותים וכיבוד קל. עוד ציין נוי כי למיטב ידיעתו, על השומר, היה לערוך רישום של כניסת ויציאת כלי רכב, דרך השער החשמלי.
בחקירתו הנגדית, הודה נוי כי לחלק מעובדי המבוטחת, היה שלט לשער החשמלי וכי כאשר התבקש, לאחר הארוע, לערוך רשימה של העובדים המחזיקים בשלט, השיב כי אינו יכול לערוך רשימה כזו. בנוסף, העיד נוי כי השומר, לא התבקש לפטרל בכל השטח אלא שהיה עליו לפטרל, רק באזור בנין המשרדים ומחסן הצמיגים. את השטח ותפקיד השומר, תאר נוי כדלקמן:
"מהשער הראשי יש שטח פתוח כאשר בצד שמאל יש מחסן של כריכות, אחרי זה יש מחסנים מאחורנית ומחסן של צמיגים ומנפטה, שטח פתוח והמבנה המרכזי שעליו אנחנו דנים. כאשר מסביב לכל המבנה יש גדר היקפית מרשת ובצמוד לגדר בחלק יש תעלה או וואדי. השומר שהוא יושב בכניסה לשער הוא יכול לראות את כל הנקודות בתוך השטח הפנימי. הוא יכול גם לראות את השער. אם רכב מגיע. מכל נקודה הוא יכול לראות את השער. השטח הכללי של הגדרת ההיקפית הוא הרבה יותר מ- 200 מ"ר אבל הוא לא היה צריך להיות בכל השטח אלא רק בשער ובחלק הפנימי", (עמ' 8 לפרוטוקול ישיבת 22/2/04).
5. חיון ציין בתצהירו:
"בעת הזמנת שירותי השמירה הבהרתי לדע רום מפורשות כי שומר אחד בלבד אינו מספיק לביצוע שמירה מלאה ומספקת על בנין המשרדים ודרשתי כי יועסקו שני שומרים כאשר שומר אחד ישמור בבנין המשרדים ושומר נוסף יפטרל בשטח הפתוח אשר מסביב לבנין". (סעיף 3 לתצהיר).
עוד ציין חיון בתצהירו כי השומר שהוצב במקום, קיבל
"תדרוך מלא" אלא שמחקירתו הנגדית, התברר כי לא הוא ערך את התדריך וזה נערך, לטענתו, על ידי מפקח השמירה, שלמה טל, אשר דיווח לו כי ערך סיור עם השומר ותדרך אותו. על תפקידו של השומר, העיד חיון:
"השומר היה אמור לשבת בבנין המשרדים ולבצע את הסיורים שלו משם, כי לא היו תנאים בבוטקה. הייתה עמדה כזאת , בלי חשמל וכו'. השומר היה אמור לשבת בבנין המשרדים וממנו לצאת לסיורים", (עמ' 9 לפרוטוקול, ישיבת 13/6/04).
כן העיד חיון כי לאחר הארוע, נערך על ידו תחקיר וכי ממצאי התחקיר, כמו גם יומן הארועים המנוהל באתר השמירה, אמורים להיות במשרדי חברת השמירה, אך הוא, אינו עובד שם עוד.
אשר לשאלה, אם השומר, היה אמור, לבצע רישום של כלי הרכב הנכנסים לאתר, השיב חיון:
"נאמר לי שכל מי שנכנס למתחם מרגע סגירת השער הם רק אנשים מורשים בעלי שלט רחוק. אני לא זוכר שקיבלתי מדע רום את רשימת מחזיקי השלטים כי האחראי שם אמר לי שהם איבדו שליטה על מחזיקי השלטים. לא היה צריך לרשום את מספרי הרכבים כי השומר לא ישב בבוטקה אלא בבנין ומשם יצא לסיורים" (עמ' 10 לפרוטוקול).
6. השומר העיד כי ביום הארוע, שמר במקום, לראשונה. השומר, לא ידע לאמר, מי העביר לו תדריך עובר לתחילת השמירה, מלבד העובדה שמדובר ב:
"בן אדם ששייך למקום שהיה אחראי על האתר עשה איתי סיבוב....אדם נמוך קומה, חובש כיפה", (עמ' 1 לפרוטוקול).
השומר הודה כי יום לאחר האירוע, מסר הודעה לחוקר מטעם התובעת,
ת/5, אך מלבד הטענה כי היה "לחוץ" ולא שלט אז בעברית, לא היה בפיו הסבר לכך שבהודעתו האמורה, מסר כי ביום שישי, עובר לתחילת השמירה, נסע לביתו של השומר הקבוע, אנטולי, ביבנה, ושם קיבל ממנו את המפתח ואת השלט לפתיחת השער וכי, אנטולי, הדריך אותו, כיצד לשמור:
"לדבריו אני צריך להסתובב בכל שטח האתר ולשמור על כל בתי העסק בשטח האתר...הוא לא אמר לי שצריך להכנס לחדר המחשבים ולשמור על המחשבים", (
ת/5, עמ' 2-1). כן עולה מהודעת השומר כי הוצב הוא על משמרתו, ביום שישי, בשעה 12:00 בצהריים והיה אמור לשמור עד שבת, בשעה 08:00 בבוקר אך השומר המחליף, לא הגיע ובשעה 08:20 לערך, הגיע מפקח השמירה, שלמה טל, אמר לו שאין שומר שיחליף אותו וביקש שישאר. בשעה 09:15 לערך, כאשר נכנס לחדר המחשבים, התגלתה לעיניו הפריצה.
בחקירתו הנגדית, אישר השומר כי לא ידע שמטרתה העיקרית של השמירה, היא שמירה על חדר המחשבים והעיד כי למרות שהיה צריך לשמור עד שבת, בשמונה בבוקר, לא ישן במהלך השמירה וכי בשעות הלילה, סייר באתר ברכב, כאשר בין סיור לסיור, החנה את רכבו, מול השער וקרא ספר.