השאלה העומדת במרכז הדיון
1. האם הנתבעים 7 ו-8 (להלן:
"אריאל
" ו/או
"גל
", בהתאמה), חייבים אישית בסכום החוב שאינו מוכחש הקיים כלפי התובע? האם קיימת יריבות בין צדדים אלו, אם מכוח דיני הרמת מסך ואם מכוח תורת האחריות האישית של אורגנים בתאגידים?
זו השאלה שבמחלוקת, להלן העובדות הצריכות להכרעתי, כפי שהוכחו מתוך הראיות שהובאו בפניי.
העובדות שהוכחו
2. התובע היה, בזמנים הרלוונטיים לאירועים המפורטים בכתב התביעה, הבעלים של קונדיטוריה בשם קונדיטוריית אור ו/או לחם אור. במחצית שנת 2004 החל התובע לספק לחמים לקייטרינג אשר נשא את השם
"קייטרינג תאה".
3. קייטרינג תאה נקרא על שם הנתבעת 6 ז"ל, ברגר דורותיאה - דבורה (להלן:
"דבורה
"), אמם של גל ואריאל וגרושתו של הנתבע 9, פיינגולד יצחק (להלן : "
יצחק").
מהראיות עלה כי עד שנת 2004, או בסמוך לכך, הופעל הקייטרינג על ידי הנתבעת 2, בשמל השקעות בע"מ (להלן:
"בשמל
"). בחודש אפריל 2004, לאחר שהתאגדה הנתבעת 1, תאה השקעות בע"מ (להלן:
"תאה השקעות
"), בבעלותה ובניהולה המלא של דבורה, נעשה ניהול הקייטרינג באמצעות תאה השקעות.
4. בחודש יוני 2005 הלכה דבורה לבית עולמה, באופן מפתיע ובלתי צפוי. אין מחלוקת כי גל ואריאל לקחו לידיהם את ניהול העסק מיד לאחר הפטירה, בין השאר לנוכח העובדה כי היו אירועים מוזמנים בפתח, והעונה הייתה עונת האירועים הבוערת - יוני עד ספטמבר.
אין מחלוקת כי בעת שנטלו אריאל וגל את ניהול הקייטרינג לידיהם ופעלו להקמת חברה חדשה, תאה א.ג. בע"מ, היא הנתבעת 5 (להלן:
"תאה א.ג
."), יתרת החוב של תאה השקעות כלפי התובע עמדה על סך של 67,164 ש"ח (ראה כרטסת ממוינת של תאה השקעות, צורפה כנספח א' לכתב ההגנה).
5. אין מחלוקת שלאחר שגל ואריאל נטלו לידיהם את ניהול הקייטרינג, המשיך התובע לספק לחם אירועים. בחודש ספטמבר כינסו גל ואריאל את הספקים והודיעו להם שלנוכח מצב העסק, לא ניתן, בשלב זה, לפרוע את חובות העבר, וכי ספק שחפץ להמשיך לעבוד עם הקייטרינג, יקבל את כספו במזומן תמורת סחורה (עדות התובע בע"מ 4 שורה 2, סעיף 18 לתצהיר גל ואריאל).
התובע המשיך לעבוד במתכונת זו עוד שני אירועים (התובע בעמ' 5 שו' 7; שו' 15) והפסיק לעבוד עם הקייטרינג בחודש אוקטובר 2005, עת עמד החוב על סכום של 121,238 ש"ח.
6. לאחר הפסקת היחסים המסחריים בין הצדדים, העבירה גל לתובע סך במזומן של 10,000 ש"ח (סעיף 19 לכתב התביעה), ולפיכך - יתרת החוב כלפי התובע עומדת על סך של 111,238 ש"ח, הוא הסכום שנתבע במסגרת התביעה שבפניי.
התביעה והטענות המקופלות בה
7. תביעת התובע הוגשה כנגד 12 נתבעים, וביניהם תאה השקעות, בשמל, תאה א.ג., דבורה, גל, אריאל ויצחק. נתבעים נוספים הינם הנתבעת 3 - גלצ'וק בע"מ - אשר נוהלה על ידי גל ומסרה שיק על סך 23,552 ש"ח, ז.פ. 5.10.05, לידי התובע (להלן:
"גלצ'וק
"), כנגד הנתבעת 4, דג דג השקעות בע"מ (להלן:
"דג דג
"), הרשומה כבעלת מניות בבשמל; כנגד הנתבעים 10 ו-11 - מנהליה של דג דג; וכנגד הגב' צארום שוחט דגנית, הנתבעת 12 (להלן:
"דגנית
"), אשר ניהלה את קייטרינג תאה כשכירה במשך 17 שנה (עדותה בעמ' 24 שורה 23).
8. לנוכח העובדה כי הנתבעים כולם, למעט גל, אריאל ודגנית, לא הגישו כתב הגנה, ניתן כנגדם פסק דין ביום 13.3.08 על מלוא סכום התביעה (ראה פסיקתא של כב' הרשם לכנר), למעט הנתבע 11, שהתביעה כנגדו נמחקה ביום 15/5/06.
ביום 10.9.07, במהלך דיון ההוכחות, קיבל ב"כ התובע את המלצת בית המשפט, והתביעה כנגד דגנית נדחתה ללא צו להוצאות. כך שלמעשה, הדיון המשיך להתנהל אך ורק כנגד גל ואריאל.
9. טענות התובע כנגד גל ואריאל רבות ומגוונות, והוא חזר והעלה אותן גם בסיכומיו, אשר חרגו פי 2 ויותר מהמכסה אשר נקבעה על ידי בית המשפט, ללא בקשת רשות. אם ננסה לתמצת טענות אלה (דבר אשר אמור היה לעשות ב"כ התובע ולא עשה כן, כאמור), אזי חלקן לא נוגעות כלל לגל ואריאל, כי אם לאופן ההתאגדות של קייטרינג תאה, אשכול החברות שכביכול נרקם סביבו, העברת נכסים שנעשו עם השנים וכו'...
10. לגבי גל ואריאל, מבקש ב"כ התובע לייחס להם מעמד של בעלי מניות ו/או מנהלים - לפחות בחלק מהחברות (גלצ'וק ותאה א.ג.); טוען כי הם ביצעו תשלומים ישירות לידי התובע (שיק של גלצ'וק; תשלום במזומן) - ובכך למעשה הכירו ביריבות הישירה בין הצדדים; טוען כי הם אלה שניהלו בפועל, באופן רשלני, את הקייטרינג לאחר פטירת האם, ובמהלך ניהולם הוגדל החוב בכ-60,000 ש"ח.
11. עוד טוען התובע שגל ואריאל ניהלו את החברות ללא כל הפרדה ביניהן, תוך עירוב נכסים והברחת נכסים, בניגוד למטרות החברה. התובע טוען שגל ואריאל קיפחו את נושיהם ולא פרעו באופן שוויוני את חובותיהם שלפי אותם נושים; התובע טוען כי לאחר פטירת האם, ידעו גל ואריאל, או היה עליהם לדעת, על המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלע הקייטרינג, ואם בחרו להמשיך להפעילו, אזי המדובר ברשלנות המצדיקה את חיובם האישי בתשלום החוב.
12. התובע טוען שגל ואריאל העלימו את כספי הקייטרינג ולקחו לעצמם את הכספים שהתקבלו מאירועים. התובע טוען שגל ואריאל נמנעו מלהציג תדפיסי בנקים שמהם ניתן היה ללמוד לאן זרמו הכספים, ומשכשלו לספק ראיות אלה, אזי חל היפוך נטל הראייה, והמסקנה הינה, כאמור, כי נטלו כספים לעצמם. עוד טוען התובע שגל ואריאל חתמו על שיקים בידעם שאין לשיקים כיסוי: עשו עושר ולא במשפט, פעלו בחוסר תום לב, ועוד כהנה וכהנה טענות הלקוחות מכל דבר חקיקה אפשרי - המוביל לטענת התובע לחיובם של גל ואריאל בסכום החוב.
טענות גל ואריאל