א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
54899-04
24/07/2006
|
בפני השופט:
מרדכי בן חיים
|
- נגד - |
התובע:
פלקוביץ' יעקב עו"ד דן כרמלי
|
הנתבע:
מסיקה ויקטור עו"ד טל שרם
|
פסק-דין |
א.
עיקר העובדות וטענות בעלי הדין
1. התביעה שבפני עניינה פיצוי כספי בגין רשלנות מקצועית.
התובע הינו אביה ומיופה כוחה של הגב' נועה פלקוביץ', היא בעלת הבית במושב בצרה (להלן: "הבית"), הנתבע הינו בעל מקצוע בתחום האינסטלציה המתמחה בשירותי צנרת, ונעזר לשם כך בציוד מתקדם.
הנתבע הוזמן ע"י התובע לביצוע עבודת איתור ממוקדת של מקור נזילת מים בצנרת חבויה בבית, התובע ביקש לפעול עפ"י תוצאות הבדיקה וחוות הדעת של הנתבע לתיקון הנזילה.
2. ביום 20/06/03 ערך הנתבע ביקור בבית ובמהלכו ביצע שתי בדיקות אשר הראו תוצאה זהה, הנתבע למד מכך כי לא קיימת דליפה במערכת המים של הבית, ובעקבות כך המליץ לתובע לערוך בדיקת איטום ובדיקת מערכות האינסטלציה של הקולחין, וזאת על מנת לאתר את מקור הרטיבות.
3. לאחר שהנתבע טען כי אין כל בעיית איטום ו/או בעיה עם מערכת הקולחין, הזמין התובע מומחה אחר לבדיקה נוספת של צנרת המים (להלן: "המומחה השני"), הבדיקה נערכה ביום 03/08/03, ובה מצא המומחה השני כי קיימת בעיה רצינית של נזילת מים מצנרת המים החמים בבית, המונחת מתחת לאריחי הריצוף.
איתור הבעיה והצורך לתקנה חייב עבודות פירוק והרכבה של ריצוף וצנרת.
4.
טענות התובע בקליפת האגוז
התובע טוען כי הנתבע חב כלפיו באחריות מקצועית מעצם הקשר החוזי ביניהם. הנתבע לא הצליח לאתר ביעילות את הבעיה, היה עליו כבעל מקצוע סביר לנהוג בזהירות עת השיא את עצותיו לתובע. התובע הסתמך באופן ברור על חוות הדעת של הנתבע וכתוצאה ממצג השווא, אשר התברר כחוו"ד רשלנית, נגרמו לתובע נזקים כבדים.
טענתו היא כי הכשל באיתור התקלה גרם להגברת הנזק למבנה ולהוצאות מיותרות לתובע וכמו כן התארך סבלם של הדיירים ושל התובע.
הנתבע תובע סכום פיצוי בעבור עלות נזקיו בסך 63,746 ש"ח.
5.
טענות הנתבע
הנתבע טוען כי נקרא לביתו של התובע כאינסטלטור ולא כמומחה לאיטום, ולא ניתנה כל חוו"ד רשלנית מטעמו, אלא תשקיף עובדתי מדויק אודות מצב הצנרת בעת הביקור בבית.
אכן בביקורו של הנתבע בבית התובע נחזתה רטיבות שגבלה בלחות, אך לא נראו "זרזיפי" מים. הנתבע ביצע שתי בדיקות האחת באמצעות מכשיר הדמיה טרמי והשניה הינה בדיקת ירידת לחץ, שתי הבדיקות הראו תוצאה זהה והנתבע הסיק מכך שבאותה העת לא היתה דליפה במערכת המים של הבית, בעקבות כך הודיע לתובע כי אינו מאתר את מקור הנזילה הנטענת בצינור וכי התובע רשאי לפעול כראות עיניו.
הנתבע טוען כי במועד בו ביצע את בדיקותיו לא היה כל סדק בצנרת המים זאת בהתאם לחיווי מכשיריו ובוודאי נוכח גודל הסדק בצינור המים (12 מ"מ) הנתבע העיד:
"אני קובע חד משמעית שזה סדק שנוצר חודש וחצי אחרי שהייתי שם" (עמ' 21 לפרוטוקול).
4. הנתבע צירף חוו"ד של מומחה, אדריכל יאיר גור, אשר תחום התמחותו תכנון ובקרת מערכות טכניות בבנין, עפ"י חווה"ד הסדק בצנרת המים החמים נוצר בתקופה שלאחר ביצוע הבדיקה על ידי הנתבע, שכן אם הנזילה היתה כה משמעותית, אזי לא יתכן שלא התגלתה בבדיקתו, לו היתה קיימת בזמנו. בנוסף לכך, מערכת האיטום של מסד הבית לא היתה קיימת בכלל והעדרה הינה סיבה סבירה ביותר לרטיבות.
עד כאן עיקר טעות בעלי הדין.
ב.
המחלוקת