פסק-דין בתיק א 53349/05

1.       התובעים הינם בעל ואישה אשר רכשו מהנתבעת 1 , דואק מישקיט- חברה לייזום ובנייה בע"מ (להלן " הנתבעת"), דירה ברח' חנה סנש 8 בגבעתיים, הידועה גם כחלק מגוש 6154, חלקה 135, (להלן " הדירה").

2.       דוויק אברהם (להלן: " הנתבע 2") הינו מנהל הנתבעת.

3.       הסכם המכר בין התובעים לנתבעת נערך ביום 8.2.2004. ביום 30.4.04 קיבלו התובעים את מפתחות הדירה.

4.       בסוף שנת 2004 פנו התובעים לנתבעת והתלוננו על רטיבות בדירה. הנתבעת ביצעה תיקונים כלשהם בדירה, אולם התובעים טענו כי תיקונים אלו לא פתרו את אותה בעיה.  התובעים פנו למומחה מטעמם, אשר בדק וקבע את מכלול ליקויי הבניה בדירה ועלות תיקונם. חוות דעתו נשלחה אל הנתבעת. ביום 30.10.05 הגישו התובעים את תביעתם כנגד הנתבעים.

5.       הנתבע 2 הגיש בקשה למחיקת התביעה כנגדו על הסף. הבקשה נדחתה.

6.       בית המשפט מינה את אינג' יהושוע מועלם (להלן: " מומחה בית המשפט")  לבדיקת טענות התובעים. לאחר שהופנו אליו שאלות הבהרה, הסכימו הצדדים בהסכמה דיונית, לוותר על הגשת תצהירים ולהגיש סיכומי טענותיהם.

טענות הצדדים:

7.       התובעים טענו כי הנתבעת 1 הפרה את חיוביה על פי ההסכם ועל פי דין כאשר בנתה דירה שבה מצויים פגמים וליקויים המתוארים בחוות הדעת של המומחה.

8.       כלפי הנתבע 2 נטען כי היה הרוח היוזמת מאחורי הנתבעת , פיקח אישית על עבודות הבנייה והציג מצגים שהתובעים הסתמכו עליהם, כי יש לו את הידע, המקצועיות והכישורים מחד, וכי ייקח על עצמו אחריות אישית במידת הצורך, מאידך.

9.       התובעים טענו עוד כי לנתבעים ניתנו הזדמנויות רבות לתקן את הדירה. לפיכך, משנכשלו פעם אחר פעם,  אין ליתן להם הזדמנות נוספת לבצע עבודות התיקון בעצמם. עתירת התובעים הינה  לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בשיעור ההולם תשלום לקבלן שישכרו שירותיו, לביצוע ולפיקוח.

10.      נטען  כי אופיים של הליקויים (רטיבות), ושל התיקונים שבוצעו ויבוצעו, הינו כזה הפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ומזכה אותם אף בפיצוי משמעותי בגין עוגמת נפש. כן עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בכל הוצאותיהם, לרבות מומחים ושכר טרחת עורך דין.

11.      הנתבעת טענה כי הדירה נמכרה לתובעים AS IS, וכי עובר לרכישתם, בדקו אותה ומצאוה ראויה לצרכיהם.

12.      לטענתה, חרף זאת, משקיבלה את  תלונתם הראשונה של התובעים, מיהרה לקיים את התחייבויותיה על פי ההסכם ולתקן את הליקויים שהינה אחראית לתיקונם. לדבריה, משהוסיפו התובעים להתלונן על הרטיבות הדירה, שילמה לבעל מקצוע מטעם התובעים, אשר הוזמן על ידם וביצע עבודות בדירה. עוד נטען כי בחוות דעת המומחה נמצאו ליקויים שאינם באחריותה, על שום שבוצעו על ידי קבלני משנה.

13.      הנתבע 2 הכחיש כל חובה חוזית  ואחריות בנזיקין לחיובו כלפי התובעים.

דיון

14.      מומחה בית המשפט בדק וקבע כי עלויות התיקון מסתכמות ב 38,900 ש"ח (עלות לדייר) בתוספת מע"מ ו 15% לפיקוח על העבודות. עיקר הטענות עוסק בבעיות הרטיבות, שטופלה, ובהחלפת ריצוף. סעיף זה קבע פיצוי של 28,500 מ"ר מתוך הסכום הכולל. התובעים עתרו לאימוץ חוות דעת מומחה  בית המשפט על כל סעיפיה .

16.      הנתבעת טענה כי הליקוי בריצוף נקבע על ידי מומחה בית המשפט על פי תקן ישראלי שנכנס לתוקף כ-9 חודשים לאחר השלמת בניית הדירה, וקבלת טופס 4. יתרת חוות הדעת, כך נטען, " נוגעת בחלקה לתיקונים אשר בוצעו על ידי בעלי מקצוע מטעם הנתבעים ואשר אין לנתבעת כל אחריות בגינם".

17.     הנני דוחה טענות הנתבעת  כי יש להבחין בין ליקויים שבאחריותה לבין כאלו שבוצעו על ידי קבלני המשנה שלה.  הנתבעת ביקשה וקיבלה רשות להארכת מועד להגשת הודעות צד ג'. בבקשתה ציינה כי על פי חוות הדעת של המומחה מטעמה, תקבע האם יש צורך במשלוח ההודעה. משלא נשלחה ההודעה, נדחית כאמור הטענה.

18.       זאת ועוד, בהתקשרות בין הצדדים, הצהירה הנתבעת כלפי התובעים כי " הדירה נבנתה בהתאם למפרט.. ולתוכניות" והתחייבה לתקן על חשבונה  " כל פגם ליקוי או אי התאמה (להלן "הפגמים") שיתגלו בדירה". (סעיף 5.13 להסכם). בסעיף 5.18 הוסכם אומנם כי אם תמציא הנתבעת כתבי  אחריות של קבלני משנה וספקים, יהא על התובעים לפנות אליהם, קודם שהינם מממשים טענותיהם כלפיה, אולם לא נטען על ידי מי מהצדדים כי מנגנון זה אכן קוים בפועל.