א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
52484-05
08/07/2007
|
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר
|
| - נגד - |
התובע:
אלי שושנה
עו"ד רבי רונן
|
הנתבע:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד
עו"ד רנרט יוסי
|
| פסק-דין |
בפני תביעה מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן:
"החוק" או
"חוק הפיצויים"). נוכח טענת התובע כי נפגע בתאונת פגע וברח והנוהג האחראי לפצויים אינו ידוע, בהתאם לסעיף 12 לחוק הפיצויים נתבעה הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים (להלן:
"קרנית" או
"הנתבעת").
הצדדים וטיעוניהם
טענות התובע
התובע יליד 1954, היה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו רוכב על אופניים. בתאריך 3.11.04 בשעה 11:00 ו/או בסמוך לכך, נפגע התובע בתאונת דרכים ברמת-גן עת נסע על אופניו ורכב צד ג' פגע בו וברח.
טענות הנתבעת
בין יתר טיעוניה הכחישה הנתבעת את עצם קרות האירוע, כך גם הוכחשו על ידה נסיבות התרחשותו. וביתר פירוט סבורה התובעת כי התובע לא היה מעורב בתאונה כלשהי בכלל או בתאונת דרכים בפרט או כי נפגע בנסיבות המהוות "תאונת דרכים" כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים ו/או בנסיבות המצדיקות פיצוי ו/או תשלום כלשהו מטעם הנתבעת.
ההליכים בתיק
נוכח עמדת הנתבעת פוצל הדיון באופן ששאלת החבות נדונה תחילה. דהיינו השאלה: האם הוכח כי התובע נפגע בתאונת דרכים כמשמעות היגד זה בחוק הפיצויים. התובע הגיש תצהיר נסיבות בן שני סעיפים אינפורמטיביים בו נכתב כהאי לישנא:
1. הריני להצהיר כי ביום ה- 3/11/04, בשעה 11:00 ו/או בסמוך לכך, רכבתי על אופניי בדרך לביתי מהשוק.
2. בצומת בניהו ברמת גן, רכב צד ג' פגע בי, עפתי מהאופניים ואיבדתי את ההכרה.
הא ותו לא.
התובע נחקר בחקירה נגדית והיה העד היחיד מטעמו. הנתבעת הביאה לעדות גב' אסנת הדר אחות חדר מיון בתל השומר; ד"ר אברהם שמר רופא במרפאת קופ"ח; מר רחמים לוי בעל חנות שהתובע היה מסייע לו; מר עובדיה שמעון שהתובע עבד אצלו ימים מספר.
דיון
על פי גרסת התובע בתאריך 3.11.04 בשעה 11:00 או בסמוך לכך, הוא נפגע בתאונת דרכים ברמת-גן עת נסע על אופניו ורכב צד ג' פגע בו וברח. בעקבות התאונה הועף התובע מהאופניים, נחבט ונפגע בכל חלקי גופו. התובע הגיש תצהיר נסיבות לקוני ממנו לא ניתן ללמוד דבר, למעט הטענה דלעיל. לא ניתן ללמוד מתצהירו מדוע הוא סבור שנפגע מרכב, מהיכן הגיע הרכב ומדוע הוא לא יכול לתת את פרטיו.
מסוגלותו השכלית של התובע
התובע נחקר בחקירה נגדית כאשר בא כוחו טען כי מדובר בתובע "רפה שכל" כהגדרתו. ב"כ התובע מנסה להסיר את כל הסתירות או אי ההתאמות, שיובהרו להלן, בעובדה שלטענתו התובע "רפה שכל". בנסיבות אלה כאשר אין בפני בית המשפט נתונים ממשיים של דוחות פסיכיאטריים או תוצאות מבחני IQ או כל מסמך אוביקטיבי המעיד על יכולתו המנטלית ו/או השכלית של התובע, לא יכול בית המשפט לחרוץ את הדין רק על סמך התרשמותו מהתובע ולקבוע ממצאים בדבר מסוגלותו השכלית. מה עוד שהתובע הבין את השאלות שנשאל והשיב עליהן כמידת יכולתו והבנתו. נסיונו של בית המשפט לקבל פרטים בדבר מסוגלותו ויכולתו האינטלקטואלית של התובע לא נענו:
"ש. איזה כדורים חזקים אתה לוקח?
ת. וולטרן. אני לוקח גם את השני הצבעים האלה.... שכחתי את שמם.
שאלת ביהמ"ש
בש. שביל מה זה וולטרן?