פסק-דין בתיק א 49278/04

בפניי תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למכונית המבוטחת על ידי התובעת בתאונה מיום 6.3.02 בסביבות השעה 11:50 עם רכב נהוג על ידי הנתבע אשר נשכר על ידו מאת הנתבעת.

לטענת התובעת נסע המבוטח מטעמה פרופ' בראוטבר חיים (להלן: "הנהג") במורד הכביש מכיוון הגבעה הצרפתית לצומת רמות, לפתע הגיח הנתבע מצד ימין במהירות מופרזת, ופגע בדופן הימנית של הרכב. מעוצמת הפגיעה נהדף הרכב המבוטח שמאלה עלה על קו הפרדה המהווה אי תנועה, נהג מכונית מסוג פיג'ו שנסעה מאחורי הנהג נאלץ אף הוא לבלום בלימת חרום והתנגש בעוצמה רבה ברכב המבוטח מאחור, כשרכב נוסף פגע בפיג'ו מאחור בתאונת שרשרת.

לטענת הנתבע לא היה כל מגע פיזי בין רכבו לבין רכב התובעת. לטענתו הוא היה בעצירה  ראשון ברמזור אדום, כשנתיב נסיעה אחד היה סגור עקב חפירות בכביש. הנהג פגע קלות עם רכבו ברכבו של הנתבע מאחור, הנתבע יצא לבדוק אם נגרם נזק לרכב אך מאחר והרמזור התחלף סימן הנתבע לתובע להחנות את רכבו בצד כדי להחליף פרטים. להפתעתו כשעצר אחרי הצומת המשיך התובע בנסיעה מבלי למסור לו את פרטיו. הנתבע התקדם, נסע במקביל לנהג תוך שהוא מבקש ממנו דרך החלון לעצור. נהג התובעת סירב בטענה שלא קרה דבר למכוניתו של הנתבע, עלה על אי תנועה נבהל ובלם, כלי הרכב שהיו אחריו לא הספיקו לבלום וכך נגרמה התאונה. כעבור יומיים החזיר הנתבע את הרכב לנתבעת ללא פגע.

הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") טוענת כי יש לדחות את התביעה נגדה באשר היא אכן בעלת הרכב אך לא החזיקה בו בפועל לא נהגה ולא השתמשה בו בעת התאונה. עצם הבעלות אין בה כדי להוות עילת תביעה.

עפ"י עדותו של הנהג הוא נסע בנתיב השמאלי לכיוון רמות ובירידה נצמדה אליו מאזדה בצורה תמוהה וחסמה לו את הדרך. לטענתו לא יכול היה להימנע אלא לעלות על אי התנועה שעובר לאורך כל השדרה ולבלום על אי התנועה על מנת לא לעבור לנתיבים שבכיוון הנסיעה הנגדי, וכתוצאה אירעה התאונה. ככל שזכור לו נפגעה גם מכוניתו של הנתבע. עוד על פי עדותו מכוניתו נפגעה בכנף הימנית ומאחור מפגיעת רכבו של הנתבע אך הוא לא זכר איזה חלק של מכוניתו של הנתבע פגע בו.

הנתבע חזר על גירסתו לפיה נסע במקביל לנהג ברכב התובעת תוך שהוא מבקש ממנו לעצור ובשלב כלשהו סטה הנהג, עלה על אי תנועה וגרם לתאונה, מבלי שהיה מגע בינו ובין רכב הנתבע, ומבלי שהנתבע חסם את נתיב נסיעתו.

טוען ב"כ התובע כי לאור העובדה שבצד ימין של המכונית המבוטחת יש נזק היא הנותנת שהיה מגע בין המכונית המבוטחת לבין מכוניתו של הנתבע. אינני מקבלת טענה זו. המכונית המבוטחת היתה מעורבת בתאונת שרשרת והנזק יכול היה להיגרם מאחת המכוניות שהיו מעורבות בתאונה. זאת ועוד עפ"י מיקום וסוג הפגיעות בצד הימני של המכונית המבוטחת סביר שהן נגרמו כתוצאה מהמכוניות שהתנגשו בה מאחור.

כמו כן טוען ב"כ התובעת כי אם לא נפגעה מכוניתו של הנתבע מדוע יצא מהרכב ומדוע ביקש מהנהג לעצור. על כך העיד הנתבע שכיוון שמכוניתו הינה מהשכרה הוא חשש שמא תהיה בה פגיעה וביקש להחליף פרטים עם הנהג. הסבר זה מקובל עלי.

לא אף זאת, התובעת לא מצאה לנכון לזמן לעדות את אשתו של הנהג וכן לא את הנהגים במכוניות האחרות המעורבות בתאונה, ללא כל הסבר להימנעות זו.

יצויין כי הנתבע לא פנה אל הנתבעת בדרישה לקבלת ייצוג לו היה זכאי מכח הסכם ההשכרה, לא הודיע לה על התאונה, ומעבידתו לא שילמה דמי השתתפות עצמית.

לאור כל האמור לעיל לא הוכח כי מכוניתו של הנתבע פגעה במכונית המבוטחת וכן לא הוכח כי הנתבע סטה לנתיב נסיעתו של הנהג וכי גרם לנהג לסטות, לא כל שכן שלא הוכח כי לא היתה לנהג כל ברירה  אלא לעלות על אי התנועה.

התביעה נגד נתבעים 4,5 נמחקה בהעדר מסירה.

התביעה נגד יתר הנתבעים נדחית.

התובעת תשלם הוצאות הנתבע 1 בסך 400 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התובעת תשלם הוצאות הנתבעת 2 בסך 680 ש"ח בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ה בחשון, תשס"ז (16 בנובמבר 2006) במעמד הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

מותר לפרסום מיום 16/11/2006