זהו פסק דין בשאלת החבות בתובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") בגין תאונת דרכים אשר ארעה לתובעים ביום 2.6.00, שעה שישבו ברכב מסוג פג'ו 306, מס' רישוי 87-693-04 (להלן: "הרכב").
גרסת התביעה
1. התובע עבד אל חי דהוד (להלן גם: "דהוד" או "התובע") ואשתו עבד אל חי עביר (להלן גם: "עביר" או "התובעת") טענו בכתב התביעה אשר הוגש על ידם ביום 24.8.06 כי: "נתבע 1 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתאונה שתפורט להלן, הנהג ו/או המשתמש ו/או המחזיק ברכב... ביום 2/6/2000 או בסמוך לכך, איבד נתבע 1 שליטה ברכב והרכב התהפך. (להלן: "התאונה"). ממקום התאונה, פונו התובעים על ידי צוות מגן דוד אדום לבית החולים מאיר בכפר סבא..."
(כתב תביעה, ס' 3-6). נתבע 1 הוא פחרי מסארוה (להלן גם: "פחרי" או "הנתבע").
גרסת הנתבעת 2
2. בכתב ההגנה אשר הוגש ביום 4.9.06 על ידי הנתבעת 2 (להלן גם: "כלל" או "הנתבעת") מוכחשת נסיעתם של התובעים ברכב כן נהיגתו של הנתבע. בכתב ההגנה המתוקן מיום 11.4.07 (לאור החלטה מיום 22.3.07) טענה כלל כי: "הנתבעת תטען כי דין התביעה כנגדה להידחות בשל היעדר עילה ו/או היעדר יריבות עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 מהטעמים המפורטים להלן: א. בעת התאונה נהג ברכב התובע 1. ב. במועד הנ"ל לא היה התובע 1 בעל רישיון נהיגה תקף להשתמש ברכב... מוכחשת נסיעתו של התובע 1 ברכב במועד התאונה הנטענת, והנתבעת תטען כי ככל שהתובע שהה ברכב בעת התאונה- הרי שהוא נהג ברכב..."
(כ"ה מתוקן, ס' 1-2).
דיון
3. הנתבעת גורסת אפוא כי ברכב נהג הלכה למעשה בזמן התאונה התובע, אשר היה אותה עת ללא רישיון נהיגה בר תוקף, כעולה מאישור משרד הרישוי מיום 27.5.07
(נספח ו' לתיק מוצגי הנתבעת). הנתבעת נסמכת בטענתה זו, בין היתר, על כתב אישום פלילי שהוגש כנגד התובע, הנתבע וכן אחיו של האחרון, שאינו צד לתובענה זו (ג'אמל מסארווה, שהיה גם בעליו של הרכב). כתב האישום כנגד דהוד הוגש בגין עבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף בעת התאונה, כשהוא תחת השפעת אלכוהול. כתב האישום כנגד פחרי הוגש בגין נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות. באישום נוסף יוחסה לדהוד ולפחרי עבירה של מסירת עדויות סותרות, ושיבוש הליכי חקירה ומשפט בקשר לשאלת זהותו של מי שנהג ברכב בעת התאונה. ברור כי בסיטואציה שבה הנהג הוא דהוד פסול הרישיון, אין הנתבעת חבה בנזקי התובעים.
4. על התובעים להוכיח, כחלק מעילת תביעתם, כי הנתבע, פחרי, הוא זה אשר נהג ברכב בעת התאונה. כדי להתחקות אחר השתלשלות האירועים אלך בסדר כרונולוגי אחר איסוף הראיות בפרשה זו, כולל בתיק החקירה הפלילי פ 3369/02 אשר נוהל בביהמ"ש השלום בכפ"ס. אמנם, הראיות שנאספו במסגרת החקירה הפלילית אינן הופכות אוטומטית לראיות בתיק הנוכחי, אך אמירות שנאמרו על ידי אלו שהעידו בפניי, ושהתייחסותם התבקשה לאמירות אלה, קבילות. אם אזכיר ראיה אחרת מתוך תיק החקירה, אין משמעות הדבר כי זו התקבלה כראיה לאמיתות תוכנה, אלא הדברים יובאו רק לשם תיאור הרצף ותיאור הפעילות המשטרתית (אעיר כבר עתה כי
כל שגיאות הכתיב להלן הן במקור...).
5. המסמך הראשון המופיע בתיק החקירה המשטרתי הוא "דו"ח פעולה" של סמ"ר אלצ'יק קובי. הנ"ל מדווח כי ביום 2.6.00, בשעה 22:00 ברח' בן יהודה בעיר כפר סבא: "בתאריך ובשעה הנ"ל בזמן סיור על רח' ויצמן נראה רכב לבן פתוח (ללא גג) כאשר הוא עובר באדום מנתיב שמאלי לימני, וחותך לכיוון כח' משה דיין. הפעלתי אמצעים כגון סירנה ו 4 מהבהבים והחלתי מעקב אחר הרכב. הרכב נראה כאשר הוא נוסע במהירות גבוהה על רח' משה דיין. הנחתי שהרכב גנוב בעקבות התנהגותו על הכביש. הרכב המשיך בנסיעה תוך כדי פניות חדות ימינה ושמאלה, דיווחתי לניידות לצמצם לכיוון צומת עליה, רעננה צפון, וכמו כן לכיוון בן יהודה ואחרי כחצי ק"מ של מעקב אחר הרכב הרכב נעלם מקשר עין. דיווחתי על כך לניידות והמשכתי בנסיעה לכיוון שכ' קפלן. כאשר הגעתי לצומת בן יהודה הפועל דיווחו לי כי הרכב התהפך..."
(דו"ח פעולה 98, ת/1, סמ"ר אלצ'יק קובי, תחנת כפר סבא, מיום 2.6.00). בהודעתו מוסר סמ"ר אלצ'יק: "כשקיבלתי את האירוע על הרכב שהתהפך באזור רחק' משה דיין אזר קישרתי בין הרכב שהתהפך לאירוע של הרכב שהתחמק ממני כ 5 דקות לפני ההתהפכות באותו אזר. הרכב תאם לתיאור של הרכב שחמק ממני באור אדום. זה היה רכב לבן עם גג פתוח ובתוכו שני חשודים.כיוון בריחתו היה לאזור רח' משה דיין."
(עדות סמ"ר אלצ'יק קובי מיום 27.6.00, שורות 22-26).
6. ביום 3.6.00 נחקר דהוד ע"י רס"ל גבריאל סעדה, ואלו הדברים שמסר בחקירתו הראשונה: "ביום 2.6.00 שעה 21:30 לערך נהגתי ברכב... מסוג פז'ו 306 קבריולט מטירה לכ"ס דרך כוכר יאיר. הגעתי לכ"ס דרך אזור התעשייה. רציתי לעשות סיבוב ברמזור השני. פניתי ימינה, לא זכור את הרחובות, אני לא זוכר באיזה אור ניכנסתי לצומת. המשכתי ישר הגעתי לכביש שיש בו רק פניה שמאלה. היה חושך לא ראיתי לא הספקתי לפנות שמאלה. המשכתי ישר והתהפכתי. אני לא יודע איך התהפכתי. הייתי עם ארוסה שלי עביר עבד אל חי. אישה עצרה ולקחה אותי ואת ארוסתי לבית חולים. ש. האם שתיתה משקה אלכוהולי? ת. כן שתיתי. שתיתי ויסקי. ש. איפה וכמה שתיתה? ת. שתיתי באוטו כמה לגימות. שתיתי מהבקבוק. ש. מדוע לא מסרתה דם כשהשוטר ביקש מימך כשהיתה בבית חולים? ת. אני לא רציתי כי יד ימין שלי הייתה שבורה... האם ניידת מישטרה נסעה אחריך וקראה לך לעצור ואתה המשכתה בנהיגה ולא עצרתה? ת. לא שמתי לב לאף אחד ורק אחריי שהתהפכתי ראיתי ניידת משטרה שעברה אותי וזה היה אחרי שיצאתי מהרכב...אני ביקשתי את הרכב מגמאל מסארווה בטירה והוא הסכים ונתן לי את המפתחות של הרכב... נ.ב. אני כרגע בפסילה..."
(עדות דהוד, 3.6.00, 00:20, בי"ח מאיר). עדות הפוכה לגמרי מסר דהוד כחודש וחצי לערך מאוחר יותר בפני חוקר המשטרה, ובה הודה, בניגוד לעדותו הנ"ל מיום 3.6.00, שלא הוא זה שנהג ברכב התאונה: "ברצוני למסור לך עדות שונה בגין האירוע של הת.ד. שבה הייתי מעורב ב 2.6.00 ולעדכן אותך בפרטים הבאים. אני לא הייתי הנהג ברכב כפי שמסרתי לך בעדות בבית החולים ביום התאונה. מי שנהג ברכב זה פחרי מסארווה אח של ג'מאל בעל הרכב מטירה. אני אמרתי לך שאני נהגתי כי לא רציתי שפחרי יסתבך בגלל שהוא עשה לי טובה והסיע אותי ואת ארוסתי עביר. אני יודע שפחרי הוא במעצר בית ולכן לא ערבתי אותו בתאונה ולקחתי על עצמי את התיק הזה של התאונה."
(עדות דהוד, 11.7.00, 16:40, שורות 1-8). לגבי נסיבות התאונה מסר: "אני באתי לבית של פחרי ביקשתי מג'מאל אחיו לקרוא לו כדי שיביא את הרכב הפז'ו. ג'מאל התקשר לאחיו פחרי ופחרי הגיע עם הפז'ו ונסענו יחד לארוסתי עביר ומטירה נסענו לכ"ס. ואז בכ"ס ארעה התאונה. בזמן התאונה לא ראיתי את פחרי ואני ועביר פוננו ע"י אישה לבית החולים מאיר. אני התקשרתי אחרי התאונה מבית החולים לג'מאל שאלתי אתו מה עם פחרי והוא אמר לי שהוא יודע כי פחרי הגיע הבית או שפחרי התקשר אליו אני לא בדיוק יודע, אבל הוא אמר לי שהוא יודע מהתאונה מפחרי ואני אמרתי לו שאני לוקח על עצמי את התיק ושאני נהגתי. וג'מאל אמר לי בסדר... פחרי הגיע אלי לביקור בית יום לאחר התאונה ליראות מה שלומי ולא דיברנו על התאונה. אני אמרתי לו לפחרי שאני לקחתי על עצמי את תיק התאונה ושאני נהגתי ברכב. אני רוצה לציין שמי ששתה זה רק אני והבקבוק שהיה ברכב שייך לי... ולא רציתי שיגרם נזק כלשהו לפחרי כי אני יודע שהוא במעצר בית..."
(שם, שורות 9-29). לסיכום, בעדות שנלקחה מספר שעות לאחר האירוע מסר דהוד כי הוא נהג ברכב ובעדות שנמסרה לאחר חודש ומחצה לערך, מיוזמתו, פנה ושינה עובדה מהותית זו ומסר כי לא הוא היה הנהג ברכב הפז'ו המעורב בתאונה אלא פחרי.
7. פחרי נחקר תחת אזהרה ביום 11.7.00 ומסר את הפרטים הבאים: "בתאריך 2.6.00 בערך בשעה 21:00 דהוד דיבר איתי בטלפון קודם ג'מאל אחי דיבר איתי בטלפון וביקש שאני אקח את דהוד לארוסתו עביר מבית דודתה ברכב מסוג פז'ו... ונסעתי לדהוד אספתי. אותו נסעתי לארוסתו עביר כשאני זה שנוהג ברכב. אספתי את עביר נסענו לסיבוב בטירה טילנו קצת בטירה ואח"כ יצאנו לכ"ס. ראיתי שדהוד קנה בקבוק שתיה וויסקי מטירה ושתה במהלך הנסיעה והוא היה שיכור."
(הודעת חשוד, מסארווה פחרי, 11.7.00, 18:45, שורות 8-14). באשר לנסיבות התאונה מסר פחרי: "יצאנו מטירה לתוך כ"ס בדרך כפ"ס היה מאחורי רכב סובארו לבן מעל מודל 1990 וניצמד אלי מידי פעם והיה נראה לי שהוא עוקב אחרי. אני פחדתי היות ולי יש סיכסוך... על רקע של רצח בין משפחות. אני המשכתי לינסוע פניתי ימינה ברמזור שאחרי הרמזור של אזוה"ת וגם הסובארו פנה אחריי... עברתי ליד בית ספר אני חושב והגעתי לרחוב אני לא יודע את שמו של הרחוב ובסוף הרחוב יש פניה חדה שמאלה. ובאותו רגע הגיע רכב ממולי שסינוור אותי וחשבתי שזה הרכב שעקב אחריי אני ברחתי ממנו קצת ימינה וניסיתי לחזור ואז המשכתי ישר. אני נזרקתי מהרכב. הרכב פגע במידרכה ועף והתהפך בשדה. אני פחדתי גם מהמשטרה וגם מהסובארו שעקב אחריי ולכן ברחתי ובדרך התקשרתי לאחי ג'מאל וסיפרתי לו מה קרה".
(שם, שורות 15-26). באשר לתאום הגרסאות בינו לבין דהוד וג'מאל מסר : "אחר כך ג'מאל היתקשר אליי ואמר לי שדהוד ועביר בבית החולים מאיר בכפ"ס והכל בסדר איתם וג'מאל אמר לי שדהוד לקח על עצמו את התיק כבר. לאחר שדהוד הישתחרר מבית החולים ועביר הלכתי לבקר אותם בביתו למחרת המיקרה. לא דיברנו על התאונה בבית של דהוד. ידעתי שדהוד לקח על עצמו את התיק... ש. האם אתה זה שנהגת ברכב הפז'ו מס' 8769304 מטירה עד התאונה? ת. אני נהגתי מטירה עד שקרתה התאונה. דהוד לא נהג בכלל ברכב. ש. האים הייתה תחת השפעת אלכוהול או תרופות כלשהן? ת. אני הייתי ערני ולא שתיתי כלל... ש. מדוע לא ניגשת לתחנת המשטרה או ללשכת התנועה כשידעת שדהוד לקח על עצמו את התיק של התאונה כשאתה יודע שאתה זה שנהגתה ברכב? ת. אני לא עשיתי זאת בכוונה ולא רציתי לסבך יותר את העניין כי זה עדות שקר של דהוד ולא הייתי שלם עם עצמי ופחדתי שלא תאמינו לי. אני לא ביקשתי מדהוד להגיד שהוא נהג. ש. מדוע עזבת את מקום התאונה ולא ניגשת להגיש עזרה לדהוד ועביר או לדווח במקום למשטרה או למד"א? ת. אני הייתי בהלם מהתאונה וגם פחדתי מהמשטרה שתגיע למקום ותדע שאני במעצר בית וגם מהרכב הסובארו שעקב אחריי... הגעתי בטרמפ לבית שלי בטירה. אני נפגעתי אבל לא רציתי לגשת לבית החולים כדי שלא ידעו שהייתי מעורב בתאונה... ש. האם הייתה ניידת מישטרה נוסעת אחריך עם סירנה וכחולים דולקים? ת. לא ראיתי שום ניידת מאחורי ולא שמעתי אזעקה ברכב שבו נהגתי. הייתי עם מוזיקה בעוצמה גבוהה ויכול להיות שלא שמעתי סירנה."
(שם, שורות 27-62). מעדותו הראשונה הנ"ל של פחרי שניתנה כחודש ומחצה לערך לאחר קרות התאונה עולה כי הוא אשר נהג ברכב הפז'ו ולא דהוד. עדותו זו ניתנה לאחר שדהוד שינה גירסתו הראשונית סמוך לתאונה ביום 3.6.00 בשעה 00:20 לפיה הוא (דהוד) נהג ברכב לגרסה שניתנה על ידו ביום 11.7.00 בשעה 16:40 שלפיה פחרי נהג. עדותו זו של פחרי מעלה כמובן שאלה קשה של אמינות לגביו. פחרי מודה רק לאחר מספר שבועות כי ידע שדהוד שיקר בעדותו בכך שמסר שהוא (דהוד) נהג, אך לא מצליח להמציא הסבר המניח את הדעת מדוע עשה כן; פחרי לא מספק שום הוכחה לכך שאכן נכח ברכב או בזירת התאונה; פחרי מציין כי מתחילת האירוע הבחין ברכב סובארו שעוקב אחריו אך לא הבחין ברכב המשטרתי הדולק בעקבותיו עם סירנות, אורות מהבהבים ואורות כחולים שכורז לו, כל זאת כי "הייתי עם מוזיקה בעוצמה גבוהה ויכול להיות שלא שמעתי סירנה..."
(לעיל). בהמשך, נחקר פחרי לצורך השלמת החקירה, ובחקירתו זו עלו הפרטים הבאים: "בהמשך לעדותי מתאריך 11.7.00 זומנתי על ידך לצורך השלמת החקירה. אני טענתי בעדותי כי נפגעתי מהתאונה אך לא רציתי לגשת לבית החולים כדי שלא יידעו שאני הייתי הנהג או מעורב בתאונה הזו. וגם ידעתי שעביר ודהוד נמצאים בבית החולים מאיר בכ"ס. נפגעתי בפנים ירד לי דם מהאף ופגיעות פנימיות בגוף ובבטן. ש. אתה אומר שלא ניגשת לבית החולים שלא ידעו שאתה זה שנהג ברכב. אני אומר לך שאתה כן היית בבית החולים, ויותר מזה, גם דיברתי איתי במיסדרון של מחלקת הרנטגן לאחר שסיימתי את החקירה עם דהוד, וביחד איתך היה אדם נוסף שטען שהוא עו"ד ואחיך ג'מאל. כמו כן שאלת אותי פרטים על התאונה ועל הרכב הפז'ו, מה צריך לעשות. נתתי לך את הפרטים והסברתי לך מה צריך לעשות. מה אתה אומר על זה? אני הייתי בבית החולים לא למטרת בדיקות וזה היה בסביבות השעה 23:30 לערך. ואני זוכר שראיתי אותך ודיברתי איתך. זה היה במח' הרנטגן. אני לא באתי לבית החולים בתור נפגע ובאתי לראות מה מצבם של דהוד ועביר. ש. אתה אמרתה בעדותך שניגשתה לבית של דהוד למחרת ליראות מה שלומו ולא אמרתה בעדותך שהייתה בבית החולים וראיתה את דהוד? ת. דהוד היה בבדיקות ועשה צילומים ואני אחרי שהוא עשה צילומים עזבתי את בית החולים. ש. אתה טענתה שנפגעתה בפנים ובגוף. אני כשראיתי אותך לא היה לך שום סימן של פגיעות גוף ופנים? ת. כשהייתי בבית התקלחתי נחתי החלפתי בגדים. הייתי מלא חול. ולא יכולתי להישאר בבית כי רציתי לדעת מה עם דהוד ועביר ואז נסעתי לבית החולים. ש. כיצד היגעתה לבית החולים? ת.לא זוכר, עם חברים של דהוד... אני הגעתי לבית החולים אחרי ג'מאל אחי לא באנו יחד... ש. מדוע כשראיתה אותי בבית החולים ושאלתה אותי שאלות לא אמרת לי שאתה זה הנהג ולא דהוד? כי אמרו לי בבית החולים מס' בחורים שהגעתי שהמשטרה כבר חקרה אותו ופחדתי ממעצר הבית שלי. ש. מה הסיבה לכך שרק בתאריך 11.7.00 מסרתה עדות על כך שאתה זה שמעורב בתאונה ואתה זה שהייתה הנהג ברכב? אני לא רציתי להטעות את המשטרה... ש. השוטר שרדף אחריכם טוען שראה שני אנשים בתוך הרכב הפז'ו ואתה אומר שהייתם שלושה ברכב, אתה הנהג, דהוד ועביר? ת. אין לי תשובה..."
(עדות פחרי, 16.7.00, 11:55). עדותו השנייה הנ"ל של פחרי נלקחה לאור דו"ח זכ"ד אשר מילא בוחן התנועה גבריאל סעדה ובו הוא מציין: "בתאריך 3.6.00 בשעה 00:40 חקרתי את החשוד בנהיגה בשכרות וגרימת ת.ד. ברכב... עבד אל חי דהוד במח' רנטגן... כשיצאתי מהמחלקה ניגש אליי אדם מבין הגברים שהיו במחלקה שטענו כי הם קרובי משפחה של החשוד דהוד, זה היה בפרוסדור החיצוני של מחלקת הרנטגן. אותו אדם שטען בפניי כי הוא קרוב משפחה של החשוד דהוד שאל אותי פרטים על התאונה ופרטים על הרכב... הסברתי לו מה צריך לעשות. הסברתי לו מה צריך לעשות ומסרתי לו את פרטיי... לגבי המשך הטיפול ברכב הפז'ו שבו נהג דהוד... בתאריך 11.7.00 שילשום חקרתי אדם בשם פחרי מסארוה... שע"פ טענת הנוסעת ברכב הפז'ו שניפגעה (ארוסתו של דהוד עבד אל חי) עבד אל חי עביר מי שנהג ברכב זה פחרי ולא דהוד. פחרי הודה בפניי שהוא זה שנהג ברכב ועשה את התאונה וכי הוא ניפגע בתאונה אך לא ניגש לבית החולים כי לא רצה שידעו שהוא מעורב בתאונה. היום אני נזכר שאותו אדם בשם פחרי מסארוה זהו אותו אדם שניגש אליי בפרוזדור של מח' רנטגן ושאל אותי פרטים על התאונה. לאחר חקירת החשוד עבד אל חי דהוד. כשעברתי היום בבוקר על התיק ושחזרתי לעצמי את השתלשלות העניינים עלה בזיכרוני אותו אדם שדיברתי איתו בפרוסדור של המחלקה וכך קישרתי את פחרי לעניין".
(זכ"ד בוחן התנועה גבריאל סעדה מיום 13.7.00, 10:00). עדות שנייה זו של פחרי מוסיפה חוסר בהירות לגבי הנסיבות האופפות את התאונה. בעדות זו מודה פחרי לראשונה, לאחר שהוא מעומת עם עדות החוקר רס"ל גבריאל סעדה, כי אכן בליל התאונה הוא הגיע לבית החולים (פרט שאותו נמנע מלציין בעדותו מיום 11.7.00 ועומד בסתירה לדברים העולים מדוח הזכ"ד), אך מעבר לעובדה זו, אשר מעלה תהייה מדוע לא דווחה בחקירתו הראשונה, מצטרפות מספר עובדות אשר מקשות על אמינות גרסתו של פחרי לגבי האירוע- כך למשל שהחוקר מציין כי לא התרשם בזמן ששוחח עימו בבית החולים שאכן סבל מאי אלו פגיעות גוף הנראות לעין בעוד פחרי טוען כי אכן נפגע בגופו; בנוסף, פחרי זוכר פרט מינורי כמו זה שהיה "מלא בחול" אך אינו זוכר כיצד הגיע מטירה אל בית החולים בחזרה. ייתכן כי אם היה מביא תמיכה לדבריו אלו ניתן היה ליישב את גרסתו כי אכן מזירת התאונה ברח לטירה, התארגן ושב לביה"ח מאיר; פחרי לא נותן הסבר מניח את הדעת לעדותו הראשונה, שניתנה רק ביום 11.7.00 למעלה מחודש ימים לאחר קרות התאונה.
8. חקירת המשטרה העמיקה וביום 23.11.00 נחקר דהוד תחת אזהרה בחשד לשיבוש הליכי חקירה, מסירת עדות כוזבת וניסיון לקבלת דבר במרמה, וכך השיב: "אני שיקרתי בעדות הקודמת שלי מיום 2.6.00 שהתהפך הרכב פחרי לא קרה לו כלום ובמקום התאונה פחרי אמר לי אני במעצר בית וביקש ממני לקחת את התיק עליי ואז פחרי הלך ממקום התאונה ואני לקחתי את ארוסתי והלכנו לכיוון הכביש ועברה בחורה ולקחה אותנו לבית חולים... ש. מי נהג ברכב של ג'מאל בתוך טירה ועד לתאונה? פחרי נהג ברכב."
(אמרת דהוד מיום 13.11.00, שורות 14-28). באותו יום נחקר גם פחרי תחת אזהרה בחשד לביצוען של אותן עבירות וכך מסר: "באותו יום של התאונה אני נהגתי אספתי את דהוד מהבית שלי והלכנו לאסוף את ארוסתו מבית דוד או דודה שלה. לקחנו אותה משם, רצינו לחזור איתה לבית שלה ואז דהוד ביקש לעשות כמה סיבובים באוטו ואחרי זה יצאנו לכיוון כפר סבא..."
(אמרת פחרי, 13.11.00, שורות 16-25). לגבי שתיקתו לעניין מעורבותו בתאונה השיב: "ואחרי כמה זמן הגעתי לבית חולים לבדוק מה איתם ואמרו לי שדהוד אמר כבר שהוא הנהג ואז שתקתי ולא דיברתי על זה כי פחדתי ממעצר בית".
(שם, שורות 7-11). לגבי סתירות נוספות בגרסתו השיב: "ש. מה יש לך להגיד על זה שאחיך ג'מאל מסר בעדותו היום שאתה אחרי התאונה פגשתה בו בבית שלך ודיברת איתו על התאונה? אני לא ראיתי את ג'מאל אחרי התאונה בבית.רק בבית חולים. ש. מה יש לך להגיד על זה שג'מאל מסר בעדותו היום שאה יחד איתו נסעתם לבית חולים לברר מה קרה עם עביר ודהוד? ת. לא נסעתי איתו לבית חולים... ש. מה יש לך להגיד על זה שג'מאל היום מסר בעדותו שהוא לקח רכב מאחמד דעאס ואתה נהגתה ברכב יחד איתו לבית חולים? אני לא זוכר... ג'מאל אחיך מסר בעדותו שדהוד בא לבית שלכם וביקש את הרכב והוא מסר לו את הרכב שלו והמשיך לשבת יחד איתך בבית, מה יש לך להגיד על זה? ת. אני וג'מאל היינו בבית של דודה שלי והתקשר אלינו דהוד וג'מאל אמר לי לך תאסוף את דהוד כי דהוד רוצה לאסוף את ארוסתו ואני נסעתי עם האוטו לדהוד ודהוד לא בא אלינו לבית..."
(שם, עמ' 3-4). עינינו הרואות, כי גם בגרסתם המאוחרת של הצדדים, ועל אף שהודו בפה מלא כי שיקרו במתן הודעתם הראשונה, הם ממשיכים למסור גרסאות סותרות. גם בגרסה המאוחרת, שבה אמורים הצדדים למסור גרסה מהימנה, כזו אשר משתלבת ומסתדרת עם רעותה, הם אינם מצליחים לעשות כן. חוסר הדיוק ואי הבהירות בולטים ומקשים בכך לקבל גם את גרסתם המאוחרת של דהוד ופחרי, גרסה אשר אמורה, על פניה, להיות נכונה, אמיתית, העומדת במבחן המציאות וההיגיון. בפועל, עדויותיהם, העולות מן החקירות, מצביעות על חוסר אמינות ומלמדות על תאום גרסאות מתוכנן בין כל הנוגעים לדבר, שאינו תורם לגילוי האמת.
9. כפי שציינתי לעיל, אין כל תמיכה לטענה כי ברכב היה אדם שלישי, מלבד התובעים, אשר לצורך העניין ולטענת התביעה אמור להיות פחרי. גם העובדה שפחרי לא ידע לציין כיצד ועם מי הגיע ממקום התאונה לטירה, ובהמשך עלתה סתירה לגבי הדרך בה חזר חזרה לביה"ח, לא מוסיפה לטענות הצדדים ולאמינותן. לבית החולים מאיר הגיעו רק דהוד ועביר, ועל כך אין חולק לאור ממצאי התיק. פחרי לא טוען כי נפגע משמעותית. האפשרות של נהיגתו של דהוד ברכב הפז'ו והיעדרותו של פחרי ממקום התאונה מסתברת יותר לאור הממצאים, ובכל מקרה, התובעים לא הוכיחו שגרסתם מסתברת יותר.
10. במסגרת תיק פלילי מספר 003369/02 אשר נוהל בבית המשפט השלום בכפר סבא הורשעו דהוד, פחרי וג'מאל, על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מתן עדויות סותרות ושיבוש מהלכי משפט
(ת.פ. 0033692/02 ביהמ"ש השלום כפ"ס, גזר דין מיום 10.2.05, עמ' 26 לפרוטוקול). לאור אופי ההליך והסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים לא נקבע על ידי ביהמ"ש מי מבין השניים נהג ברכב- האם דהוד או פחרי. כל אחד הורשע בנפרד, אך לעניין שאלת החבות הנדונה בתיק זה לא הוכרעה הלכה למעשה השאלה מי נהג ברכב ברגע התאונה. לטעמי, די בכך כי דהוד הורשע כי נהג ברכב, כשהוא תחת השפעת חומרים משכרים כדי לבסס הטענה שלפיה לא קמה חבות כלפי הנתבעת. ההרשעה הנ"ל איננה עומדת בסתירה לכל העובדות המנותחות לעיל אך מעצם העובדה כי גם פחרי הורשע שנהג ברכב. נהפוך הוא. הרשעתו של דהוד מתווספת לכל הממצאים שתוארו לעיל. היא ראיה משמעותית, שמתקבלת לפי סעיף 42א לפקודת הראיות. העובדה כי גם פחרי הורשע בנהיגה ברכב, הגם כי סביר יותר בעיניי שכלל לא שהה בו ברגע התאונה, איננה מבטלת את הקביעה בדבר נהיגתו של דהוד. העובדה שדאוד ופחרי הורשעו בפלילים בקשר עם האירוע המדובר, גם היא לא מוסיפה אמינות לגרסאותיהם. אין למעשה חולק, כי השניים לא בוחלים למסור ידיעות כוזבות ועדויות שקר, אף לגרסתם שלהם, כך שמי לידינו יתקע שגרסה כזו או אחרת דווקא היא הנכונה?
11. התביעה הגישה, לצורך הוכחת נוכחותו ופגיעתו של פחרי בתאונה בתוך הרכב, חוות דעת מאת פרופ' אפרים גזית, אשר נטל מהרכב דגימות דם ובדקן באמצעים מעבדתיים על מנת למצוא זהות מול המעורבים בתאונה, ליתר דיוק- כדי להוכיח כי פחרי נהג ברכב הנ"ל. עד זה נחקר והעיד בפניי: "ש. אני מעיין בחוות הדעת שלך ולא רואה ששאלת מישהו מהמעורבים... היכן הייתה המכונית במשך 4 השנים שחלפו מאז התאונה ועד בדיקתך? ת. למיטב זכרוני... הם אמרו שבשלב מסוים היא היתה במשטרה ואח"כ זרקו אותה, כנראה לאותו מקום שבו ערכתי את הבדיקה. ש. איפה זה כתוב בחוות הדעת? ת. זה לא כתוב... ש. אין לך גם שום אפשרות לדעת ולכן אתה לא מציין זאת בחוות הדעת ממתי כתמי הדם שהיו ברכב? ת. אין לי... ש. אני גם מבין שדהוד ופחרי ידעו מראש על הבדיקה שאתה עומד לבצע כי זו הייתה בדיקה לבקשתם? ת. נכון. ש. אני גם מבין שהם אפילו היו אלו שהסיעו אותך למקום הבדיקה, נכון? ת. נכון. ש. אתה לא יכול לשלול אפשרות עובדתית שלמשל פחרי ישב לא במושב הנהג אלא בזה שלידו במועד התאונה, ולאחריה הוא הכתים בדמו את הריפוד שליד הנהג. נכון? ת. לא, לא יכול לשלול... ש. גם לא תוכל לשלול אם זה טפטף שם? ת. נכון. אתה לא ראית שום תעודת מיון או מסמך רפואי של פחרי? ת. לא... בהנחה שפחרי בכלל לא נפגע בתאונה ולא דימם כלל בתאונה, על אחת כמה וכמה לא תוכל לקשור את הדם לתאונה. נכון? ת. נכון... ש. אם פחרי בשלב כלשהו במשך 4 השנים נהג ברכב או ישב ברכב אחרי התאונה והרכב הוא של אחיו ודימם, אז זה יכול להסביר את מקור הדם? נכון."
(פרוטוקול, עמ' 7-10). עדותו זו של פרופ' גזית, אשר הייתה אמורה לחזק את טענת התביעה לפיה פחרי נהג ברכב משום שנמצאו שרידי דם שלו, עדותו זו לא הסירה את הערפל סביב השאלה מי היה נהג ברכב בזמן התאונה. גם לשיטת המומחה, יתכן מצב שבו הדם היה מצוי ברכב לפני התאונה או לאחריה. המומחה העיד ברוב כנותו כי אינו יכול לאמוד את גיל הדם, כך שהמסקנה היא שלא ניתן לקשור בין המצאות שרידי הדם לבין מועד היווצרותם ברכב. תמוה גם, שאם פחרי נפגע פגיעה כזו שהביאה לדימום, לא הגיע לחדר המיון ביחד עם התובעים.
12. פחרי נחקר בפניי על תצהירו ביום 17.10.07. תשובותיו לא הוסיפו להסרת הערפל סביב נסיבות התאונה, ועיקר דבריו היו חזרה על העדות המאוחרת והלכאורה אמיתית שניתנה בפני חוקרי המשטרה. יחד עם זאת לא נתן הסבר לשאלה: "איך אתה מסביר שדהוד בהודעתו במשטרה מה- 11.7.00, בשורות 12-13, כשהוא כבר בא לספר את האמת כביכול הוא אומר שמביה"ח הוא התקשר אליך הביתה, דיבר עם ג'מאל ורק אז הוא אמר לו שהוא לוקח על עצמו את האחריות"
(פרוטוקול, עמ' 15) והשיב: "ת. מה יש לי להגיד על דברים של דהוד? תשאל אותו..."
(שם), כך גם לסתירה: "ש. במשטרה אמרת שאתה יודע או חושב שאתה במעצר בית עד השעה 20:00 והתאונה היתה בשעה 21:30 לפי אישור המשטרה, כלומר אחרי השעה שאתה חשבת שכבר הסתיים מעצר הבית, אז כל העניין הזה נופל. כל ההסבר שלך נופל? ת. זה לא רק כאן. אני יודע שזה נגמר ב- 22:00"
(פרוטוקול, עמ' 16), לא נמצאה תשובה המניחה את הדעת, כמו גם: "ש. רדף אחריך שוטר ברכב? ת. לא. כזב ושקר, לא היה שוטר אחריי. היה סובארו לבן"
(שם, עמ' 17). עדותו של פחרי בפניי לא הותירה רושם אמין ולא היה בה כדי לשכנע כי אכן הוא נהג ברכב בזמן התאונה. בהמשך לפחרי נחקר בפניי גם דהוד, אשר השיב: "ש. בסעיף 5 לתצהירך אתה אומר שפחרי יצא מהרכב אחרי התאונה וסיפר לך את אותו עניין של מעצר בית והוא זה שביקש ממך לקחת את האחריות לתאונה. ככה היה? ת. לא זוכר. אני חושב שכן. אולי אני אמרתי לו. בכל מקרה, השיחה הזו ביניכם היתה במקום התאונה ולאחריה. נכון? ת. כן. ש. ואחרי זה פחרי הסתלק מהמקום? ת. כן. ש. כלומר, לפי הגרסה שלך ראית את פחרי במקום התאונה לאחרי ודיברת איתו לפחות על נושה האחריות לתאונה? ת. כן. ש. אם כך, תסביר איך זה שבהודעה השניה שלך במשטרה, כשאתה בא כביכול לספר את הגרסה האמיתית אתה מספר בשורה 12: "בזמן התאונה לא ראיתי את פחרי". איך זה מסתדר עם מה שאתה אומר בתצהירך? ת. אמרתי לך, העדויות שנתנו היו עדויות שקר... ש. ב- 11.7 אתה כבר לא רוצה לשקר והולך למשטרה כדי לספר אמת? ת. נכון. ש. ואז אתה אומר שבתאונה לא ראית את פחרי? ת. איך זה יכול להיות... ש. בשורות 19 ו-20 בהודעה שלך במשטרה ב- 11.7 אתה מוסר שפחרי הגיע לבקר אותך בבית החולים ורק אז מסרת לו שאתה לוקח את האחריות לתאונה. איך אתה מסביר את זה? ת. זה העדויות שבמשטרה? הרוב שקרים, לכן נענשתי גם. ש. כשבאת למשטרה כדי למסור כביכול את האמת כבר לא היה לך שום אינטרס לשקר? ת. אמרתי לו בבית חולים שלקחתי את האחריות עליי. ש. אבל אתה לא צריך להגיד לו את זה בבית החולים, כי כבר אמרת לו את זה במקום התאונה מיד לאחריה..."
(שם, עמ' 22-23). דהוד, בניסיונותיו לקשור את פחרי לנהיגה ברכב בזמן התאונה לא מצליח לעשות כן בעדותו בפניי. עדותו הייתה מהוססת, מקוטעת ולא הותירה רושם אמין. מעדותה של עביר בפניי לא ניתן היה לדלות ממצאים שיאירו באור שונה את העובדות המצוינות לעיל. היא נראתה לחוצה ומתוחה. היא גם לא נתנה הסבר מספק לאמירתה במשטרה, שלפיה "... אני לא יודעת היכן פכרי היה כל מהלך הנסיעה"
(פרוטוקול, עמ' 24).
לסיכום
13. הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים לא הצליחו להרים את נטל הראיה ולא הראו כי גרסתם, שלפיה הנתבע נהג ברכב ברגע התאונה, מסתברת יותר מאשר הגרסה, שלפיה התובע, נעדר הרשיון התקף, היה הנהג באותו רגע.
14. התביעה נדחית. התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעת 2 הוצאות בסך 10,000 ש"ח + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.
ניתן היום ו' באב, תשס"ח (7 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.