רקע ועובדות שאינן במחלוקת
התובעת, איילון חברה לביטוח בע"מ,הינה חברת ביטוח, שביטחה במועד הרלוונטי לתביעה את כלי הרכב השייך ל
נתבעים 2-3. ביום 21.3.05 נהג
הנתבע 1, מר אסף מועלם (להלן -
מר מועלם), במכוניתו והיה מעורב בתאונת דרכים עם בתם של הנתבעים 2-3,
דורין גבאי (להלן -
דורין), שנהגה ברכבם. מיד לאחר התאונה הוא הודה באזניה באחריותו לתאונה, שכן הוא נכנס לצומת בניגוד לרמזור אדום. הוא אמר לדורין שלא תדאג, שתיקח את המכונית לתיקון ושהוא ישלם עבור התיקון. היא אמרה לו שאביה, הנתבע 3, שהוא עו"ד ואיש משטרה לשעבר (להלן -
עו"ד גבאי), מטפל בענין ושישוחח עימו. כך עשה מר מועלם וכעבור שבוע, לאחר שהרכב של הנתבעים 2-3 תוקן, הודיע לו עו"ד גבאי, כי נזקיו הסתכמו בסך של 1,900 ש"ח. מר מועלם שילם לעו"ד גבאי את הסכום האמור בחודש מרס 2005. התאריך המדויק לא ברור, אך אין מחלוקת בין הצדדים, כי זה היה כשבוע לאחר התאונה. אין מחלוקת גם, שמר מועלם שילם את כל שדרש עו"ד גבאי, ללא ויכוח ומבלי לנסות להשתמט. שמאי מטעם התובעת בדק את רכב הנתבעים 2-3 למחרת התאונה, והעריך את הנזק בסך של 6,709 ש"ח. בנוסף, העריך כי נגרמה למכונית ירידת ערך בשיעור 3% מערכו, השווים ל-1,776 ש"ח. בהתאם לפוליסה של הנתבעים 2-3, הם שילמו לתובעת השתתפות עצמית בסך 1,508 ש"ח, בדרך של תשלום למוסך על חשבון התיקון. התובעת שילמה למוסך ולמבוטח סך של 6,089 ש"ח, ועוד שכ"ט לשמאי בסך 421 ש"ח, וזאת בתאריכים 23.3.05 וב-3.5.05.
התביעה והמחלוקת
התובעת הגישה בתחילה תביעה זו כנגד הנתבע 1, מכח זכות התחלוף המוקנית לה כנגד המזיק, מששילמה למבוטחה תגמולי ביטוח, בהתאם לסעיף 62(א) ל
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן -
חוק חוזה הביטוח).
מר מועלם טען, כי פרע את מלוא חובו בגין התאונה ישירות לעו"ד גבאי, ואף הציג מכתב מיום 2.8.05, שכתב לו עו"ד גבאי בענין זה.
התובעת תיקנה את כתב תביעתה וצירפה את המבוטחים - הנתבעים 2-3 כנתבעים נוספים, בטענה שאם הם פגעו בדרך כלשהי בזכות התחלוף שלה, ולא אמרו לה דבר, עומדת לה זכות לפיצוי כנגדם, מכח סעיף 62(ג) לחוק חוזה הביטוח.
הנתבעים 2-3 טענו, כי לא פגעו בזכות התחלוף וכי מר מועלם שילם להם אך ורק בגין נזקיהם העקיפים - ההשתתפות העצמית ששילמו לתובעת, בסך 1,500 ש"ח ועוד סכום של 400 ש"ח שהוא, להערכת עו"ד גבאי, שיעור ההנחה שיפסיד בגין "העדר תביעות".
מר מועלם טוען, כי נאמר לו על ידי עו"ד גבאי, כי עם התשלום של 1,900 ש"ח - הסתיימו כל התביעות והטענות נגדו בכלל. עו"ד גבאי לא הזכיר באזני מר מועלם כי הגיש תביעה לחברת הביטוח שלו, העשויה לחשוף את מר מועלם לדרישה מחברת הביטוח, ובפירוש אמר לו, שזה מכסה את נזקי הרכב ואף אמר לו שזה מה שהוא (עו"ד גבאי) שילם למוסך.
עו"ד גבאי טוען, כי לא ידע במועד שבו שילם לו מר מועלם את הסך של 1,900 ש"ח, כמה עלה תיקון הרכב. הוא שילם למוסך את ההשתתפות העצמית שלו, ולכן כאשר ביקש ממר מועלם החזר בגין מה ששילם למוסך, דובר על ההשתתפות העצמית.
דיון והכרעה
במכתב שכתב עו"ד גבאי למר מועלם, כתב כך:
"1. הח"מ מתכבד להודיע בזאת, כי בעקבות התאונה שבנדון והנזק שנגרם לרכב שבנדון, שילם סך של 1,500 ש"ח באמצעות כרטיס ויזה למוסך.
2. הח"מ מאשר בזאת, כי קיבל החזר ההוצאות הנ"ל מידי מר אסף מועלם, וכן חושב סך של 400 ש"ח עבור אישור העדר תביעות, היינו נתקבל ממר אסף מועלם סך של 1,900 ש"ח.
3. הסכום הנ"ל נתקבל אצל הח"מ כנגד סילוק כל טענה מטענותיו בגין התאונה שבנדון ובגין תיקון הנזק שנגרם לרכב שבנדון ואשר שולם על ידי הח"מ."
אמנם, האמור במכתבו של עו"ד גבאי מדויק מילולית, אך לטעמי - בעיקר בהתחשב בכך שגבאי הינו עו"ד, ואילו מועלם הינו הדיוט בתחום זה - ראוי היה שעו"ד גבאי יבהיר למר מועלם כדבעי את המצב לאשורו:
א. ראוי היה שיבהיר לו, ראשית, כי הפעיל את הפוליסה ("
לא אמרתי לו בשום שלב שאני מפעיל את הפוליסה שלי" - דיון מיום 9.7.07, עמוד 7, שורות 21-22 לפרוטוקול).
ב. ראוי היה שיבהיר למר מועלם, כי חרף הניסוח "הח"מ ... בעקבות התאונה שבנדון והנזק שנגרם לרכב שבנדון, שילם סך של 1,500 ש"ח
למוסך" - הרי שמדובר בתשלום ההשתתפות העצמית שלו בלבד, ולא תשלום למוסך בגין תיקון כל הנזק, כמשתמע מהכתוב. כפי שידע להסביר על דוכן העדים, בחקירה נגדית, כי כאשר מבוטח מפעיל פוליסה ומכניס את רכבו לתיקון במוסך הסדר - הוא משלם רק השתתפות עצמית (דיון מיום 9.7.07, עמוד 8, שורות 7-8 לפרוטוקול), כך צריך היה להסביר זאת גם כשדיבר עם מר מועלם, ואמר לו שהוא משלם למוסך בגין הנזק.
ג. ראוי היה שיבהיר למר מועלם, כי עקב הפעלת הפוליסה, הוא צפוי לתביעה מחברת הביטוח של עו"ד גבאי, בהתאם לזכות התחלוף, דבר שהיה ברור לו, כעורך דין, אך לא היה ידוע למר מועלם, כלל.
ד. ראוי היה שיבהיר, כי הנזק כולו נישום בסכום הרבה יותר גבוה, ולכן צפייתו של מר מועלם, ש-1,900 ש"ח יכסו את הנזק כולו, אינה ציפיה סבירה (דברי עו"ד גבאי בסיכומיו: "
מה ההגיון של עו"ד, שיידע שהנזק הוא בסך 7,000 ש"ח, יסכים להתפשר על 1,900 ש"ח?"). ואם - כטענתו של גבאי - לא ידע באותו שלב מה שיעור הנזק, ראוי היה שגם את אי הידיעה יציין באזני מועלם, על מנת שמועלם יידע כי יתכן שהוא עדיין חשוף לסיכון בסכום הרבה יותר גבוה.
סעיף 3 למכתב הנ"ל רק מוסיף, לטעמי, עוד יותר לאי הבהירות, שכן עו"ד גבאי כותב כי הסכום שולם לא רק לסילוק כל טענותיו הוא כלפי המזיק (כמקובל במכתבים מעין אלה), אלא גם "
בגין תיקון הנזק שנגרם לרכב שבנדון ואשר שולם על ידי הח"מ". מכאן ניתן להבין, כי עו"ד גבאי שילם בגין תיקון הנזק, וזהו הסכום ששילם. אמנם, כטענתו של עו"ד גבאי, הדברים מדויקים - מדובר אכן בסכום
שהוא שילם בגין הנזק... הוא רק לא מציין שהמבטחת שילמה עוד סכום של 6,089 ש"ח למוסך עבור התיקון. מתוך הכתוב ניתן בהחלט להבין, כי זהו
כל הנזק, ועו"ד גבאי שילם בגינו למוסך.
ואולם, למרות הדברים הנ"ל, הרי שבסופו של יום - כל האמור אינו מעלה ואינו מוריד במישור היחסים שבין התובעת למר מועלם, שהרי היא רכשה את זכות התחלוף ממבוטחה, לפני שמר מועלם שילם לעו"ד גבאי, יומיים אחרי התאונה (23.3.05), כששילמה למוסך, והיא לא ידעה דבר על ההסדר הנ"ל בין גבאי למועלם, כי עו"ד גבאי לא אמר לה על כך דבר - (דיון מיום 9.7.07, עמוד 7, שורות 23-24 לפרוטוקול).
בנוסף, הרי שבפועל - מר מועלם לא שילם יותר מכפי שצריך היה לשלם בגין הנזקים שגרם, ומצבו לא הורע בשום צורה בעקבות התשלום לעו"ד גבאי. מזיק חייב בתשלום מלוא הנזק שגרם לניזוק. הנזק כולל את תיקון הרכב ותשלום לשמאי - אם הניזוק אינו מפעיל את הפוליסה, ואם הניזוק מפעיל את הפוליסה והתביעה היא תביעת שיבוב - הרי שסכום הנזק קטן בסכום ההשתתפות העצמית שנגבתה מהמבוטח. ואכן, תגמולי הביטוח שהתובעת שילמה למבוטח ואשר בגינם הגישה תביעת תחלוף זו, כוללים את הנזק לרכב (והתשלום לשמאי), בהפחתת אותם 1,500 ש"ח שעו"ד גבאי שילם כהשתתפות עצמית (ושבגינם שיפה אותו מר מועלם). הסכום הנוסף היחיד שמר מועלם שילם לעו"ד גבאי, אותו לא היה משלם אלמלא ההסדר עם גבאי, הוא אותו סך של 400 ש"ח בגין "הפסד הנחת העדר תביעות", ששולם ללא אסמכתא מצידו של עו"ד גבאי, המלמדת כי הנזק האמור נגרם בפועל.