א.
רקע
בפני תביעת התובע לתגמולי ביטוח בגין אבדן כושר עבודה. התובע בוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח חיים הכוללת בין היתר כיסוי ביטוחי למצב של אבדן כושר עבודה, כאשר עובר לתאונה עבד כשכיר כנהג משאית ומפעיל משאבת בטון.
ביום 23.11.00 ותוך כדי טיפול במשאבת בטון ארעה תאונה במהלכה נגרמה לתובע מעיכה בכף יד ימין. התובע פונה לבי"ח ועבר סדרת ניתוחים בהמשכם בוצעו קטיעות של אצבעות 4 ו- 5 עם עצם המסרק, בהמשך אף בוצע ניתוח נוסף לקיצור העצבים בסמוך לעצמות המסרק. על פי חוות דעת מומחה מטעם התובע, ד"ר שינדלר עמוס, נקבעו לתובע 34.3% נכות רפואית וכן הומלץ על הפעלת תקנה 15 במלואה. כן ציין התובע, כי נגרמה לו בעיה תפקודית קשה המונעת ממנו כליל לעסוק במקצועו או בכל מקצוע דומה אחר התואם השכלתו, הכשרתו המקצועית ונסיונו בעבודה.
לפיכך, ועל פי גובה תגמולים בשיעור 4,502 ש"ח לחודש עבודה נכון ל- 10/01, ולאחר ניכוי תגמולים ששילמה לו הנתבעת עבור השלמת תגמולי אי כושר לתקופה שמ- 17/9 לפי 2,748 ש"ח לחודש (מחצית היתרה לחודש) וסה"כ 19,239 ש"ח, וכן תגמולי אי כושר מלא לתקופה שבין 6/04 - 8/03 היינו 10 חודשים במכפלת 5,497 ש"ח לחודש ובסה"כ 54,970 ש"ח לתקופה זו, ס"כ סכום התביעה עמד על 74,209 ש"ח.
הנתבעת מצידה טענה, כי בהתאם לסעיף 2 לנספח 50 לפוליסה המשמעות של "אבדן כושר עבודה" פירושה שאם עקב מחלה או תאונה נשלל מהמבוטח בשיעור 75% לפחות הכושר לעבוד בכל מקצוע או בעיסוק שבו עסק עד סמוך לאותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיה נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, השכלתו וכשרתו. הנתבעת הסכימה להכיר באובדן כושר מלא מיום קרות מקרה הביטוח - 23.11.00 עד ליום 31.12.02 בניכוי שלושה חודשי המתנה, ומיום 1.1.03 בשעור חלקי של 50% למשך ששה חודשים נוספים. מעבר לתקופה זו, אין מצבו של המבוטח מקיים מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה.
הנתבעת הדגישה כי בהתאם לסעיף 12 לנספח 50 לפוליסה, אם חזר לתובע כושר העבודה באופן חלקי אולם נבצר ממנו לעסוק בעבודתו הרגילה 50% לפחות משעות העבודה שהיה רגיל לעבוד טרם היותי בלתי כשיר מוחלט לעבודה, תשלם לו הנתבעת לכל היותר למשך 6 חודשים 50% מהפיצוי החודשי ששולם לו בגין אי כושר עבודה מוחלט.
כמו כן, ציינה, כי על פי סעיף 7 לנספח 50 לפוליסה הפיצוי החודשי, בהצטרפו לביטוחים אחרים בגין אובדן כושר עבודה, לא יעלה על 75% משכרו החודשי הממוצע של המבוטח ב- 12 החודשים שקדמו לאובדן כושר העבודה.
בתאריך 10.2.05, צרפה הנתבעת חוות דעת המומחים, פרופ' יואל אנגל בתחום האורטופדי שקבע לתובע 10% נכות בשל קטיעת אצבע רביעית, 10% נכות בגין קטיעת אצבע חמישית ו- 5% נכות בגין הגבלות התנועה באצבע השלישית . במסגרת חוות הדעת ציין המומחה, כי את פעולת היום יום מבצע התובע בידו השמאלית והאצבעות שנותרו בידו הימנית. פציעתו, אמנם מקשה על פעילות בי-לטרלית הדורשת כח או שימוש בכל כף ידו הימנית, כמו פתיחת בקבוקים או עבודות הדרושות לו כנהג משאית, עבודה הכוללת פריקה, טעינה, טיפוס, מתיחת ברזנט, העברת הילוכים וכו' ומסיים כך:
"אין ספק שפציעתו של הנפגע תמנע ממנו את חזרתו לעבוד בעבודתו הקודמת כנהג משאית של מערבל בטון. מאידך, קיים מגוון פעילויות שיכול לעסוק בהם כהנדסאי, מקצוע אותו רכש".
כמו כן, צורפה חוות דעת של פרופ' יהודה לרמן בתחום התעסוקתי ולפי האמור בחוות דעתו, התובע יכל להמשיך ולעבוד בעבודות שונות שקשורות להשכלתו, להכשרתו ולנסיונו. כך למשל יכל לעבוד כנהג בהובלת נוסעים בהסתמך על נסיוני כנהג משאית, כן יכל לעבוד במחלקות רכב של מוסדות ומפעלים המחזיקים ציי רכב בעבודות פיקוח של טיפולי רכב המבוצעים במוסכים עבור החברה. בנוסף, התובע אינו מוגבל בחזרה לעבודה למפעלי תעשייה במקצוע אותו רכש - הנדסאי תעשיה וניהול, תחום שבו עבד במפעל תעשייתי במשך מספר שנים. ולפיכך סיכם חוות דעתו כדלקמן:
"מר קבלה כשיר להמשיך בעבודות שונות בהתאם להשכלתו, הכשרתו ונסיונו המקצועי ולא איבד מעל 75% מכושרו לעבודה על פי תנאי הפוליסה".
משאלה היו פני הדברים , הוריתי על מינויו של ד"ר גפן תמיר כמומחה מטעם בית
המשפט בתחום התעסוקתי.
במסגרת חוות דעת של ד"ר גפן, שנמסרה ביום 6.3.05 נקבע בפרק סיכום ומסקנות כדלקמן:
"מר קבלה בן 44, בעל 14 שנות לימוד והנדסאי תעשיה וניהול במקצועו, אשר במשך שנים רבות עבד בתום נהג משאית שכיר במסגרות שונות. בעבודתו, האחרונה הנ"ל עבד על משאבת בטון. מר קבלה נפגע בתאונת עבודה בתאריך 23.11.00 ואינו עובד מאז. כתוצאה מהאירוע נפגע בכף יד ימין כולל אצבעות 4,5 אשר נקטעו בהמשך. הנ"ל עבר טיפול ניתוחי אחרון בחודש 2.02 לכריתת נורינומה, ומאז מטופל במרפאת כאב.
כיום, שלוש שנים מהטיפול הניתוחי האחרון, מר קבלה עדיין ממשיך לסבול מכאבים באיזור הגדמים והגבלה פונקציונלית של ידו הדומיננטית, אם כי מסוגל לבצע פעולות מסוג כתיבה ואחיזה בחפצים כולל חפצים עדינים בצורה די טובה, אך בו זמנית מוגבל בפעולות שדורשות שליטה בימנואלית טובה. למרות שמר קבלה מחזיק ברשיון נהיגה כולל על רכב מעל 15 טון ללא ספק הנ"ל איבד את כשירותו לעבוד בתור נהג משאית, בכל עבודה אשר כרוכה בפעילות בימנואלית מורכבת או בכל עבודה פיסית אשר כרוכה בהפעלת כח אחיזה ואגרוף ובנשיאת חפצים בשתי ידיו.
עם זאת ללא ספק מר קבלה מסוגל לבצע מגוון רחב של עבודות אשר יתאימו להשכלתו בתור הנדסאי תעשיה וניהול כפי שעבד לפני שהחל לעבוד כנהג. הנ"ל יכל לעבוד כמנהל קו ייצור, כמנהל עבודה, בעבודות פיקוח והשגחה בתחומים שונים כולל בתחום פריקה וטעינה ובניהול בענף הקייטרינג.
כמו כן יוכל להשתלב בשוק העבודה בתום סיום לימודיו במקצועו החדש".
בתאריך 3.7.05 הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם בעל פה וכי ביהמ"ש ייתן פס"ד לפי סעיף 79
א לחוק בתי המשפט. כאן המקום לציין, כי הנתבעת באדיבותה, הסכימה כי פסה"ד יתייחס לתקופה שעד למתן פסה"ד למרות שחישוב תגמולי הביטוח הנתבעים היו עד ליום הגשת התביעה.