פסק-דין בתיק א 41937/04

בפני תביעה אשר הוגשה בתחילה בהליך של "סדר דין מקוצר" ולימים לאחר שהורתי על מתן רשות להתגונן עברה לפסים של "סדר דין מהיר". בבסיסה של תביעה זו מחלוקת בדבר חיוב בכרטיס אשראי על סך 6,500 ש"ח בין התובעת לנתבעים ולצדדים שלישיים.

טענות התובעת :

התובעת, חברת גמא ניהול וסליקה בע"מ (להלן:"חברת הסליקה") הנה חברה אשר עיסוקה בביצוע שירותי ניכיון וניהול שוברי כרטיסי אשראי.  ביום 25.2.2001 נחתם בינה לבין הנתבעת 1, חברת רהיטי שיקלי (להלן:"בית העסק") באמצעות נתבע 2, שמעון שקלי (להלן:"מר שיקלי") הסכם למתן שירותי ניכיון וניהול לשוברי כרטיסי אשראי לבית העסק. בשולי הסכם זה חתם מר שיקלי ערבות אישית מוחלטת, בלתי חוזרת ובלתי מוגבלת לחובות בית העסק שבבעלותו.

טוענת התובעת כי במועד הגשת תובענה זו עמד חשבונו של בית העסק ביתרת חובה בסך 7,740 ש"ח אשר נבעה מעסקה בכרטיס אשראי שבית העסק סלק באמצעות התובעת. עסקה אשר בוטלה על ידי חברת האשראי ישראכרט בע"מ.

ממשיכה וטוענת התובעת כי בהסכם שנחתם עם בית העסק התחייב בית העסק לכך שספרי חברת הסליקה יהיו נאמנים  וישמשו הוכחה בדבר סכומי הריבית, ריבית פיגורים, עמלות והוצאות וכיוצ"ב.

כמו כן, בהתאם להסכם מוטלת החובה לשלם לתובעת את סכומו של כל העסקאות באשראי אשר לא נפרע על ידי חברת כרטיסי האשראי, מכל סיבה שהיא. משכך, דורשת היא את הסכום הנדון לעייל.

טענות נתבעים 1 ו 2:

נתבעת 1, בית העסק, ונתבע 2 מר שיקלי, מודים בקיומו של ההסכם הנדון לעייל ובחבותו של מר שיקלי כערב לחוזה זה, אך לטענתם אין לנתבעים כל חוב כלפי חברת הסליקה כיוון שבתאריך 22.1.02 בוצעה רכישת ריהוט בשווי כולל של 6500 ש"ח אצל הנתבעים על ידי הצדדים השלישיים לתביעה זו.

התשלום היה אמור להיות מבוצע באמצעות כרטיס אשראי של צד שלישי 2,מר ראובן פז (להלן:"מר פז"), אך בשל טעות אנוש בעת הקשת פרטי האשראי, לחץ מר שיקלי על מקש הזיכוי ולא על מקש החיוב.

טעות זו הסתברה לאחר מספר ימים ומיד נתבצעה פניה לחברת האשראי ולחברת הסליקה בבקשה להסדיר את הטעות. הנ"ל ביקשו להעביר את המסמכים המוכיחים רכישת הריהוט וכך נעשה במועד הבקשה, ושמכך, סברו הנתבעים לתומם כי נושא זה בא על פתרונו.

לאחר מכן  חברת האשראי ישראכרט ביטלה את החיוב שבוצע לצד השלישי של הלקוח כיוון שזה טען בפניה כי שילם את סכום הרכישה במזומן.

זיכוי זה נעשה שלא כדין.

טענות צדדים שלישיים:

צד ג'  3  טען כי איננו בית משפט ואינו מסוגל (או רשאי)  לנהל הליך משפטי וחקירתי לגילוי האמת. משלקוח  הודיע לו (אף בתרמית) על כי שובר הזיכוי הינו זיכוי ולא חיוב, היה עליו לפעול כפי שפעל. מצאתי ממש בטענות אלו וצד ג' 3 נמחק מהתביעה כבר בדיון מיום 26.12.04.

הצדדים השלישיים, מר ראובן פז וגברת אידה יופן (להלן:"גברת אידה") מודים כי ביקרו בבית העסק הנדון ביום 5.1.02 וביקשו לרכוש ריהוט.

לטענתם לאחר שבחרו את הריהוט מילא מר שיקלי טופס הזמנת ריהוט בצירוף קבלה ידנית שמספרה 7772 אשר נחתמה על ידו ונמסרה להם.

טוען מר פז כי נתן את הכרטיס למר שיקלי לצורך תשלום סך של 6500 ש"ח בעד הרהיטים, אך מכיוון שמר שיקלי ניסה לחייב את כרטיס האשראי ללא הצלחה מספר פעמים עקב תקלה במכונת האשראי או בכרטיס נאלצו הצדדים השלישיים לשלם את הסכום הנ"ל במזומן כך שגברת יופה שילמה במזומן 2000 ש"ח ומר פז ישלם במזומן 4500 ש"ח.

לטענתם ניגשו למר שיקלי ובעבור תשלום מלוא התמורה במזומן נאות שיקלי ליתן " הנחת מזומן" נוספת לפיה סוכם כי מר שיקלי "יספוג" את תוספת ההובלה וכי מלוא התמורה בעבור הרכישה לרבות הובלה והרכבה תהא בסך 6500 ש"ח.

מוסיף מר פז וטוען כי לאחר שמר שיקלי ניסה לחייב את כרטיסו ללא הצלחה ביקשו כי יחתום על שובר זיכוי וכדבריו "למען הביטחון" וזאת על מנת להבטיח כי לא יהא כל חיוב באשראי שעה שהתמורה שולמה במזומן.