לפניי תביעה נגד עורךדין אשר נתבע בעילה חוזית ובעילה של רשלנות מקצועית בקשר לטיפול משפטי אשר נתן לתובעות בקשר למקרקעין אשר רכשו.
ה ע ו ב ד ו ת נ ש ו א ה ת ו ב ע נ ה
1. התובעות הן חברות קבלניות אשר רכשו ביום 06/05/93 את המגרש הידוע כגוש 6204, חלקה 187, ברחוב הצלע 8 פינת סמטת היוגב ברמתגן (להלן: ,,המגרש") מהמוכרים אוסקר משביץ וטניה ליפקינד (להלן: ,,חוזה הרכישה"). על המגרש ועל זה הסמוך לו בנו התובעות בשנת 1993 בניין בן חמש קומות ובו עשרים דירות, עשר מהן בבעלותן. שבע מהדירות שבבעלותן נמכרו לרוכשים שונים (להלן: ,,הדיירים"), ושלוש הנותרות נמכרו למנהלי התובעות.
2. הנתבע ייצג את ה"ה משביץ וליפקינד בעסקת חוזה המכר, וכתנאי לקיומה הוסכם כי הוא יהיה זה שיטפל בשמן של התובעות במכירת הדירות.
3. בדבבד עם חתימתן על חוזה המכר חתמו התובעות על מכתב שכתב להן עוה"ד גרי דייוויס ממשרדו של התובע (נספח א2 לתצהירו של מר יחזקאל סופר [להלן: ,,סופר"] מטעם התובעות). במכתב זה הוסכם בין התובעות ובין הנתבע כי משרדו של הראשון יטפל למען האחרונות ברכישת המגרש תמורת סך של 5,000$, בצירוף מסערךמוסף, ותמורת הזכות לייצגן במכירת הדירות.
4. עלפי סעיף 6ד לחוזה המכר שבין מי מהדיירים לבין התובעות (נספח ג1 לתצהיר סופר) (להלן: ,,חוזה המכר") קיבל הנתבע מכל אחד מן הדיירים שכרטרחה בסך השווה ל1.5%, בתוספת מע"מ, ממחיר הדירה. בתמורה התחייב לבצע, כמיופהכוחן של התובעות, את הפעולות הבאות:
א) עריכת חוזי המכר.
ב) רישום הערות אזהרה לרוכשי הדירות.
ג) טיפול מול רשויות מס שבח בכל אחת מעסקאות הרכישה.
ד) ביצוע פרצלציה.
ה) רישום הבית כבית משותף.
ו) העברת כל הדירות על שם כל אחד מרוכשי הדירות כיחידה נפרדת בבית המשותף.
5. הנתבע טיפל בחוזי המכר וברישום הערות אזהרה על שם הדיירים ופעל מול רשויות מס שבח, אך לא ביצע את יתר הפעולות שהתחייב לעשות.
6. פניותיהן של התובעות לנתבע בטלפון לא נענו. ביום 12/03/97 וביום 02/04/97 שלחו אליו מכתבים בפקסימיליה שבהם התבקש להשלים את הפעולות הדרושות לצורך הרישום והעברת הדירות על שם הדיירים, ולדווח על התקדמות עבודתו זו (נספח ה לתצהיר סופר). משלא נענו גם מכתבים אלה ומשלא נעשה דבר, שלחו התובעות לנתבע מכתב פקס' נוסף, ביום 19/10/99, ובו הודיעו לו שעקב מחדליו הן נאלצות להפסיק את טיפולו המשפטי בתיק ולהעביר את התיק לעוה"ד דני שיראזי (להלן: ,,עו"ד שיראזי"), אשר טיפל בחלקה הצמודה למגרש, שהייתה מיועדת לאיחוד עמו (נספח ו לתצהיר התובעות).
7. עוד באותו יום הגיב הנתבע להודעה זו. בתגובתו טען כי קיים חוב לתובעות אשר הן סירבו לשלמו, והודיע כי תנאי להמשך טיפול ברישום הבית כבית משותף ולהעברת הדירות על שם הדיירים הוא תשלום יתרת שכרהטרחה מראש (נספח ז1 לתצהיר סופר).
8. התובעות העבירו את המשך הטיפול המשפטי לעוה"ד שיראזי, אשר פעל לאיחוד ולחלוקת מגרש התובעות והמגרש הצמוד, לרישום הבית כבית משותף ולהעברת הדירות על שם הדיירים עד שנת 2005.
ט ע נ ו ת ה צ ד ד י ם
התובעות טוענות כי הנתבע הפר את התחייבותו לבצע פרצלציה, לרשום את הבית כבית משותף להעביר כל אחת מהדירות על שם הדיירים כיחידה נפרדת בבית המשותף. לטענתן, הוא הפסיק את הטיפול המשפטי אף
-עלפי שקיבל את מלוא שכרטרחתו עלפי המוסכם ביניהם. נוסף על כך הן טוענות לקיומה של עילת הרשלנות המקצועית, באשר הנתבע הפר את חובתו כעורךדין סביר לבצע פעולות אלה, ובכך גרם להן נזק.
הנתבע מצדו מודה בהפסקת הטיפול המשפטי, אך טוען כי הסיבה להפסקתו הייתה סירוב התובעות לשלם לו את יתרת שכרטרחתו. הוא מוסיף וטוען כי במכתבו מיום 19/10/99 התרה בתובעות שאם לא תסדרנה חובן לא ימשיך את הטיפול ברישום, אך הן ביכרו שלא לענות למכתב ופנו לפרקליט אחר על מנת שישלים את המלאכה. לפיכך, בתביעתן להחזר ההוצאות שנבעו משארית הטיפול המשפטי אין ממש. כמו
-כן העלה הנתבע בתביעה זו את טענת ההתיישנות: לטענתו, התביעה הוגשה בחלוף יותר משמונה שנים מאז קרות האירועים המקימים את עילת התביעה.