פסק-דין בתיק א 37340/05

עובדות שאינן במחלוקת :

התובעת, סופר אבי בע"מ, הינה בעלת חנות לממכר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. החנות בה עוסקת תביעה זו ממוקמת מתחת למקום עסקה של הנתבעת 1, נטוצ'י בע"מ (להלן - נטוצ'י). ביום 10.7.04, לפנות בוקר, הוצפה חנות התובעת במים, אשר חדרו לחנות דרך תקרתה, ממקום עיסקה של הנתבעת 1. כתוצאה מנזילת המים נגרמו נזקים לתובעת, כמפורט בכתב התביעה. התובעת פוצתה בגין חלק מנזקיה על ידי חברת הביטוח המבטחת אותה, אך נותרו לה נזקים עקיפים, בגין הפעלת הפוליסה, ונזקים נוספים אשר לא פוצתה בגינם, ונזקים אלה, בסך 47,432 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה, הם נושא תביעה זו.

אין מחלוקת כי הנזק נגרם כתוצאה ממים שפרצו ממתקן לטיהור מים שהותקן אצל נטוצ'י על ידי הנתבעת 3, מי צורים תעשיות בע"מ (להלן - מי צורים). מי צורים נמחקה מכתב התביעה לאחר שבית המשפט המחוזי אישר הסדר נושים ביחס אליה, והתברר שהתובעת לא הגישה הוכחת חוב בענינה ועל כן לא נמנתה עם נושי החברה (ר' הודעת הנאמן להסדר הנושים מיום 4.1.06, התגובות לה, הודעת התובעת מיום 18.6.08 והחלטתי מאותו יום).

הצדדים מסכימים כי הנזק נגרם כתוצאה מהתנתקות צינור מים ממכשיר מי צורים, שהותקן מספר שבועות קודם לכן בבית העסק של הנתבעת 1. הן שמאי התובעת, מר אורי לרנר, והן שמאי הנתבעות 1 ו-2, מר אהוד ברקאי, הגיעו למסקנה כי הצינור השתחרר עקב התקנה לקויה.

הנתבעת 2, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן - הראל), ביטחה את נטוצ'י, בפוליסה נגד כל הסיכונים, לרבות נזקי מים ונזקי צד ג. הנתבעת 4, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן - שירביט), ביטחה את מי צורים.

המחלוקות:

לטענת התובעת, המים פרצו ממקום עיסוקה של נטוצ'י, ועל כן חלים סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המעבירים את נטל הראיה לנתבעות, להראות שלא התרשלו. לטענתה, ברור כי אם פרצו מים ממקרקעיה של נטוצ'י, הרי שקיימת התרשלות של מאן דהוא, והנטל להוכיח אחרת מוטל על הנתבעות 1 ו-2. טוענת התובעת, כי מבחינתה, האחראיות לנזקים הן הנתבעות 1 ו-2, ורק מתוך הגינות ולאור טענות הנתבעות 1 ו-2 כלפי הנתבעות 3 ו-4, תקנה את כתב תביעתה וכללה את הנתבעות 3 ו-4 כנתבעות. עם זאת, גם אם יימצא כי האחריות להצפה היא של הנתבעות 3 ו-4, אין בכך כדי לגרוע מחובתה הבסיסית של נטוצ'י לוודא כי מתקן המים יותקן במשרדיה על ידי מתקין מוסמך ומיומן, כי ייעשה על ידה שימוש במוצר בהתאם להוראות השימוש, לטפל ולתפעל תקלות ופגמים במכשיר. נטוצ'י עשתה שימוש במתקן במשך חודש ימים ויותר, קודם ליום הארוע, ועל כן עליה החובה להוכיח כי לא התרשלה באופן השימוש במכשיר, או באחזקתו. נוסף על אחריותן של הנתבעות 1 ו-2, אחראיות גם הנתבעות 3 ו-4, שכן על פי שתי חוות הדעת של המומחים, שצורפו לראיות, ההצפה היא תוצאה של חיבור לקוי של צינור במתקן. מכאן, שהנתבעת 3 התרשלה, והנתבעת 4 הינה המבטחת שלה בביטוח חבות כלפי צד ג, ונכנסת בנעליה מכח סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.

לטענת הנתבעות 1 ו-2, אין מחלוקת כי ההצפה היא תולדה של התקנה רשלנית של מתקן "מי צורים" מצד הנתבעת 3. מי צורים היתה בזמנים הרלוונטיים חברה מוכרת וידועה, אשר סיפקה והתקינה מתקנים כגון זה בו עוסקת תביעה זו, מדי יום ביומו. הספקת מתקני שתיה והתקנתם היו תחום עיסוקה, ותחום מומחיותה, ונטוצ'י לא התערבה בכל צורה שהיא בעת התקנת המתקן אצלה. לפיכך, נטוצ'י לא התרשלה בשום צורה - לא בבחירת הנתבעת 3 לביצוע ההתקנה, ולא בכל דרך אחרת. ממועד ההתקנה ועד ארוע ההצפה חלפו שבועות ספורים, ואיש מעובדי נטוצ'י לא נגע בצינור או הזיז אותו (כעולה מ תצהיר מנהלת החנות של נטוצ'י). מי צורים היתה הסיבה המכרעת והיחידה לנזק שנגרם לתובעת, והתובעת עצמה מודה בסיכומיה ( סעיף 13), כי " הנתבעת 1 עשתה במתקן המים שימוש תקין למהדרין עובר למועד קרות הארוע ".

באשר לאחריותה של הנתבעת 4, שירביט, טוענות הנתבעות 1 ו-2, כי אין מחלוקת שמי צורים היתה מבוטחת אצל שירביט בפוליסת ביטוח לגבי נזקים לצד שלישי, ועל כן אין לקבל את טענת שירביט, כי הפוליסה מחריגה נזק שמקורו באחריותה המקצועית של מי צורים, בגלל שלא נכלל בפוליסה ביטוח אחריות מקצועית. לטענת הנתבעות 1 ו-2, אין נפקות למונח "אחריות מקצועית" (בנבדל מ"אחריות כלפי צד שלישי") במסגרת עיסוקה של מי צורים. מי צורים אינה נכנסת בגדר המונח "מקצוע חופשי" (אשר לגביו נהוג לערוך ביטוח לכיסוי אחריות מקצועית, בנפרד מביטוח צד ג) ובנוסף - התובעת אינה לקוח של מי צורים, ועל כן ממילא אין הנושא של אחריות מקצועית רלוונטי במערכת היחסים שבין התובעת לבין מי צורים ושירביט. נוסף על כל האמור, שירביט לא עמדה בנטל להוכיח כי מתקיים במקרה דנן חריג לפוליסה, לפיו אחריותה המקצועית של מי צורים אינה מכוסה על ידי הפוליסה. כידוע, הטוען לקיומו של חריג - עליו נטל ההוכחה, והדבר לא הוכח. החריג עליו מסתמכת שירביט "נחבא" בסוף הפרק הרלוונטי בפוליסה, בין שורה ארוכה של תנאים וחריגים, הוא אינו מובלט דיו ולא ברור כי באמצעותו שוללת למעשה שירביט את אחריותה לגבי מרבית המקרים שבהם היתה אמורה הפוליסה לחול. מטעמים אלה, אין לחריג כל תקומה במקרה דנן. אפילו היה החריג מודגש, ניתן היטב להיווכח בכך ששירביט הטעתה את מי צורים, ונהגה כלפיה בחוסר תום לב.

לטענת הנתבעת 4 אין כל מחלוקת כי ההצפה נגרמה כתוצאה מהתקנה לקויה של מכשיר מי צורים. מדובר בנזק שנגרם בשל רשלנותו המקצועית של המתקין. שירביט ביטחה את חברת מי צורים בפוליסה לביטוח "אחריות כלפי צד שלישי" בלבד, והפוליסה אינה כוללת כיסוי של "חבות המוצר" ו/או "אחריות מקצועית". לא הובאה כל ראיה לפיה מי צורים ביקשה לרכוש פוליסת אחריות מקצועית, ולא הובאה כל ראיה שהפוליסה של שירביט מכסה חבות הנובעת מפגם בייצור המוצר, או רשלנות מקצועית בטיפול במוצר. רשימת הפוליסה שצורפה בחומר הראיות כוללת את פרק 9 (ביטוח חבות כלפי צד ג), ואינה כוללת את פרק 12 (ביטוח אחריות מקצועית). יתר על כן, הביטוח למי צורים נעשה על פי הצעת ביטוח שקיבלה מי צורים מחברת ביטוח אחרת, וכאשר מי צורים פנתה לשירביט, ביקשה אותו ביטוח כמו זה הכלול בהצעה ( צורפה כנספח לתצהיר מר ניצן טל, עובד מחלקת התביעות של שירביט ). גם בהתאם לאותה הצעה לא נכלל ביטוח אחריות מקצועית. נוסף על כך, ניתן לראות בבירור בהצעת הביטוח של שירביט, כי לא נכלל ביטוח עבור אחריות מקצועית.

בפרק הביטוח המתייחס ל"חבות כלפי צד שלישי" (פרק 9 לפוליסה) הכיסוי אותו רכשה מי צורים כפוף לסייגים המופיעים בסעיף 2 לאותו פרק. הסייגים כוללים, בין השאר, העדר חבות שעשויה לחול על המבוטח הנובעת ממוצרים שיוצרו, נמכרו, סופקו, תוקנו, טופלו, הורכבו או יובאו לישראל למטרות מסחריות על ידי המבוטח, או בקשר עמו, או על ידי כל איש שבשרותו; העדר חבות בשל אחריותו המקצועית של המבוטח או של כל איש שבשרותו; העדר חבות בשל ייעוץ או תכנון שנעשו על ידי המבוטח או כל איש בשרותו. טוענת שירביט, כי הדברים ברורים: הפוליסה אינה מכסה אחריות מקצועית. מי צורים עסקה בהתקנת מתקני טיהור מים, היא התרשלה בביצוע עבודתה המקצועית של חיבור צינור המים היוצא מהמתקן אצל נטוצ'י, וכך נגרם הנזק. גם השמאי מטעם הנתבעות 1 ו-2, מר אורי לרנר, כתב בחוות דעתו "מדובר בנזק שנגרם בשל רשלנותו המקצועית של המתקין".

לחילופין, טוענת שירביט, נטוצ'י אחראית לנזקי התובעת, שכן לא הוכיחה כי ניסתה למנוע בדרך כלשהי את הנזילה מהנכס שבבעלותה לעבר הנכס שבבעלות התובעת. היא לא הוכיחה כי השימוש שנעשה במתקן המים היה שימוש רגיל וטבעי, ונטוצ'י היא שהיתה אחראית על המכשיר מרגע שהותקן אצלה, לרבות אחריות על תפעולו והחזקתו.

דיון והכרעה :

1.      הנטל: הצדק עם התובעת, כי במקרה דנן חלים הן סעיף 38 והן סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. המים שיצאו מהחנות של נטוצ'י הם "דבר העלול לגרום נזק בהמלטותו" והמתקן ממנו נמלטו המים הוא "נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו". החנות והמתקן הם "הנכס שמתוכו נמלט הדבר" ונטוצ'י היא בעלי החנות והמתקן, ותופשת החנות שבה המתקן. נכון לומר שלתובעת במקרה זה לא היתה (במועד הארוע) ידיעה או יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק. לפיכך, חלים הסעיפים האמורים, ו על הנתבעות 1-2 הראיה שלא התרשלו.

2.      רשלנות נטוצ'י: אין לפני ראיה כלשהי המלמדת כי נטוצ'י התרשלה. לצורך התקנת מכשיר מים, היא בחרה במי צורים, שהיתה באותה עת חברה מוכרת, שהתמחתה במתקנים כגון זה שהותקן אצל נטוצ'י. לפיכך, לא ניתן לומר שהתרשלה בבחירת בעל המקצוע. עובדי נטוצ'י לא היו שותפים להתקנה, לכן לא התרשלו בהתקנה. המכשיר עבד ולא היתה כל בעיה עימו למן התקנתו ובמשך כ-3 שבועות, עד הארוע נושא תביעה זו ( עדותה של הגב' ליאת גדולוב לחוקר הנתבעות; תצהיר החוקר בני זיסקוביץ ). הנזק נגרם כתוצאה מהתקנה לקויה של מתקן המים ( חוות דעת קורן שמאים [צורפה לתצהיר יצחק בר, מנהל חנות התובעת] בפרק "אחריות", בעמוד 5; חוות דעת אהוד ברקאי [צורפה לתצהיר יצחק בר, מנהל חנות התובעת], בפרק "פרטים משלימים", סעיף 3; חוות דעת אורי לרנר [צורפה לתצהיר יצחק בר, מנהל חנות התובעת],  פרק "סיבת הנזק" ופרק "מסקנה" ). גם התובעת בסיכומיה טענה כי " אין מחלוקת כי מתקן המים אשר נרכש מהנתבעת 3 הותקן בחנותה של הנתבעת 1 ואשר האחרונה עשתה בו שימוש תקין למהדרין עובר למועד קרות הארוע" ( סעיף 13 לסיכומים ). נראה, כי למרות טיעוניה המשפטיים, גם התובעת לא מייחסת לנטוצ'י רשלנות במעשיה.

אני סבורה שנטוצ'י הרימה את הנטל שהוטל עליה להראות שלא התרשלה, והוכיחה שהאחריות לקרות הנזק היא כולה של מי צורים.

3.      קיומו של כיסוי ביטוחי ל"מי צורים" בגין הארוע: צודקת התובעת, כי על פי סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, רשאי צד שלישי לתבוע את המבטח של מזיק, שניתן עליו צו פירוק, או נתמנה לו כונס נכסים, אלא שתנאי מוקדם לכך, כאמור בסעיף, הוא ש המבוטח התחייב כלפי צד שלישי בחבות המכוסה בביטוח. לכן, יש לבדוק תחילה אם מי צורים היתה מכוסה בביטוח אצל שירביט לגבי הארוע דנן, שכן אם התשובה לכך שלילית, אין בסעיף הנ"ל כדי להועיל לתובעת.

שירביט הוכיחה כי מי צורים לא ביקשה לרכוש "ביטוח אחריות מקצועית", לפי פרק 12 לפוליסה, אלא רק "ביטוח חבות כלפי צד שלישי", לפי פרק 9 לפוליסה. הדבר עולה הן מהצעת הביטוח שמי צורים קיבלה מחברת ביטוח אחרת (ביום 17.7.03), וביקשה משירביט כיסוי ביטוחי זהה, והן מהצעת הביטוח ששירביט העבירה למי צורים (מיום 22.7.03), הכוללת "צד שלישי למקרה" ו"צד שלישי לתקופה", אך לא כוללת "אחריות מקצועית". הדברים מפורטים ב סעיף 6 לתצהיר מר ניצן טל, עובד מחלקת התביעות של שירביט והמסמכים צורפו כנספחים לאותו תצהיר.