לפני תביעה על סך 30,140 ש"ח, שהוגשה ע"י חברת הדסים א.ד. אגם ניהול ושירותים בע"מ נגד יוסף מזרחי, בגין השבת סכומים ששולמו לנתבע עבור רכישת מכסחת דשא רכובה משומשת ובגין סכומים ששולמו על ידי התובעת לתיקונה.
התביעה
התובעת הנה חברה שעוסקת בניהול והפעלת בית אבות סיעודי בבית שאן. ביום 1.12.03 רכשה התובעת מאת הנתבע מכסחת דשא רכובה (להלן: "הכלי"ו/או "הטרקטורון"), לאחר שזה עבר שיפוץ כללי אצל היבואן. בגין הטרקטורון שולם סכום של 18,880 ש"ח (מתוכו 2,360 ש"ח באמצעות טרייד אין של טרקטורון משומש של התובעת).
התובעת טוענת כי הנתבע הבטיח אחריות מלאה למשך שנתיים. דא עקא, כבר בעת הפעלה הראשונה של הטרקטורון בסמוך למועד הרכישה, התגלו פגמים וליקויים משמעותיים שמנעו עשיית שימוש סביר ובטיחותי בכלי. התובעת פנתה אל הנתבע לתיקון הליקויים ולמשלוח תעודת אחריות, אולם ללא הועיל. הנתבע התחמק ולא קיים את הבטחותיו לתיקון הליקויים. רק בחודש אוקטובר 2004 הועבר הכלי לנתבע, אשר ביצע בו תיקונים מהותיים שונים, תוך חיוב התובעת לשלם עבור כך 737 ש"ח, במקום שהדבר יכוסה על ידי כתב האחריות.
רק ביום 1.11.04 נשלחה תעודת האחריות, שנוסחה אינו תואם את ההבטחה שניתנה לתובעת בעת הרכישה ואשר לפיה האחריות תהא מלאה. זמן קצר לאחר שהכלי תוקן, התגלו פגמים וליקויים משמעותיים נוספים, אשר מנעו שימוש סביר ובטיחותי בכלי. כל הפניות שנעשו אל הנתבע לתיקון הליקויים לא נענו. במשך תקופה של 16 חודשים ממועד הרכישה תוקן הכלי ארבע פעמים (פעמיים בחצרי התובעת ופעמיים בחצרי הנתבע), אולם כל הניסיונות לסילוק הפגמים לצמיתות עלו בתוהו.
לפיכך, התובעת ביטלה את ההסכם בהודעתה מיום 19.7.05 באמצעות מכתב בא כוחה. משלא נענה לדרישות התובעת ולא הגיע הנתבע לקחת את הכלי ולא השיב לתובעת את כספיה ולא שילם לה את נזקיה, נאלצה היא לקטין את נזקה על ידי פניה לבעל מקצוע אחר שהמליץ על תיקונים שונים שבוצעו על ידי התובעת ביום 31.7.05.
ביום 21.9.05 לא הצליחה התובעת להתניע את הכלי. מבדיקת טכנאי השירות, הסתבר כי בלוק המנוע סדוק. התובעת פנתה שוב אל הנתבע, אולם זה סירב ליתן לתקן את המנוע, למרות שכתב האחריות מכסה במפורש תקלות למנוע, וזאת בטענה כי משתוקן הכלי על ידי גורם אחר, פגה אחריות הנתבע לפי כתב האחריות.
התובעת טוענת כי עשתה שימוש בכלי למשך כ-150 שעות בלבד וחרף השימוש המועט שנעשה בכלי כאמור, התגלו ליקויים רבים ומהותיים, כאשר לפי הידוע לתובעת מיבואן הטרקטורון, כלי מסוג זה אמור לעבוד כ"סוס עבודה" ואורך חייו הוא מעל ומעבר לשימוש המועט שנעשה בכלי על ידי התובעת. בשל קשיים עסקיים בין הנתבע ליבואן, נמנע מהתובעת להביא את חוות דעת היבואן באשר לאיכות הטרקטורון בפני בית המשפט.
התובעת טוענת כי הנתבע הפר את התחייבותו לפי כתב האחריות, הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעת, עשה עושר ולא במשפט ועל כן יש לחייבו להשיב לתובעת את תמורת הכלי וכן את הסכומים ששילמה התובעת לתיקון הכלי בתוספת פיצוי בגין עגמת נפש וטרחה.
ההגנה
הנתבע מכחיש מכל וכל את טענות התובעת כלפיו. הנתבע טוען כי במועד הרכישה נמסרו לתובעת הוראות לגבי השימוש הנכון בכלי. עוד נאמר כי אין לבצע טיפול בכלי, אלא במוסך הנתבע. הנתבע טוען כי אילו היה ממש בטענה שלפיה התגלו הליקויים המתוארים בתביעה בסמוך לאחר הרכישה, הדבר היה מתגלה עוד במעמד הרכישה והעסקה לא הייתה מתבצעת.
הנתבע טוען כי כשבוע לאחר הרכישה נקרא לטיפול בכלי בחצרי התובעת בשל אי יכולת התובעת להתניע את הטרקטורון, אז הסתבר לו ממפעיל הכלי מטעם התובעת, כי הכלי נשטף בניגוד להוראות והמנוע והגיר ספגו חלודה שמנעה את התנעת הכלי. התקלה טופלה על ידי הנתבע ללא חיוב לפנים משורת הדין. כך גם היה בתיקון נוסף של רצועה קרועה כשבוע לאחר מכן, שנבעה משימוש לא נכון בכלי. הנתבע ביצע תיקונים נוספים בחצרי התובעת, אשר נבעו כולם משימוש לא נכון ובניגוד להוראות בכלי. בשלב מסוים, משהמשיכה התובעת לעשות שימוש אלים בכלי, הודיע הנתבע כי תיקונים להבא, יעשו רק לפי תעודת האחריות. הנתבע גם טוען כי היה נוכח בעצמו לנהיגה פראית בכלי מצד מפעיל הטרקטורון ומוסיף כי אסמכתאות התובעת לתיקונים שבוצעו מגלות החלפה תדירה של אבובים בגלגלים, דבר שמעיד על כך שלא הוקפד על שימוש בכלי רק על דשא, כנדרש.
הנתבע מאשר כי חייב את התובעת בתשלום עבור התיקונים הראשונים שפורטו בתביעה וטוען כי אלה אינם מכוסים בתעודת האחריות, שכן מדובר בטיפול שוטף שיש לבצע לכלי ממילא לצורך תחזוקה שוטפת. כמו כן, מאשר הנתבע כי הודיע שהשימוש הלא נכון בכלי ותיקונו אצל אחר, אכן מבטלים את האחריות שניתנה. הנתבע מוסיף ומודה כי בכתב האחריות אין סייג לגבי טיפול במוסך אחר, אולם הדבר נאמר בעל-פה ולגבי אי תחולת האחריות על חלקים מסוימים של הכלי, מדובר בסייגים מוכרים ומקובלים בענף.
הנתבע טוען כי עמד בכל התחייבויותיו ואף גילה רצון טוב ונתן שירות מעבר למתחייב ועל כן יש לדחות את התביעה.
דיון
הצדדים הגישו תצהירי עדות של כל העדים. מטעם התובע, הוגש תצהיר בודד של מר שלמה לוקר, מנהל התובעת. מטעם הנתבע, הוגשו שלושה תצהירים, האחד של הנתבע עצמו, השני של מר אופיר רוסין, שמכיר את את מר לוקר והן את הנתבע, וכן תצהיר של האגרונום אליאב אריאלי. המצהירים נחקרו על תצהיריהם ביום 1.6.08 והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. יצוין כי התובעת לא מימשה את הזכות שניתנה לה להגשת סיכומי תשובה.
השאלה העיקרית שדרושה הכרעה בתיק הנה - האם הפר הנתבע את התחייבויותיו לתיקון תקלות בכלי, באופן שזיכה את התובעת לבטל את עסקת הרכישה ולדרוש השבה של התמורה ותשלום פיצוי בגין הנזקים הנטענים, שנגרמו לה עקב הפרת ההסכם. תנאי מקדמי לבחינת קיום התחייבויותיו של הנתבע הנו, הוכחת קיומם של ליקויים בכלי. כמו כן, הנטל על התובעת להוכיח כי מדובר בליקויים אשר חובת התיקון שלהם חלה על הנתבע.
התיקון מחודש אוקטובר 2004
לפי גרסת התובעת, התגלו ליקויים משמעותיים, כבר בסמוך לאחר הרכישה, אולם פניות אל הנתבע לתיקונם, לא הועילו ורק בחודש אוקטובר 2004, הועבר הכלי לנתבע לסילוק הפגמים הראשונים. גרסת הנתבעת בנקודה זו נראית לי תמוהה. אם הליקויים היו משמעותיים כנטען, כיצד לא נשלח ולו מכתב התראה אחד מצד התובעת, במשך כל התקופה הארוכה שחלפה עד אוקטובר 2004, בפרט שעה שלפי גרסתה, הנתבע התחמק בכל התקופה, מלטפל בליקויים המשמעותיים. בהעדר הוצאת מכתב כזה, שהוא בבחינת התנהגות סבירה ומתבקשת בנסיבות העניין, אין בידי לקבל את גרסת התובעת בדבר קיומם של ליקויים מהותיים כאמור.