הרקע
בפני תביעת תחלוף של ה
תובעת,
מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן -
מנורה), אשר שילמה תגמולי ביטוח ל
בנק פ.ק.או בע"מ ("הבנק הפולני") (להלן -
הבנק), בגין נזקים שנגרמו לרכוש הבנק, עקב הפעלה של מערכת מיגון והתראה לגילוי אש ועשן (להלן -
המערכת), שהתקינה בבנק
הנתבעת,
השמירה טכנולוגיות מיגון בע"מ (להלן -
הנתבעת). אין מחלוקת, שהמערכת הופעלה עקב קצר או ליקוי שנוצר במערכת, ביום 3.1.03 בשעות אחה"צ. אין מחלוקת שהליקוי נוצר עקב נזילת מים שהיתה בבנק, עובר לארוע, אשר גרמה לקצר.
מרבית העובדות של המקרה אינן במחלוקת:
הבנק שכן בבנין ישן.
מספר שבועות לפני הארוע נושא התביעה (להלן -
הארוע או
המקרה), ביום 20.12.02, הזמין נציג הבנק נציג של הנתבעת, טכנאי בשם איגור צ'רנומוריץ (להלן -
הטכנאי), לטפל בתקלות שנגרמו למערכת, עקב חדירת מים לגלאי עשן.
נציג הבנק ביקש מהטכנאי לבטל את פעולת אחד הגלאים, שהיה סמוך למקום הנזילה, בגלל הנזילה. הנזילה גרמה למספר אזעקות שוא בגלל חדירת מים לגלאי. הטכנאי הגיע וניטרל את פעולת הגלאי בדרך של שינוי בתכנות מערכת המיגון, אך חוטי המתח החשמלי נותרו "חיים". הן הטכנאי והן נציג הבנק ידעו, שבעיית הנזילה נמשכת.
עקב חדירת המים לבסיס הגלאי נוצרו קצרים ביום 3.1.03, שהפעילו את המערכת, אשר גרמה נזק לרכוש הבנק, עקב שחרור גז ממיכלי הכיבוי, שנועדו לכבות שריפה. הארוע טופל על ידי טכנאי אחר של הנתבעת, מר אבי צמח, אשר הגיע למקום ביום 3.1.03 ושוב ביום 5.1.03.
התובעת שילמה לבנק תגמולי ביטוח בסך 74,833 ש"ח, וסכום זה אינו במחלוקת.
בנוסף, שילמה התובעת למומחים 4,307 ש"ח. לטענת הנתבעת - אינה צריכה לשאת בסכום זה, גם אם תמצא אחראית בשיעור כלשהו לנזק.
המחלוקת
לטענת התובעת, הנתבעת, שהיא בעלת המיומנות המקצועית, התרשלה באופן חמור ביותר כאשר - למרות שידעה שהנזילה נמשכת - הותירה חשמל פעיל במקום, והסתפקה בניטרול תוכני של הגלאי. רשלנות זו היא שגרמה לקצר שהפעיל את המערכת, שגרמה לנזק. בנוסף, טוענת התובעת, נציג הנתבעת לא הסביר לנציג הבנק את הסיכון שנוצר במקום, ולכן אין כל רשלנות מצד הבנק.
לטענת הנתבעת, נציגי הבנק הם שהתרשלו כאשר לא טיפלו בנזילה. הם היו מודעים לנזילה והיה עליהם לטפל בה, ולמנוע את חדירת המים לגלאים, על מנת שניתן יהיה להחזיר את הגלאי שנוטרל לפעולה. נציג הנתבעת הסביר לנציג הבנק מהי הפעולה שעשתה הנתבעת וכי יש לתקן את הנזילה, והוסברו לנציג הבנק הסיכונים הכרוכים בהמשך הנזילה, ולמרות זאת לא עשו נציגי הבנק דבר.
העדויות והראיות
א. מצד הבנק ניהל את כל עניני תחזוקת הבנק מר
שמואל סגל (להלן -
סגל), ששימש כמנהלן. לדבריו, במהלך חודש דצמבר 2002, כשבועיים לפני הארוע, היו אזעקות שוא מהמערכת. הנתבעת הוזעקה לבנק וטכנאי הנתבעת איתר את מקור התקלה באחד הגלאים, שגרם לקצר בשל היותו רטוב. הרטיבות נבעה מנזילת מים ממזגן האויר הממוקם מעל התקרה בה ממוקם הגלאי, או כתוצאה מנזילת מי גשם. עקב החשש שהמים יחדרו שוב לגלאי, ולאחר שהטכנאי הבהיר שאם לא יבוטל הגלאי ויחדרו אליו מים - תהיינה אזעקות שוא נוספות, ביקש סגל מהטכנאי שיבטל את הגלאי. סגל הבהיר לטכנאי, לדבריו, שניתן יהיה להחזיר את הגלאי לשימוש לאחר שתתוקן נזילת המים. הטכנאי הודיע לסגל, עם תום עבודתו, שביטל את פעולת הגלאי. סגל ציין, כי הוא עצמו אינו מתמצא ברזי המערכת ולא ידע כיצד מבטלים את פעולת הגלאי, ולכן סמך על הטכנאי שעשה את עבודתו. לטענתו, בדיעבד, לאחר המקרה נושא תביעה זו, הסתבר שמתח הזנת החשמל לגלאי נותר פעיל וגרם לקצר (
תצהיר שמואל סגל, סעיפים 3, 7, 8, 9 ו-10). בעדותו בבית המשפט הוסיף, כי לו עצמו אין כל ידע טכני והוא בעיקר ריכז את הדברים "נקיון לא עשיתי כי היתה חברה. אם צריך משהו טכני הזמנתי בעל מקצוע מתאים. למחשבים - איש מחשבים, לאזעקה את הנתבעת, מטפי כיבוי - חברה אחרת, קרן אש. אני ריכזתי את הדברים...
ש: היה מישהו שיכלת להתייעץ איתו כשהתעוררה בעיה?
ת: לא. יש דברים ברורים ולא היה במה להתייעץ. אם היתה בעיה בחשמל הזמנתי חשמלאי, אם היתה בעיית אינסטלציה הזמנתי אינסטלטור..." (
פרוטוקול הדיון ביום 8.11.06, עמוד 5, שורות 2 עד 14). הוא סיפר שביום שבו הגיע הטכנאי הראשון (עקב אזעקות השוא), הוא היה לידו בחלק מהביקור. הוא עצמו לא מבין בזה. הטכנאי אמר לו שכדי להפסיק את האזעקות יש לנטרל את הגלאי. (
פרוטוקול הדיון ביום 8.11.06, עמוד 6, שורות 11 עד 24). לענין הנזילה עצמה - הזמין אינסטלטור, אך זה לא מצא את מקור הבעיה והענין נשאר כך. הוא חשב שאולי מדובר בארוע נזילה חד פעמי. הוא לא זוכר אם שב והזמין את האינסטלטור בשנית. הוא ידע שצריך לטפל בנזילה. (
פרוטוקול הדיון ביום 8.11.06, עמוד 7, שורה 1 עד עמוד 9 שורה 1). הכתוב בתצהיר לפיו יתכן שהנזילה היתה מהמזגן - אינו נכון, מתקן סגל ..."אמרו אולי" (
פרוטוקול הדיון ביום 8.11.06, עמוד 9, שורות 10 עד 28). הוא אמר שידע שהגלאים מחוברים זה לזה ברשת חשמל, אך לא הבין שאפילו אם מנתקים את החשמל בגלאי הזה, החשמל ממשיך לעבור בין הגלאים. הוא לא הבין, שבמקום (בגלאי) נותר חשמל חי (
פרוטוקול הדיון ביום 8.11.06, עמוד 9, שורה 29 עד עמוד 10 שורה 7). יתכן שהטכנאי אמר לסגל, שצריך לתקן את הנזילה, אך הוא לא אמר שצריך לעשות זאת מהר וכשהטכנאי סיים ביקורו בבנק - גם לא נאמר לו (לטכנאי) מתי יתקנו את הנזילה (
פרוטוקול הדיון ביום 8.11.06, עמוד 10, שורה 20 עד עמוד 11 שורה 2).
ב. מטעם התובעת העיד המומחה מר
שבתאי (סבי) עזר. הוא ביקר בבנק יומיים לאחר הארוע - ביום 5.1.03, ביחד עם אנשי הבנק ואנשי הנתבעת, וצילם תמונות במקום. הוא בדק את הפעלות הגלאים והגיע למסקנה, כי המים שחדרו לגלאי המסוים שבו מדובר, גרמו לקצר במערכת, שגרר ליקוי בממסר הפיקוד, כך שאזורי אזעקה רבים הופעלו בו זמנית. הגלאי שממנו נוצר הליקוי הוא הגלאי שנוטרל תוכניתית, ולכן הוא עצמו לא הופעל. לדבריו, נציגי הנתבעת אמנם ביטלו את איזור הגלאי מהמערכת, אך חוטי המתח החשמלי נותרו משולבים ועקב המשך חדירת המים, נוצרו הקצרים שגרמו להפעלת המערכת. בעדותו בבית המשפט הבהיר, כי מדובר על נזילה שנמשכה זמן מה, אף שלא ידע לתחום את הזמן, וזאת לנוכח הקורוזיה שנצפתה במקום - תופעה שנוצרת כעבור שבועות מספר, לפחות (
פרוטוקול הדיון ביום 5.7.07, עמוד 13, שורות 8 עד 14). בחוות דעתו - סומנה
ת/10 (סעיף 5.2) כתב מר עזר, כי גם בעבר הרחוק היו אזעקות שווא עקב חדירת מים, ובעדותו הסביר כי זאת למד מפי אנשי הבנק. הוא לא ידע להבהיר את הביטוי "עבר רחוק", שכן זה ביטוי של אנשי הבנק (
פרוטוקול הדיון ביום 5.7.07, עמוד 14, שורות 20 עד 14).
ג. הנתבעת ויתרה על עדות שמאי התובעת ופקידת הביטוח, שכן נזקי התובעת אינם במחלוקת עובדתית (כזכור, מדובר בתביעת תחלוף והתובעת הוכיחה את תשלום תגמולי הביטוח למבוטח). הנתבעת חולקת, כאמור, על חובתה לשאת בתשלום למומחים שהעסיקה התובעת, אך זוהי מחלוקת משפטית ולא עובדתית.
ד. מטעם הנתבעת נתן תצהיר והעיד מר
רוני מועלם, מנהל שירות אגף פרוייקטים. מר מועלם עצמו לא ביקר בבנק, לא לפני הארוע (במועד ניטרול הגלאי) ולא לאחר הארוע. הוא ציין כי המערכת הינה בתחום המומחיות של הנתבעת, היא מתקינה אותה ונותנת שירות עבורה. הוא לא ידע להעיד אם הטכנאי ביקש מסגל לטפל בנזילה. הוא לא יכול היה להעיד מה הטכנאי נתבקש לעשות, כי לא היה במקום, אך הוא יודע שבפועל - הטכנאי ניטרל את הגלאי מהמערכת. (
תצהיר מר רוני מועלם ופרוטוקול הדיון ביום 5.7.07, עמוד 19, שורה 1 עד עמוד 20, שורה 15).
יצויין, כי איש משני הטכנאים שהיו בבנק - לפני הארוע, בעת ניטרול הגלאי, ולאחר הארוע - לא הובא לעדות מטעם הנתבעת. בפרט חשובים הדברים לגבי מר איגור צ'רנומוריץ, הטכנאי שניטרל את הגלאי ושוחח עם מר סגל. טכנאי זה עובד עדיין אצל הנתבעת ולא היתה כל מניעה לקבל ממנו תצהיר או לזמנו לעדות. ב"כ התובעת התנגדה לחלקים בתצהירו של מר מועלם, המתייחסים למה שעשה הטכנאי במקום ולמה שהוסבר למר סגל, מאחר שהינם עדות שמועה, וקיבלתי את התנגדותה. כך, למעשה, אין בפנינו עדות, פרט לעדותו של מר סגל עצמו, לגבי מה שנאמר לו על ידי הטכנאי לענין הצורך לתקן את הנזילה, מידת הדחיפות שבתיקון והאם הוסבר לו שעדיין קיים בגלאי "חשמל חי", אף שהוא נוטרל במחשב.
ה. מטעם הנתבעת העיד המומחה מר
יוסף פדבה. הוא ביקר בבנק ביום 11.11.04, כמעט שנתיים לאחר הארוע. הממצא העיקרי שלו הינו כי מקרים כאלה, של פריקת מספר מיכלי כיבוי אש באזורים שונים, כתוצאה מתקלה או מקצר, הם נדירים ביותר. הפריקה נבעה, במקרה זה, כנראה מכך שדליפת המים לתוך בסיס הגלאי היתה ממושכת באופן חריג, וגרמה לשרשרת תקלות. בסעיף 4 לחוות הדעת (סומנה
נ/1) מובהר שהכוונה לנזילה שנמשכה לפחות מיום 20.12.02 ועד לארוע, ביום 3.1.03. לכן, קובע מר פדבה, הטכנאי מטעם הנתבעת פעל באופן סביר ביותר, כאשר ביצע ניטרול "לוגי" לגלאי, שכן ההתראה שבשלה הוזמן פסקה עם ביצוע הניטרול הנ"ל (סעיף 1 לסיכום ומסקנות). מצד שני, נציגי התובעת התרשלו בכך שלא הזדרזו לתקן את התקלה במזגן שגרמה לנזילה, ובכך גרמו לנזילה מתמשכת אל תוך הגלאי (סעיף 2 לסיכום ומסקנות). בעדותו הובהר, כי בעיניו הרשלנות העיקרית של התובעת היא בכך, שלא עשתה את הנחוץ כדי לאפשר החזרה של הגלאי לפעולה, שכן באופן זה הותירה עצמה חשופה לסכנת אש ושריפה, ללא התראה מתאימה. בדיעבד, הוסיף, אי תיקון הנזילה גם גרם לארוע נושא התביעה.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את כל העדויות ועיינתי בחומר הראיות שבפני, אני מגיעה למסקנה, כי אכן קיימת רשלנות משותפת, אלא שרשלנותה של הנתבעת גדולה במידה משמעותית, ומגיעה לשיעור של 70%, בעוד הבנק תרם בהתנהגותו לקרות הארוע ב-30%.