א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
30421-04
21/03/2006
|
בפני השופט:
סובל משה
|
- נגד - |
התובע:
עיריית כרמיאל
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי - ויצמן
|
פסק-דין |
כללי
1. התובעת, להלן: "העירייה", היא הבעלים של בנין ברח' נשיאי ישראל 11 בכרמיאל. בין העירייה לנתבעת, להלן: "מל"ל", נוהל מו"מ ולבסוף הושכר הנכס האמור ביום 20.09.01. כיום העירייה תובעת פיצויי קיום ודמי ארנונה כפיצוי על ניהול מו"מ שלא בתום לב במשך שנתיים ימים עד לחתימת ההסכם.
טענות התביעה
2. מל"ל נהג בחוסר תום לב במשא ומתן. מל"ל יצר מצג ברור כי בין הצדדים נוצרה התקשרות מחייבת על פיה הנתבע ישכור מהעירייה את הבניין וכי מועד השכירות יהיה סמוך למועד פינוי העירייה את הבניין.
לפיכך תובעת העירייה דמי שכירות מחודש ספטמבר 99', המועד בו פונה הבניין מתוך הסכמה בין הצדדים ועד למועד החתימה על הסכם השכירות בספטמבר 01'.
מל"ל הטעה את העירייה לחשוב כי לחתימת החוזה דרוש רק הליך פורמאלי שיעשה תוך זמן קצר.
ביום 10.1.01 התקיימה פגישה בה סוכם כי העירייה תפנה בדרישה למל"ל, לשיפוי כספי על הנזק שנגרם לה בגין אובדן דמי השכירות שנבע מהדחייה הממושכת והבלתי מוצדקת של חתימת חוזה השכירות.
התנהלותו של מל"ל עולה כדי התנהגות בחוסר תום לב במו"מ ומזכה בפיצויי קיום.
כמו כן טוענת העירייה כי אי ביצוע החתימה הינו תוצאה של "אשם בהתקשרות" מצד המל"ל אשר דחתה את קבלת ההחלטה הפורמאלית במועצת המל"ל ואת החתימה על החוזה וכעת מנועה מלטעון להיעדר שכלולו של הקיבול בהיעדר חתימה.
מל"ל אחראי באופן בלעדי לנזק הכלכלי שנגרם לעירייה מאי תשלום שכר הדירה ותשלומי הארנונה אם ע"י מל"ל ואם ע"י שוכר חלופי.
טענות ההגנה
3. לטענת המל"ל, מן היום שבו התקיימה הפגישה בין ראש עיריית כרמיאל לבין מנכ"ל המל"ל, פרופ' שטסמן, הביע מל"ל את כוונתו לשכור את הנכס וזאת בכפוף לקבלת אישורים מן הגופים המאשרים.
בהמשך המשיכו הצדדים בניהול ההליכים הטבעיים לשלבים המקדימים לכריתת ההסכם שבין הצדדים, האחד בהשגת האישורים אצל המוסדות המאשרים והשני בניהול מו"מ בין הצדדים לחתימה על ההסכם.
לטענת מל"ל, במהלך המו"מ הועלתה ע"י נציגי העירייה מר טפר ועו"ד גבע שאלת מועד תחילת השכירות. נציגי הנתבעת דרשו כי תקופת השכירות תתחיל ביום מסירת הנכס לאחר שהנכס משופץ ומתאים לצרכיהם(מה שאמור היה לקחת מספר חודשים) מנגד ביקשו נציגי העירייה כי כפיצוי על התארכות המו"מ "יספוג" מל"ל את עלות ההמתנה בתקופת השיפוץ. וכך גם הוסכם. לטענת מל"ל הובהר כי לא ישולם כל תשלום כלשהו על תקופת המו"מ.
דיון והכרעה
4. עניינה של התביעה בשתי טענות עיקריות. האחת, בדבר ניהול מו"מ שלא בתום לב מצד המל"ל. והשנייה, בהתחייבות המל"ל לפצות את העירייה בגין העיכוב בחתימה שהתקבלה בפגישה בין הצדדים מיום 10.1.01.
מטעמה של התובעת הוגשו שני תצהירי עדות ראשית, האחד של ראש העירייה מר עדי אלדר והשני של גזבר העירייה מר מנחם טפר.
מטעמה של הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של פרופ' יוחנן שטסמן ששימש בשעתו כמנהל המל"ל, של עו"ד מיכל גורי מהלשכה המשפטית של הנתבעת ושל מר יוסי ביג'ה מנהל אגף לוגיסטיקה אצל הנתבעת.
לאחר שנשמעה חקירתו הנגדית של עד התביעה מר מנחם טפר, הודיעו ב"כ הצדדים כי הם מוותרים על חקירות נגדית של העדים האחרים ומבקשים כי פסק הדין יינתן עפ"י המסכת הראייתית שהוגשה.
ב"כ הצדדים הגישו, כמוסכם, סיכום טענותיהם בכתב.
למעט העד טפר, לא הועמדו הגרסאות של העדים במבחן החקירה הנגדית ובמיוחד אמור הדבר לגבי העדים אלדר ושטסמן המעידים על הפגישה בניהם בה נוצר הקשר הראשוני בהקשר להשכרת המבנה.
במצב דברים זה נבחנות הגרסאות על בסיס האמור בעדויות הראשוניות בלבד ובמכתבים והמסמכים שהוגשו אל מול הגיון הדברים ההתנהלות הראויה והסבירות של הגרסאות במבחן נטל הראיה הנדרש להוכחת תביעה בהליך אזרחי.
ניהול מו"מ בתום לב, התגבשות הסכם מחייב