פסק-דין בתיק א 28779/05

רקע

מונחת בפני תביעה שטרית.

ג'קרטה יזום והשקעות בע"מ(להלן: "התובעת"),הגישה ביום 21/12/04 בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל בתיק  8-74-24477-01 לאור העובדה כי אחזה בשיק בחתימתו של אייל נון (להלן: "הנתבע") אשר הוצג לפירעון כדין אולם לא נפרע.

הנתבע, אשר הינו עו"ד במקצועו ובעליו של משרד עורכי דין, טען שאין עליו חובה לפרוע את השיק. עד סוף שנת 2003 פעל משרדו של הנתבע בסמוך למשרדו של עו"ד רונאל הלר (להלן: "הלר"). לאור ההכרות המוקדמת בין השניים עוד בתקופת השירות הצבאי ולאחר מכן בסמיכות המשרדים נוצרו ביניהם  יחסים חבריים.

לאורך השנים נהג הלר לפנות לנתבע לצורך קבלת הלוואת אשר ניתנו ללא כל תמורה או ריבית. לגישת הנתבע בעת מסירת ההמחאה לידי הלר לא היה מודע להסתבכותו הכלכלית שכן עו"ד הלר היה מוכר כעו"ד מצליח מאוד. הדבר נודע לנתבע רק כאשר הלר הודיע כי ההמחאות הנגדיות אשר ניתנו בתמורה לא יכובדו על ידי הבנק. מאידך,  התובעת או מי מטעמה, ידעו על הסתבכותו הכלכלית של הלר כבר בשלב בו נוכה השיק נשוא התביעה.

לטענת הנתבע אין התובעת זכאית לפירעון השיק וזאת מאחר ולא נתקבלה כל תמורה בעבור השקים וכן חל עליה כשלון תמורה מלא, נוסף  על כך טוען כי התובעת איננה אוחזת בעד ערך בשטר ואיננה אוחזת כשורה, לדידו מאחר והתובעת הייתה מודעת למצבו הכלכלי של הלר הרי שהאחיזה איננה בתום לב.   

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

אחיזה כשורה

סעיף 29(ב) לפקודת השטרות קובע:

כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר.

לטענת הנתבע התובעת אינה אוחזת כשורה וזאת בהתאם לסעיף 28 לפקודת השטרות:

      " (א)אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא     שלם    ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1)נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2)נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה ש סיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה."

על פניו השטר אשר נטלה  התובעת מידי הלר היה שלם ותקין על פי מראהו. תנאי זה מהווה נגזרת של חובת תום הלב אשר תידון בהמשך וטומן בחובו סממנים אובייקטיבים אשר הינם מאפיינים תום לב חוזי. עיקרו של הכלל "בנוהג הסוחרים" אשר חסרונו הויזואלי והצורני, מעידה עליו כי הנו "עוף מוזר" בבחינת תוכנו ומראהו, ומשכך יש בו כדי לעורר את חשדו של האוחז, אשר על אף תום ליבו הסובייקטיבי, מוטלת עליו החובה לדרוש היטב, על שום מה ולמה חסר הוא השטר את אותם הפרטים החיוניים הדרושים להגדרתו ככזה (ראה ע"א (ת"א) 18/81 בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' גולן ואח', פ"מ תשמ"ב(א) 376,385).

בסיכומיו מעלה הנתבע טענה לפיה:

"התובעת קיבלה השיק נשוא דיון זה כאשר חסר בו שמו של הנפרע ומלאה אותו בעצמה משכך אין היא יכולה להיות אוחזת כשורה..."

אולם טענתו זו אינה עולה בקנה אחד עם תשובתו לשאלת ב"כ התובעת (חקירה נגדית - הנתבע דיון מיום 13/03/08 עמוד 12 שורות 1-6):

"ש. כאשר אתה כעו"ד נותן שיק, ואני מפנה אותך לשיק נשוא כתב התביעה כל הפרטים המופיעים על השיק הם שלך?

השיק נשוא התביעה מוגש ומסומן ת/1