פסק-דין בתיק א 28588/06

תביעה שטרית על סך 700,000 ש"ח (קרן).

השיקים

1.         התובע אוחז בשלשה שיקים: שיק על סך 250,000 ש"ח ז.פ. 10.1.06, שיק על סך 200,000 ש"ח

ז.פ. 1.2.06, שיק על סך 250,000 ש"ח ז.פ. 5.2.06 (להלן: " השיקים").

השיקים חתומים על ידי הנתבע ערוכים לפקודת התובע. הפרטים בשיקים, למעט תאריכי הפרעון, נרשמו על ידי הנתבע . בגב כל אחד מהשיקים אישר הנתבע בכתב ידו ובחתימתו כי:

" התקבלה מלוא התמורה במזומן".

טענות התובע

2.         התובע טוען, כי נתן לנתבע  הלוואה פרטית על סך 700,000 ש"ח ללא ריבית וכי הנתבע מסר בידו את השיקים לשם פרעון ההלוואה.

התובע מדגיש, כי ההלוואה ניתנה על ידו באופן אישי ולא על ידי חברת קיי. גיי. צ'יינג' בע"מ (להלן: " החברה"), אשר בבעלותו וכי הוא עצמו אינו עוסק במתן הלוואות.

לטענת התובע, אין במקרה הנדון תחולה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג - 1993 (להלן: " חוק הסדרת הלוואות"או " החוק") ומכל מקום, אין בחוק זה כדי להביא לדחיית התביעה.

טענות הנתבע

3.         הנתבע טוען, כי השיקים נמסרו כבטחון להלוואה שנטל מהחברה שבבעלות התובעוכי ההלוואה נפרעה. לטענת הנתבע, יש להחיל על העסקה שבמסגרתה נמסרו השיקים, את חוק הסדרת ההלוואות  ולקבוע כי התביעה נעדרת עילה ודינה להידחות באשר לא צוינו בבקשה לביצוע שטר הפרטים המנויים בסעיף 8 לחוק הסדרת ההלוואות.

המסגרת הדיונית

4.         כבר בפתח הדברים, אציין, כי התרשמותי היא ששני הצדדים לא פרסו בפני את התמונה במלואה. בכל אחת מגרסאות בעלי הדין התגלו בקיעים ואי התאמות, כך שלא ניתן היה לאמץ באופן גורף גרסה זו או אחרת. נראה, כי המחלוקת שבפני מהווה קצה קרחון אשר אינו משקף את גודלו וטיבו האמיתי. ואולם, אין לו לשופט, אלא מה שהביאו הצדדים בפניו ועל כן, תיקבע התשתית העובדתית על יסוד הראיות הקיימות.

5.         מן הפן העובדתי, יש לקבוע את נסיבות מסירת השיקים ובכלל זאת, את המטרה לשמה ניתנו השיקים, זהות נותן ההלוואה וסכום הלוואה.

מן הפן המשפטי, יש לקבוע האם יש תחולה לחוק הסדרת ההלוואות, האם הופרו הוראות החוק ומהי השלכת ההפרה.

נסיבות מסירת השיקים

6.         טענתו של הנתבע היא שהשיקים ניתנו לבטחון ולא לפרעון. בהיות הנתבע החייב השטרי, עליו מוטל הנטל לבסס את טענתו ובתוך כך להוכיח הן שהשיקים נמסרו על תנאי והן שהתנאי לא התקיים. ( ע"א 623/88 גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פד"י מד(2) 801).

כפי שיפורט להלן, הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו:

בגב כל אחד מהשיקים כתב הנתבע בכתב ידו: " התקבלה מלוא התמורה במזומן". עצם הכיתוב בגב כל אחד מהשיקים בדבר קבלת מלוא התמורה במזומן, מתיישב יותר עם האפשרות לפיה ניתנו השיקים לפרעון הסכומים שהתקבלו ולא כבטחון.

למעשה, הנתבע מאשר כי קיבל הלוואה, אלא שלטענתו ההלוואה לא היתה על סך 700,000 ש"ח ולא ניתנה על ידי התובע אלא על ידי החברה, כאשר השיקים נועדו לשמש בטחון להלוואה. לגרסת הנתבע: