פסק-דין בתיק א 255/08

1.         התובעים הגישו בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על-ידי הבורר אינג' עמי גלזמן (להלן: הבורר ) ביום 3/1/08, לפיו חויבו התובעים (לרבות ק.ב.ת מהנדסים ובונים), ביחד ולחוד לשלם לנתבעים סך של 606,315 ש"ח בצירוף מע"מ, נכון ליום 16/8/04 (מועד הגשת התביעה), משוערכים למדד הכללי עד ליום התשלום הפועל, תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הבוררות, ולאחר מכן משוערכים בהפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 4% לשנה.

            כמו כן, חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

2.         הנתבעים הגישו תשובתם לבקשה, במסגרת תיק בש"א 7459/08, שם ביקשו לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות, וכן הגישו בקשה לתקן את פסק הבוררות באופן ששערוך הסכומים שעל התובעים לשלם להם, ייעשה לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה.

            בתיק בש"א 7460/08, הגישו הנתבעים בקשה להורות לתובעים להפקיד ערובה לקיום הפסק, לפי סעיף 29(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק  או חוק הבוררות ).

3.         מסתבר, שאין התאמה מלאה בין מי שהיו בעלי דין בפני הבורר, מטעמם של התובעים, לבין רשימת התובעים שבפניי. ברשימת התובעים בהליך הבוררות נכללו עוד שניים: ק.ב.ת מהנדסים ובונים ו- ורד שביט פימה. האחרונה לא חויבה בכל סכום, וחב' ק.ב.ת, למעשה לא היא זו שפעלה בפועל.

            בנסיבות אלה, אין אני מורה על תיקון שמות בעלי הדין בהליך בפניי.

הרקע והנסיבות הצריכים לעניין :

4.         התובעים, יחד עם ק.ב.ת מהנדסים ובונים, ח"פ 513379305 (להלן: חב' קבת)  וורד שביט פימה, ת"ז 024185548  (להלן: פימה ) - (להלן: התובעים בבוררות ) היו בעלי דין בהליך שננקט על-ידי הנתבעים לפירוק שותפות ועריכת חשבונות בשותפות שנרקמה בין התובעים בבוררות לבין הנתבעים, בעסקה שעניינה עבודות בנייה.

5.         כמפורט בחוות הדעת של ה.מ.ר. (2002) הנדסה בע"מ (להלן: חו"ד המר ), שהוגשה מטעם הנתבעים במהלך הבוררות, פנה מר חיים פחימה (להלן: חיים ) אל מר יחיעם קורמן (להלן: קורמן) בדצמבר 2003, לסייע לבנו דרור. קורמן נעתר לבקשה מאחר שביקש להרחיב את עסקיו, והם החליטו להקים שותפות לא רשומה שנועדה לעסוק בהקמת פרויקטים לבנייה, באמצעות חברות בשליטת השותפים.

            לצורך כך, החליטו על הקמת חברה משותפת בשם "קבת", שבעלי המניות בה היו חברה שבשליטת קורמן, ו"תודן" חברה רדומה שמעולם לא הופעלה, של דרור בנו של חיים.

            השותפות האמורה זכתה במכרזים והם ביצעו עבודות במקומות שונים.

פסק הבוררות :

6.         הבורר נדרש כאמור, לפרק את השותפות, ככל שהייתה, ולערוך את ההתחשבנות בביצוע הפרויקטים השונים.

בפני הבוררות הוגשו תביעות ותביעות שכנגד של בעלי הדין.

בפסק הבוררות שניתן, קבע הבורר, כי השותפות הייתה למעשה מיותרת. לא הייתה התקשרות מסודרת מתועדת, ומאחר שממילא הקימו חברה משותפת, הרי שהשותפות עצמה לא נדרשה. הבורר הביע תמיהה על אופן ניהול השותפות באמצעות חברה חסרת אמצעים, ללא גיבוי מקצועי וללא דירוג של רשם הקבלנים ושלכאורה לא הייתה מסוגלת לקבל אשראי בבנק.

לגוף המחלוקת בחן הבורר את הפרויקטים המשותפים שבוצעו על-ידי הצדדים. הבורר העדיף את סיכום ההוצאות וההכנסות של העבודות שבוצעו, כפי שזה נערך על-ידי המהנדס המר מטעם הנתבעים. מעבר לכך, לגבי אותם סיכומים של חיים, ששם הופיעו חשבוניות מס שהראו שקורמן קיבל כספים שלא צוינו בסיכומים של חוה"ד של המר -  קבע הבורר כי סכומים יובאו בחשבון. כמו כן, היה הבורר ער לטענות של חיים ושל פימה לגבי שכרם, ופסק כאמור, שעל התובעים לשלם סכום של 606,315 ש"ח נכון ליום 16/8/04.

טענות בעלי הדין :

7.         התובעים טענו כי יש לבטל את פסק הבוררות, מטעמים שונים. בדיון בפניי ביקשו להתמקד בקביעתו של הבורר, כי במסגרת פסק הבוררות ייקח בחשבון חשבוניות מס שקורמן קיבל ובסופו של דבר, לא עשה כך הבורר. למעשה, הבורר סמך ידו על חוה"ד של המהנדס המר, ושכח להתייחס לכספים שקורמן קיבל, כך שהחשבון הסופי של השותפות, ככל שמדובר בחלקם של התובעים, נגרע. מסקנתם זו של התובעים נסמכת, לגרסתם, על הצלבת חשבוניות שנעשתה על-ידם ואשר בוודאות לא נכללו בחוות הדעת של המהנדס המר. סכומים אלה מגיעים במצטבר לכדי 500,000 ש"ח עד 1,000,000 ש"ח.

            עוד טענו התובעים, כי למעשה לא הכריע הבורר במחלוקת עיקרית, והיא שאלת קיומה של שותפות, דבר שהיה משליך על ההתחשבנות ועל הסכמתם של הצדדים, לאופן ביצוע העבודות המשותפות.