פתח דבר
1. התובעת, גב' חנה בילוסטוצקי (להלן: "
התובעת"), היא בתו של המנוח מר מרדכי זילברג ז"ל (להלן: "
זילברג"). בחייו היה זילברג בעל זכויות החכירה ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: "
המינהל") של משק חקלאי במושב כפר מל"ל (להלן: "
המשק" ו- "
המושב"), הידוע כחלקה 10 בגוש 6447, חלקה 25 בגוש 6448 וחלקה 30 בגוש 6454 (בנפרד תכונה להלן: "
חלקה 30") בשטח כולל של מעל 20 דונם.
הנתבע מס' 1, מר גיורא אביגדורוב (להלן: "
הנתבע"), הוא בן אחותה של התובעת ונכדו של זילברג; הנתבעת מס' 2, קלאודיה אביגדורוב (להלן: "
הנתבעת"), היא רעייתו של הנתבע (יחדיו יכונו להלן: "
הנתבעים"). כעשר שנים לפני מועד פטירתו, העביר זילברג את זכויותיו במשק לנתבע ללא תמורה.
הנתבעת מס' 3, כפר מל"ל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, היא אגודה שיתופית שבה חברים בעלי הזכויות במשקים שבמושב (להלן: "
האגודה") - וביניהם היה גם זילברג, ולאחר מכן הנתבע שנכנס בנעליו. לאגודה הכנסות מדמי שכירות ממבנים שבבעלותה, והיא גם מחזיקה עבור החברים בה בכ- 800 דונמים של קרקעות שממוקמות מחוץ לתחום המושב ושייעודן הוא לחקלאות. בשלהי שנות ה- 90 שונה ייעודן של חלק מן הקרקעות הללו, הממוקמות באזור העיר פתח-תקוה ושטחן כ- 43 דונמים, לבנייה לצרכי תעשייה (ראו עדותו של מר ארנון ברודנר המשמש כיו"ר ועד האגודה, בעמ' 52 לפרוטוקול ש' 10 עד עמ' 53 ש' 5; להלן: "
ברודנר") - ומשכך האגודה, בשיתוף עם חברה יזמית, הקימה על קרקעות אלה פרויקט בנייה גדול מימדים בשם "פארק אזורים", שכיום מושכר על ידה בין היתר לכמה מהגופים המובילים בתחום ההיי-טק (להלן: "
פארק אזורים"; ראו עדותו של ברודנר בעמ' 53 לפרוטוקול ש' 6-7 ובעמ' 54 ש' 2-8). יובהר כי כאשר מצטברים בידי האגודה רווחים כתוצאה מפעילותה היא נוהגת לחלק אותם כדיבידנדים לחברים בה, כאשר החלוקה מתבצעת כך שכל משק זכאי לחלק שווה מתוך הרווחים (להלן: "
הדיבידנדים"; ראו עדותו של ברודנר בעמ' 54 לפרוטוקול ש' 26 עד עמ' 55 ש' 14).
עסקינן בתובענה שהגישה התובעת, למתן צו הצהרתי בנוגע לזכויותיה במשק ובאגודה, שעל פי ההסכם כהגדרתו להלן הועברו על ידי זילברג לנתבע.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
2. זילברג היה ממייסדיו של המושב, כפר מל"ל; הוא הקים את המשק וטיפח אותו, והעבודה החקלאית היתה מרכז חייו. במהלך נישואיו הראשונים נולדו לזילברג שתי בנות - התובעת ואמו של הנתבע. לאחר שהתאלמן בשנת 1928 נישא בשנית לאישה שגם לה היו שתי בנות מנישואין קודמים, שאז נולדה להם בת משותפת.
בראשית שנות ה- 70, לאחר פטירתה של רעייתו השנייה, פרץ סכסוך משפחתי בנוגע לזכויותיו של זילברג במשק: שתי בנותיה מנישואין קודמים של רעייתו השנייה של זילברג טענו כי מחצית הרכוש שהיה בבעלותו בעת שנפטרה שייך לעיזבונה של אימן. בתביעה שהגישו השתיים נגדו קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' ולנשטיין) כי בעוד שבין זילברג לרעייתו השנייה היתה שותפות בנכסים שצברו במהלך שנות נישואיהם - הזכויות במשק היו ונותרו בבעלותו של זילברג בלבד (המ 548/74, סומן ת/2). גם בתם המשותפת של זילברג ורעייתו השנייה ביקשה לקבל לעצמה מן הזכויות במשק - ואולם אין מחלוקת כי זילברג היה מעוניין כי לאחר פטירתו זכויות אלה יועברו במלואן לידיה של
התובעת (ראו עדותה של התובעת בעמ' 5 לפרוטוקול ש' 4-21; וכן עדותו של הנתבע בעמ' 74 לפרוטוקול ש' 3-8). לנוכח התביעה שהוגשה נגדו על ידי בנותיה של רעייתו השנייה ודרישתה של בתם המשותפת לקבל את הזכויות במשק - זילברג חש כי אם לא יזדרז להעביר לתובעת את הזכויות הללו עוד במהלך חייו, קיים חשש ממשי כי לאחר פטירתו הן יצליחו לסכל את ההעברה "ולנגוס" בזכויות. אלא שהתובעת, שהיתה באותה עת כבת 50, הבהירה לאביה שהיא אינה מסוגלת לשאת על כתפיה את עול העבודה החקלאית במשק - ועל כן החליט זילברג למסור את הזכויות במשק לנתבע, על מנת שימשיך ויקיים בו בעתיד את מפעל חייו של זילברג (ראו עדותה של התובעת בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 1 עד עמ' 7 ש' 9; וכן עדותו של הנתבע בעמ' 74 ש' 12-13). הנתבע היה באותה עת כבן 24 ושירת בשירות קבע כטייס בחיל האוויר, אך לנוכח הצעתו של זילברג הוא השתחרר מצה"ל, עבר להתגורר במשק והצטרף לזילברג בעבודות החקלאות (ראו עדותו של הנתבע בעמ' 74 לפרוטוקול ש' 17 עד עמ' 75 ש' 1).
3. ביום 22/9/76, כשנתיים לאחר שהנתבע הצטרף אל זילברג במשק, חתמו השניים על הסכם שהסדיר את העברת הזכויות של זילברג במשק ובאגודה לידיו של הנתבע (להלן: "
הסכם העברת הזכויות" או- "
ההסכם"; סומן ת/1). יצוין כבר עתה כי המחלוקת המרכזית שנטושה בין התובעת לנתבעים בתובענה דנן היא בשאלת פרשנותו של הסכם זה: לגרסתה של התובעת, העברת הזכויות במשק
הותנתה בכך שהנתבע ימשיך את דרכו של זילברג ויעסוק בעבודות חקלאות - שאם לא כן יועברו הזכויות בו לידיה (ראו סעיף 24 לתצהירה); ואילו הנתבע מכחיש קיומו של תנאי מעין זה (ראו סעיף 5 לתצהירו).
סעיף 2 להסכם העברת הזכויות מורה כי זכויותיו של זילברג במשק יועברו לנתבע
בכפוף להוראות ההסכם, שסעיפים 5-7 בו מורים כדלקמן:
"5. במידה והנכד (הנתבע- ע.ב.) ו/או צאצאיו לא ירצו ו/או לא יוכלו
להמשיך לעבוד במשק ואיש מצאצאיו לא ירצה ו/או לא יוכל
לקבל את המשק ולהמשיך לעבדו, מתחייב הנכד ו/או צאצאיו להעביר את המשק לדודתו, חנה ביאלוסטוצקי (התובעת, צ"ל בילוסטוצקי- ע.ב.) ת.ז. 344200.
6.א. במידה והנכד לא יוכל
לעבוד במשק או להיות במשק מכל סיבה שהיא, בין רצונית ובין סיבה בלתי רצונית, ישירה או עקיפה או באיזה שלב לאחר שקבל את המשק לא יוכל
להמשיך לקיימו ו/או לא ירצה בו, הוא יהיה נאלץ או משהוא (כך במקור- ע.ב.) מטעמו יהיה נאלץ להעביר את זכות החזקה במשק משמו שלו - תועבר זכות זו לבתו של מרדכי זילברג, חנה ביאלוסטוצקי ת.ז. 344200.
ב. הצדדים מסכימים ביניהם כי במידה והנכד ו/או צאצאיו לא יוכלו ו/או לא ירצו
להחזיק במשק, יעבור המשק לחנה ביאלוסטוצקי או לאחד מצאצאיה לפי הוראתה בתנאי שמקבל המשק ישלם לנכד או למי שהוא מצאצאיו המחזיק במשק, מחצית מערך המשק בתוספת ההשקעות שהושקעו (אם הושקעו) במשק ע"י הנכד ו/או צאצאיו.
7. במידה והנכד ו/או צאצאיו וגב' ביאלוסטוצקי ו/או צאצאיה לא ירצו
לחיות במשק או לעבד את המשק, מתחייב הנכד למכור את המשק והכסף יתחלק בינו לבין גב' ביאלוסטוצקי או צאצאיה בחלקים שווים, בניכוי הוצאות שיוחזרו לו עם מכירת המשק." (ההדגשות שלי- ע.ב.).
יובהר בהקשר זה כי במבוא להסכם קבעו הצדדים כי כל אימת שמדובר בזכויותיו של זילברג במשק - הכוונה היא הן
לזכויות החכירה במשק והן
לזכויות שנלוות לחברותו של זילברג באגודה, כדוגמת הזכות לקבלת הדיבידנדים והקרקעות שמוחזקות על ידי האגודה עבור החברים בה.
4. בסעיף 10 להסכם העברת הזכויות נקבע כי "הצדדים מסכימים ביניהם שהסכם זה ייקרא ויובן לפי רוח הצוואה שנכתבה ע"י מרדכי זילברג". בצוואה שערך זילברג ביום 27/11/74 (להלן: "
הצוואה"; סומנה ת/3) הוא ציווה את זכויותיו במשק לנתבע, בכפוף לתנאים דומים לאלה שנקבעו בהסכם העברת הזכויות כמפורט לעיל, ובתוספת כדלקמן:
"4. על אף האמור בצוואתי זו עד עתה, הרי היה וכתוצאה מהוראה ו/או החלטה של מוסדות המדינה ו/או ההסתדרות ו/או הרשות המקומית ו/או ק.ק.ל. תהפך אדמת האזור בו מצוי משקי לרבות אדמת משקי, בתוך תקופה שתוחזק ע"י נכדי גיורא אביגדורוב (הנתבע- ע.ב.) או מי מצאצאיו לאדמת בניה, תימכרנה אדמות אלו ותמורתן תחולק בין נכדי גיורא אביגדורוב הנ"ל לבתי חנה בילוסטוצקי הנ"ל או צאצאיה (באם לא תיוותר בחיים באותה עת). ..."
עוד נקבע בהסכם העברת הזכויות כי "הצדדים מסכימים כי ועד מושב כפר מל"ל (האגודה- ע.ב.) יהיה אחראי לביצוע הסכם זה, ויבצע את ההסכם כפי שנכתב ולפי רוח הצוואה" (סעיף 11 להסכם); וכן צוין כי "הנכד (הנתבע- ע.ב.) מצהיר כי הוא יודע שהסכם זה על כל תנאיו מחייבים אותו כלפי דודתו חנה ביאלוסטוצקי (התובעת- ע.ב.), כפי שמחייבים אותו כלפי הסב (זילברג- ע.ב.)" (סעיף 15 להסכם).
5. ביום 6/10/76 חתמו זילברג והנתבע על תצהירי מתנה בנוגע לזכויות במשק (סומנו ת/50), וביום 14/2/77 אושרה העסקה לרישום ונרשמה בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקוה (שטר העברת זכויות חכירה סומן ת/49; נסחי המקרקעין של חלקות 10, 25 ו- 30 סומנו ת/25-ת/27).