פסק-דין בתיק א 23875/04

התביעה והצדדים לה :

1.         בזמנים הרלוונטיים לתביעה, היה התובע הבעלים של רכב מונית מספר רישוי 4426925 (להלן: "המונית"). מונית זו נרכשה על ידי התובע מבעליה הקודמים, מר יצחק ניסים (להלן: "ניסים"), ביום 14.10.01.

2.         הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), ביטחה את המונית החל מיום 1.6.01, שהפוליסה אמורה היתה להיות בתוקף עד ליום 31.5.02. הביטוח נעשה באמצעות סוכנת הביטוח, הנתבעת 2 (להלן: "הסוכנת").

3.         ביום 23.2.02, עת נהג במונית מר דנגור ציון (להלן: "ציון"), ארעה  תאונת שרשרת בה היו מעורבים ארבעה רכבים. בעקבות תאונה זו הוגשו מספר תביעות, בין השאר כנגד ציון, ניסים, כבעל הרשום של המונית, והנתבעת, אשר נחזתה להיות כמבטחת המונית.

4.         ציון לא כפר באחריותו לתאונה, ולפיכך, ניתנו פסקי דין כנגד ציון ו/או ניסים המחייבים אותם לשלם לניזוקים באותה תאונה את נזקיהם.

            סך הכל ניתנו שלושה פסקי דין כאמור לעיל, בסכום כולל של 26,495 ש"ח.

טענות התובע :

5.         לטענת התובע, בעת שרכש את המונית, פנה לסוכנת וביקש ממנה לערוך מספר שינויים בפוליסה. בפוליסה המקורית ניסים היה נהג יחיד, והתובע ביקש את הוספתו של ציון ; כמו כן, ביקש התובע לשנות את הביטוח ממקיף לצד ג' בלבד. יצויין כי לגבי שני שינויים מבוקשים אלה, אין מחלוקת והם אכן התבצעו, כפי שעולה מתוספת לפוליסה שהונפקה, וראה נספח ב' לסיכומי הנתבעת.

            המחלוקת נוגעת לטענתו של התובע, כי באותו מועד אשר התבקשו השינויים הנ"ל (ובוצעו כאמור), הודיע התובע לסוכנת כי הוא רכש את המונית וכי מאותו מועד הפוליסה אמורה להיות על שמו.

6.         התובע מתבסס בעיקר על נספח ח' אשר צורף לכתב התביעה, תרשומת בכתב ידה של הסוכנת, אשר מפרטת מהם התשלומים האמורים לחול על ניסים עד למועד 14.10.01, הוא מועד רכישת הזכויות על ידי התובע, ומהם התשלומים האמורים לחול כביכול על התובע, החל מיום 1.10.01 ועד לתום תקופת הפוליסה.

7.         התובע טוען כי נספח ח' לכתב התביעה תומך בטענתו ולפיה עדכן את הסוכנת בדבר רכישת המונית. לשיטתו, הסוכנת התרשלה ולא דאגה להעברת הפוליסה על שמו. מכיוון שהסוכנת הינה שלוחה של הנתבעת, ופעולות הסוכנות ומחדליה מחייבים את הנתבעת, אזי הנתבעת אמורה לשאת בנזק אשר נגרם מהתנהגותה הרשלנית של הסוכנת. במקרה הנדון, הנזק מתבטא בסכומי פסקי הדין אשר הושתו על ציון וניסים, וכן בעגמת הנפש אשר נגרמה לתובע בעקבות הפרשה.

טענות הנתבעות :

8.         הנתבעת טוענת כי בעת התאונה לא היה כיסוי ביטוחי למונית : המבוטח בפוליסה היה ניסים ; לא ניתנה כל הוראה להעביר את הפוליסה על שם התובע ; גם אם היתה ניתנת הוראה כזו, אזי לטענת הסוכנת הבקשה לא היתה מאושרת מכיוון שהתובע הינו שוכר מוניות ונוהג להעסיק נהגים, ואילו הסוכנת מבטחת אך ורק מוניות שבעליהן הם הנהגים.

9.         לגבי הטענות של התובע לנספח ח' לכתב התביעה, הוא התחשיב אשר ערכה הסוכנת בכתב ידה, המפריד בין התשלום האמור לחול על ניסים לבין זה האמור לחול על התובע, טוענת הנתבעת כי אין ללמוד ממנו על הבקשה הלכאורית של התובע להעביר את הפוליסה על שמו ; בכל מקרה, אין מדובר בהצעת ביטוח, ואין בו כדי לחייב את הנתבעת בתשלום תגבולי ביטוח בגין תאונה שהתרחשה לאחר שהפוליסה פקעה, ביום העברת הבעלות על שם התובע.

דיון והוכחות :

10.       ביום 2.11.04 הופיע בפני התובע ; ביום 3.11.05 הופיעו בפני ציון והסוכנת. מי מהצדדים לא זימן לעדים את ניסים, וכן לא הובאה לעדות הפקידה יהודית אשר עובדת אצל הסוכנת.

ההכרעה   :

11.       לאחר ששמעתי את העדים הנ"ל ועיינתי במסמכים אשר הוצגו בפני, אני קובעת כי דין התביעה להדחות, אנמק קביעתי זו.

12.       למעשה השאלה היחידה שבמחלוקת היא האם ביקש התובע את הסוכנת להעביר את הפוליסה אשר היתה רשומה על שם ניסים, על שמו.