פסק-דין בתיק א 219015/02

1.      התובעת 2, ענת ברזילי (להלן: " ענת") והנתבעת 2, עופרה ויינגרטן (להלן: " עופרה"), הינן שחקניות במקצוען, שהיו חברות והחליטו להקים יחדיו בית ספר ללימוד משחק, אשר נקרא "בית ספר למשחק ובידור בהנהלת השחקניות עופרה וינגרטן וענת ברזילי" (להלן: " בית הספר"). ענת נשואה לתובע 1, רון זמיר (להלן: " רון"). עופרה נשואה לנתבע 1, עופר אבני (להלן: " עופר"). בית הספר הוקם בינואר 2000. ענת ועופרה ניהלו את הצד האמנותי של בית הספר ועסקו בהוראה. רון ועופר, הבעלים, ניהלו את הצד המנהלתי של בית הספר, כאשר בנוסף עופר היה ממונה על רישום התלמידים, ולכן עופר ועפרה היו זכאים לעמלה בשל כך.

2.      אין מחלוקת כי בית הספר נוהל כשותפות בלתי רשומה במשך כשנתיים וחצי. בית הספר נפתח ברחוב גליקסון בתל-אביב, עבר למתנ"ס "בית תמי" ברחוב שינקין, אחר כך בנובמבר 2000 עבר למתנ"ס המגיד בשדרות נורדאו ובינואר 2002 עבר פעם נוספת לרחוב בן אביגדור 18 בתל-אביב. לאחר כשנתיים וחצי של פעילות, שלדעת שני הצדדים היתה מוצלחת, במובן זה שבית הספר גדל ומחזורי התלמידים גדלו - נתגלע סכסוך בין הזוג ענת ורון (להלן ביחד: " התובעים") לבין הזוג עופרה ועופר (להלן ביחד: " הנתבעים"), אשר כתוצאה ממנו נפסקה השותפות פעילות בית הספר נמשכה רק בהנהלת התובעים, הנתבעים פתחו בית ספר אחר והוגשה תביעה זו. הסיבות לסכסוך והשפעתו יידונו בהמשך. עד למועד הסכסוך למדו בבית הספר 17 מחזורי תלמידים.

3.      אין מחלוקת בין הצדדים כי בשלב מסוים בזמן הסכסוך פתחו הנתבעים בית ספר נוסף למשחק שנקרא "המכללה החדשה למשחק" ברחוב ליאונרדו דה וינצ'י בתל אביב (להלן: " בית הספר של הנתבעים") ועופרה חדלה ללמד בבית הספר. על פי העדויות שבאו בפני אני קובעת כי בית הספר של הנתבעים החל לפעול ביולי 2002, כאשר משמעות הדבר כי כבר קודם לכך החלו הנתבעים לפעול לייסוד בית ספר משלהם. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי בשלב מסוים במהלך השותפות נקלעו הנתבעים לקשיים כלכלים. כתוצאה מקשיים כלכלים אלה, שהיו ידועים לתובעים, הסכימו הצדדים במהלך חדש מרץ 2002 כי כל השיקים, שגבה עופר מן התלמידים במסגרת תפקידו כאחראי לרישום התלמידים, יועברו אליו, תוך שעופר מוסר לתובעים שיקים אישיים שלו, כתמורה לחלק המגיע לתובעים מדמי הרישום של התלמידים. השיקים האישיים הללו לא נפרעו והתובעים טוענים כי הנתבעים נותרו חייבים בגינם לתובעים סך של 156,436 ש"ח (ראו סעיף 19(א) בתוספת סעיף 19(י) לכתב התביעה).

4.      לאחר הסכסוך ופתיחת בית הספר של הנתבעים, הגישו התובעים את התביעה הנדונה לבית המשפט ובה תבעו את הנתבעים בגין רכיבים שונים המפורטים בסעיף 19 לכתב התביעה והמגיעים לסכום תביעה של כ-600,000 ש"ח. התובעים טוענים כי הנתבעים חייבים להם, בנוסף לשיקים שלא נפרעו כאמור, בגין עלויות שהוציאו בעבור מחזורי הלימוד י"א עד י"ד סך של 31,545 ש"ח. עוד הם תובעים החזר רווחים בגין אותם מחזורים סך של 44,047 ש"ח; תשלומי חובות ושיקים חוזרים, שלטענתם שילמו במקום הנתבעים בסך של 37,022 ש"ח; בגין מחזורים ט"ו, ט"ז ו-י"ז הכנסות בסך 212,440 ש"ח. כן הם דורשים חלק ברווח מחזור תלמידים שנלקחו לבית הספר של הנתבעים בסך של 19,050 ש"ח; פיצוי בגין נזק שנגרם למוניטין ולשמם של התובעים בסך של 25,000 ש"ח; ופיצוי בשל עוגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח.

5.      הנתבעים טענו בכתב ההגנה טענות שונות ועיקרן כי הם זכאים להחזר כספים ולהתחשבנות כוללת בין הצדדים כשותפים, אשר לו הייתה נערכת היה מתברר כי הם אינם חייבים דבר לתובעים.

6.      יש לציין כי בסיוע עורך הדין הראשון של התובעים, עו"ד שורר ז"ל, אשר לצערנו נפטר במהלך ההוכחות, והוחלף על ידי עורך דין גרוס, וכן בסיוע חבר קרוב של שני הצדדים, מר שבתאי גלאי, נעשה ניסיון לפשר בין הצדדים ולהגיע להסדר מוסכם ללא בית משפט. הצדדים הביאו הסדר זה בפני בית המשפט כבר במסגרת כתבי הטענות ביניהם, אולם לצערי לא הצליחו לישב את הסכסוך בלא להגיע לערכאות.

7.      חלקו של הסכסוך התברר במסגרת תיק הוצאה לפועל, כאשר התובעים פתחו כנגד עופר בלבד, תיקים בהוצאה לפועל בגין השיקים שחזרו בסך של 80,000 ש"ח. 

הניהול הכספי והמחלוקות בין הצדדים בהקשר זה

8.      מחזורי בית הספר היו מתחילים במהלך חודשי השנה, כאשר היו מספיק נרשמים לפתיחת מחזור, ונמשכו כעשרה חודשים וחצי. מחזור י' החל בספטמבר 2001 והסתיים ביולי 2002. מחזור י"א החל בנובמבר 2001 והסתיים בספטמבר 2002 ולמדו בו סך כל 17 תלמידים. מחזור י"ב החל בדצמבר 2001 והסתיים באוקטובר 2002. מספר התלמידים שלמדו בו הוא 17 תלמידים, על פי רשימה שמית שהגישו התובעים במסגרת נספח ה'3, ולכן למרות שבנספח L2, שהגישו גם כן התובעים כתוב משום מה 15 תלמידים, על פי הרשימות המספר הנכון צריך להיות 17 תלמידים. מחזור י"ג החל בינואר 2002 והסתיים בנובמבר 2002 (סך כל 15 תלמידים). מחזור י"ד החל בפברואר 2002 והסתיים בדצמבר 2002, מספר התלמידים שלמדו בו הוא 18 תלמידים, על פי רשימה שמית שהגישו התובעים במסגרת נספח ה'5, ולכן למרות שבנספח L2, שהגישו גם כן התובעים כתוב משום מה 16  תלמידים, על פי הרשימות השמיות המספר הנכון צריך להיות 18 תלמידים. מחזור ט"ו החל במרץ 2002 והסתיים בינואר 2003, על פי הרשימות השמיות מספר התלמידים היה 17. מחזור ט"ז החל באפריל 2002 והסתיים בפברואר 2003. על פי הרשימות השמיות למדו 13 תלמידים במחזור. מחזור י"ז החל במאי 2002 והסתיים במרץ 2003. על פי הרשימות השמיות למדו בו 14 תלמידים. על פי עדותו של עופר שכר הלימוד היה 7,200 ש"ח למחזורים שלמדו בימי חול ו- 8,400 ש"ח למחזורים שלמדו בימי שישי -מחזורים י"ב ו-י"ז.   

9.      הצדדים מסכימים ביניהם כי האמור בסעיף 10 לתצהירו של רון מתאר נכונה את הדרך בה פעלו הצדדים בכל הנוגע לכספי התלמידים, שהגיעו בגין כל מחזור. רון הסביר כי במהלך החודשים הראשונים לפעילות בית הספר נהגו הצדדים להתחלק בפועל בשיקים שהגיעו מהתלמידים. דהיינו מחצית מהשיקים שניתנו על ידי התלמידים, קיבלו התובעים ומחצית מהשיקים קיבלו הנתבעים. כך גם האחריות למתן קבלות וחשבוניות הייתה על כל צד לגבי השיקים שהגיעו לידיו. כיסוי ההוצאות היה גם הוא בחלוקה לשניים עובר להוצאה. הנוהל הזה שונה בחודש מרץ 2002, כאשר עופר נטל לעצמו את כל השיקים של התלמידים ובגין המחצית המגיעה לתובעים משך שיקים פרטיים מחשבון הבנק המשותף לנתבעים ומסרם לתובעים (להלן: " השיקים של הנתבעים").

10.  אין מחלוקת בין הצדדים כי השיקים של הנתבעים חזרו בלא שכובדו החל ממאי 2002. המחלוקת היא בשאלה בגין אלו מחזורים ניתנו השיקים בשווי כ- 80,000 ש"ח ומאיזה מחזור ואילך לא בוצעה התחשבנות בין הצדדים לגבי ההוצאות. האם השיקים של הנתבעים, שחזרו בסך 80,000 ש"ח כוללים את שכר הלימוד ששולם ולא הגיע לידי התובעים בגין כל המחזורים, דהיינו עד מחזור י"ז כולל, כגירסת הנתבעים; או שהשיקים הללו ניתנו על ידי הנתבעים לתובעים רק בגין המחזורים עד י"ד כולל, כאשר בגין המחזורים ט"ו עד י"ז כלל לא נתנו הנתבעים שיקים לתובעים, אלא נטלו את מלוא השיקים שהתקבלו מהתלמידים לעצמם. אם גרסת התובעים היא הנכונה כי אז החסר לתובעים הוא גדול הרבה יותר ויש להוסיף ל- 80,000 ש"ח הנ"ל גם הכנסות מחצית דמי הלימוד של אותם מחזורים בסך של 212,440 ש"ח, כגרסת התובעים. כמו כן טוענים הנתבעים כי השיקים שחזרו הם הנזק היחיד שנגרם לתובעים בשל הסכסוך.   

 בגין אלו מחזורים ניתנו השיקים של הנתבעים

11.  רון הצהיר בסעיף 11 כי עד מחזור י"ד (כולל) נערכה התחשבנות בין הצדדים, והתובעים קיבלו כהחזר הוצאות של חלק ממחזורים אלה את השיקים של הנתבעים. שיקים אלה, כאמור, לא כובדו וחזרו. אשר למחזורים ט"ו, ט"ז וי"ז, טוענים התובעים כי הנתבעים גבו את מלוא הסכומים מהתלמידים ולא העבירו דבר לתובעים. לפיכך טוענים התובעים כי התביעה בגין השיקים של הנתבעים היא במסגרת התחשבנות בגין המחזורים עד מחזור י"ד ואילו לגבי שלושת המחזורים האחרונים תובעים התובעים את מלוא חלקם בהכנסות, למעט סכומים שהם מודים שקיבלו מהנתבעים על פי נספח G לתצהיר התובעים. הנתבעים טוענים בהסתמך על דברי רון עצמו בעדותו (עמ' 8 שורות 5-18) וכן בהסתמך על רשימות מועדי המחזורים, שנתנו התובעים (נספח F) כי היות והשיטה בה החל עופר לתת שיקים משלו תמורת שכר הלימוד החלה רק במרץ 2002, משמעה שהשיקים של הנתבעים ניתנו רק בגין מחזורים ט"ו, ט"ז, וי"ז, אשר החלו במרץ, אפריל ומאי 2002 ואילו לגבי כל המחזורים הקודמים לרבות י"ד לא נותרה כל התחשבנות פתוחה בין הצדדים. מכאן טענתם כי התביעה היא רק בגין שלושת המחזורים האחרונים ולגביהם ניתנו השיקים של הנתבעים. מעבר לכך, לטענת הנתבעים לא צריכה להיות לתובעים תביעה כנגדם בגין הכנסות.

12.   איני מקבלת את טענת הנתבעים בעניין זה. בראש ובראשונה, נתתי אמון בעדות התובעים, אנשים ישרים, שלפתע מצאו ששותפיהם, שנקלעו לבעיה כספית חמורה, השתמשו בכספים, שניתנו לטובת השותפות, על מנת לכסות את חובותיהם הפרטיים ב"שוק האפור". התובעים חשו מרומים ובצדק, ועשו מאמץ ניכר להוכיח באמצעים, שעמדו לרשותם, את גודל החוב שנוצר כתוצאה מהתנהלות זו של הנתבעים. השיקים, שניתנו על ידי עופר, ואשר נועדו להשיב לתובעים את כספי התלמידים שהועברו ישירות לנושים של עופר - חזרו. העובדה ששיקים אלה ניתנו החל מחודש מרץ 2002 אינה מוכיחה כי מדובר בשיקים תמורת ההכנסות במחזורים ט"ו, ט"ז ו- י"ז דווקא, כפי שטוען עופר. ההתחשבנות בין הצדדים התקיימה בסוף כל מחזור או בסוף כל חודש (עדותו של זמיר עמוד 5 שורה 29). ולכן אם מדובר בהתחשבנות בסוף מחזור, הרי שהמחזור שהסתיים במרץ 2002 לא היה אחד המחזורים הנתונים במחלוקת במשפט זה, משום שזה היה מחזור שהחל במאי 2001. לכן סביר יותר שזו הייתה התחשבנות של סוף החודש שבגינה נתן עופר לתובעים שיקים שלו שחזרו, וזאת ללא קשר לשלושת המחזורים האחרונים. 

13.  לפיכך אני קובעת כי הנתבעים חבים בגין השיקים שחזרו בגין התחשבנות שנערכה בין הצדדים עד למחזור י"ד, כפי שתבעו התובעים בסעיף 19(א) לכתב התביעה, את הסך של 76,436 ש"ח. אשר לשיקים הנוספים בסך כ- 80,000 ש"ח הרי הללו נתבעו גם בהוצאה לפועל וככל שלא נגבו שם, הרי שהסכומים  הללו צריכים להצטרף לתביעה זו ובלבד שלא יגבו פעמיים.

14.  בנוסף אני קובעת כי הנתבעים חבים בשל הסכומים שגבו מתלמידים בשל מחזורים ט"ו עד י"ז והושארו בידיהם במלואם בסך כולל של 212,440 ש"ח. לתובעים מגיע מלוא ההכנסות בגין מחזורים אלה, למעט החודשים שבהם הנתבעים השתתפו באותם מחזורים (ממרץ עד יולי 2002) והסכום בגין כך הוא - 24,434 ש"ח (ראו סעיף 19(ז) לסיכומי התובעים). לנתבעים לא היה חלק במחזורים אלה מעבר לאותם שלושה חודשים ולכן טענות הנתבעים בסעיפים 296 עד 297 לסיכומיהם אינן מתקבלות ואיני מוצאת הצדקה לחלק את הכנסות המחזורים הללו בין הצדדים. לפיכך, הסכום המגיע לתובעים ברכיב זה עומד הינו 188,006 ש"ח.

פתיחת בית הספר של הנתבעים

15.  לטענת התובעים כבר בחודש מרץ 2002 החלו הנתבעים בהסתר בהכנות להקמת בית ספר מתחרה, אשר החל לפעול ביום 12.7.02. לטענת התובעים היות ובית הספר של הנתבעים החל לפעול כבר ביום 12.7.02, הרי שברור בעליל כי רישום התלמידים נעשה כבר זמן רב קודם לכן. לטענת התובעים עופר דאג כבר בחודשים מרץ-אפריל 2002 להחליף במודעות שהוזמנו ומומנו על ידי בית הספר ב"דפי זהב" של אזור השרון, ב"ילקוט החינוך" - מידעון ללימודים וב"לימודפון" - מדריך לימודים לחיילים, את מספר הטלפון של בית הספר ושם במקומו את מספר הטלפון של עופר בבית.

16.  באותה תקופה של מאי עד יוני 2002 טוענים התובעים כי הנתבעים חדלו לשלם את ההתחייבויות החלות עליהם במסגרת השותפות ותשלומים שכן בוצעו הוחזרו על ידי הבנק לאחר שלא היה להם כיסוי ובהמשך חשבונם הוגבל.