בהתאם להסכמת הצדדים בדיון מיום 26.6.07, להלן הכרעתי בתיק בדרך של פשרה, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, כאשר בהתאם להסכמה בין הצדדים, ניתן פסק הדין לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית וסיכומים בכתב ומבלי שהצדדים נחקרו על תצהיריהם ותוך מתן הנמקה בפסק הדין.
לאחר עיון במכלול החומר בתיק סבורני, כי דין התביעה להתקבל בחלקה הארי. טעמי העיקריים למסקנתי זו יפורטו להלן.
עסקינן בתביעה על סך 11,970 ש"ח, ליתרת חוב נטענת בגין ביצוע עבודות אינסטלציה ותשתית ע"י התובע עבור הנתבע, בפרוייקט הקמת בית מגורים ברעננה, שביצע הנתבע, העוסק בתחום הבניה.
התביעה הוגשה בגין החשבון האחרון שהגיש התובע לנתבע בספטמבר 2006 (נספח ג' לתביעה), עם סיום העבודות, כאשר אין חולק, כי עובר לחשבון זה, שולמו ע"י הנתבע לתובע סכומים שונים על סמך חשבונות קודמים שהוגשו ע"י התובע בגין עבודותיו בפרוייקט בניה זה (נספח ב' לתביעה).
לטענת התובע, הן החשבונות הקודמים והן החשבון נשוא התביעה, נסמכים על הצעת מחיר המהווה את ההתקשרות בין הצדדים, על פיה פעלו במהלך הפרוייקט מראשיתו (נספח א' לתביעה).
אין מחלוקת בין הצדדים, כי העבודות הנזכרות בחשבון נשוא התביעה בוצעו בפועל וכי הסך הנתבע אכן לא שולם לתובע, ואולם, הנתבע מתנגד לתשלום הנתבע ובפיו מספר טענות הגנה, אליהן אתייחס להלן.
טענת הנתבע לענין ליקויים בביצוע העבודות - את טענתו זו, בעיקרה, סמך הנתבע על מכתב חריגות שהתקבל מהמזמין (הלקוח אשר התקשר עם הנתבע בפרוייקט להקמת בית מגוריו, להלן: "
המזמין") ביום 29.4.06. מדובר במכתב הנושא את הכותרת "רשימת חריגות לטיפול" ובמסגרתו מפורטות חריגות שונות, הן בתחום עבודות האינסטלציה (שבוצעו ע"י התובע), והן בתחומים אחרים (כמו חשמל, גג וכו').
התובע העיד, כי החריגות אשר נדרש לתקן תוקנו על ידו והעדות בענין לא נסתרה.
כמו כן, וכעולה מנספח ב' לתביעה, בוצע ע"י הנתבע, לאחר קבלת מכתב זה מאת המזמין, לפחות תשלום אחד לתובע, ביוני 2006, בסכום משמעותי של 15,000 ש"ח (וכן תשלום נוסף באפריל, בסמוך לפני קבלת מכתב החריגות). תשלום זה, מן הסתם, לא היה משולם לתובע, ובוודאי שלא היה משולם ללא התראה כלשהי בגין הליקויים/חריגות, אם אלה לא היו מתוקנים לשביעות רצונם של הנתבע והמזמין. בענין זה, אין זה מעלה או מוריד, בראות עיני, בגין אילו עבודות בוצע תשלום יוני הנ"ל, שכן, באם היתה באותו מועד אי שביעות רצון ממשית כלשהי מצד הנתבע, מן הסתם לא היה התשלום מבוצע באופן "חלק" והיה מתפתח דין ודברים כלשהו כבר אז בין הצדדים, אך הדבר לא ארע.
עוד אציין בנוגע למכתב המזמין הנ"ל, כי מעיון במכתב התרשמותי היא, שמדובר ב"מכתב עבודה", האופייני למהלך ביצוע פרוייקט בניה שלם ומורכב, אשר אין בו כדי להעיד, בהכרח, על מידת שביעות הרצון ועמידת התובע בהתחייבויותיו בסופו של יום. בהקשר זה יצויין, כי עיון במכתב מלמד, כי הוא נכתב ברוח ידידותית וכולל הערות מעשיות של המזמין, מבלי שתעלה ממנו נימת עימות כלשהי.
אינדיקציה נוספת, ומשמעותית בראות עיני, לחוסר הממש שבטענות הנתבע לגבי איכות עבודתו של התובע והתאמתה לדרישות, אני מוצאת בכך, שהנתבע לא העיד את המזמין בעדות ראשית כעד מטעמו ואף לא ביקש לזמנו לעדות באמצעות ביהמ"ש. בענין זה, אינני מקבלת את טענת הנתבע, כאילו מוטל היה על
התובע להעיד את המזמין. הטענה בענין הליקויים הינה טענת
הגנה ועל הנתבע הנטל להוכיחה. עדות מטעם המזמין מתבקשת בנקודה זו, אך לא נמסרה, והדבר פועל לחובת הנתבע. ערה אני לכך, כי הנתבע עלול להמצא במצב של חוסר נוחות להטריח לקוח לשעבר למתן עדות מטעמו, אך בהעדר ראיה ממשית אחרת כלשהי לנתבע להוכחת טענתו בדבר ליקויים בעבודות, לא היה מנוס מלהעיד את המזמין ולאי העדתו, כאמור, נשקפת משמעות לחובת הנתבע.
בשולי נקודה זו יצויין, כי אף לא הובאה מטעם הנתבע עדות מומחה כלשהי בענין הליקויים הנטענים, דרך הוכחה מקובלת לענין ליקויים, אשר אף היא לא ננקטה ע"י הנתבע.
לפיכך, אני דוחה את הטענות בענין ליקויים בביצוע העבודות.
טענת הנתבע לנזקים בגין עבודות התובע - בענין זה הוצגה טענה כללית, מבלי שגובתה בראיות ממשיות כלשהן, כגון קבלות או חשבוניות או אישורי תשלום כלשהם לבעלי מקצוע בתחום האינסטלציה, באם אכן הופעלו בעלי מקצוע כאמור לצורך תיקון עבודותיו של התובע. משכך, טענה לנזקים בהקשר זה נדחית.
אף אינני מקבלת את הטענה לנזקים לנתבע בגין הפחתת שכרו ששולם לו ע"י המזמין. בענין זה צרף הנתבע הסכם בינו לבין המזמין (נספח ג' לתצהיר עדות ראשית נתבע). ואולם, לא די בצירוף ההסכם ובעובדה שהוא כולל סעיפי סנקציה למקרה של איחור בביצוע העבודות, בכדי להוכיח טענת הנזקים. זאת שכן, ראשית, אין בצירוף ההסכם כדי ללמד, בהכרח, על הפחתת שכר בפועל ע"י המזמין כלפי הנתבע. גם בענין זה ניתן היה לצפות לעדות מטעם המזמין, או לכל הפחות לתכתובת בענין בין המזמין לנתבע. שנית, הואיל ואין כל אינידקציה ללוחות זמנים מוגדרים כלשהם, שסוכמו בין התובע לנתבע, ביחס לביצוע העבודות ע"י התובע, הרי שממילא אין לפני ראיה על איחור כלשהו מצידו של התובע בביצוע העבודות, שיכול להצביע עליו כאחראי להפחתת שכרו של הנתבע ע"י המזמין, באם אכן הפחתה כאמור בוצעה כלל. משכך, גם טענה זו לנזקים, נדחית.
אף הטענה לנזקים בגין פגיעה במוניטין הוצגה באופן כללי, על דרך הסיסמה, ללא פירוט רלבנטי כלשהו (כגון לענין אובדן עבודות אחרות וכו') כלשהו, וממילא ללא ראיות בענין, ואף היא נדחית.
טענת הנתבע לענין ביצוע עבודות שלא הוזמנו - הטענה בענין זה, מתייחסת, בעיקרה, לעבודת צנרת המים בגינה והגבהת מונה המים.
אין חולק, כי התובע ביצע עבודות עבור הנתבע כמעין קבלן משנה בתחום האינסטלציה והתשתיות. הנתבע היה הגורם האחראי של פרוייקט הבניה והוא זה שהתקשר עם המזמין.
בנסיבות אלה, כאשר, כטענת התובע, שלא נסתרה ע"י הנתבע, הוא נכח לאורך משכו של הפרוייקט באתר הבניה באופן שוטף, הרי, שמן הסתם, היה מודע, או לכל הפחות צריך היה להיות מודע, לסוג וטיב העבודות שביצע התובע, לרבות אותן עבודות, אשר כיום הוא טוען, כי לא הוזמנו על ידו ו/או כי מחירן לא סוכם בין הצדדים. כלומר, אין מדובר בעבודות שבוצעו בהפתעה גמורה מבחינתו של הנתבע, אלא, לכל היותר, לא סוכם לגביהן, או לגבי חלקן, מחיר סופי בטרם ביצוען.
עם זאת, העבודות עצמן בוצעו, כך שהן המזמין והן הנתבע נהנו מביצוען. בהקשר זה יוער, כי באם אכן מדובר היה במרכיבי עבודה לא נחוצים או לא רצויים, ניתן היה לצפות שהמזמין ימחה על ביצוען בביתו ובגינתו.
זאת ועוד, באם אכן סבר הנתבע, כי מבוצעות בשטח עבודות לגביהן קיימת חוסר הסכמה מהותית, הרי שחופשי היה לדרוש את הפסקת ביצוען "בזמן אמת", דבר שלא נעשה. בענין זה אציין, כי הדרישה לפירוק הצנרת הנזכרת במכתב הנתבע מיום 20.9.06, משקפת, כביכול, דרישה כזו מן העבר, אך בפועל לא הוצגה לפני כל ראיה, בדמות מכתב נוסף כלשהו, או בדמות עדות מפורטת בענין מאת הנתבע (כגון לענין תאריך דרישת הפירוק, אופן הדרישה - בע"פ? בכתב?). משכך, מדובר בהתיחסות בדיעבד, בגדר המכתב הנ"ל בלבד, המאוחר לדרישת התשלום נשוא התביעה, ואינני מייחסת לה משקל של ממש.
בהקשר להיבט המחירים הנדרשים בגין מרכיבי עבודה כאלה ואחרים במסגרת החשבון נשוא התביעה, אני סבורה, כי הכף נוטה לטובת התובע גם בענין זה. ראשית, לא התרשמתי כי מדובר בדרישות תשלום חורגות באופן משמעותי מתשלומים שנדרשו בפרוייקטים אחרים בהם שיתפו הצדדים פעולה. שנית, סבורני, כי יש בכך משום חוסר הגינות מצד הנתבע לאפשר ביצוע עבודות שונות בשטח (ואין מדובר בענין נקודתי אחד אלא במספר מרכיבי עבודה), ורק לאחר ביצוען, כאשר כבר הושקעו זמן, עבודה ומשאבים ע"י התובע, לנסות ולפתוח את סוגיית המחיר והתשלום, כפי שנעשה במכתב הנתבע מיום 20.9.06 (נספח א' לתצהיר הנתבע).
בהקשר זה יש לזכור, כי מדובר בחשבון האחרון לתשלום בפרוייקט זה, אשר הוגש לאחר סיום ביצוע העבודות כולן, להבדיל מהחשבונות הקודמים ששולמו ע"י הנתבע לתובע, כאשר עוד היו עבודות לביצוע ע"י התובע. במצב דברים זה, ובשלב זה של היחסים בין הצדדים, נמצא התובע במצב "מוחלש", שכן הוא כבר ביצע את העבודות כולן אך לא קיבל עדיין את יתרת שכרו. במצב דברים זה, ובנסיבות המקרה דנן, יהא זה בלתי הוגן לאפשר לנתבע לפתוח את המו"מ על המחיר בגין עבודות שכבר בוצעו.