פסק-דין בתיק א 21630/04

פתח דבר

עסקינן בתביעה משנת 2004 מטעם קבלן המשנה מר דודו עמיר (להלן: "התובע"), כנגד חברת אקורד מ. את פ. בע"מ (להלן: "הנתבעת")- היא חברה קבלנית ראשית אשר התקשרה בחוזה עם התובע לצורך ביצוע פרוייקט בתחנת מד"א- צפת.

בבסיס התובענה עומדת דרישתו של התובע לתשלום סכומי כסף בעבור עבודה אשר לטענתו בוצעה ולא ניתן בעדה שכר.

סלע המחלוקת בין הצדדים נוגע לשני סעיפים בחוזה שנחתם בין התובע לנתבעת ביום 22/09/03. האחד הוא סעיף 9 שכותרתו: "תנאי תשלום", ואשר מפרט האישורים הנדרשים לביצוע העבודות וכן את אופן התשלום עבורן. הסעיף האחר, הוא סעיף 10, לפיו מערכת היחסים בין הצדדים תהא מסוג של חוזה "גב אל גב".

טענות הצדדים

התובע טוען כי מילא את חלקו על פי ההסכם וביצע את העבודות כנדרש. כמו כן, לפיו העבודות אושרו על ידי המפקח, מר ארקאדי אשר מונה על ידי הנתבעת ובהתאם לאמור בסעיף 9 להסכם, ומכן שהיה זכאי בגין עבודותיו לתשלום מלא.

הנתבעת מצידה טוענת כי העבודות להן טוען התובע ברובן הגדול כלל לא אושרו על ידי המפקח מטעמה, מר ארקאדי אלא באופן חלקי בלבד וזאת לעניין חשבונות המסומנים ב' ו-ג' ואשר צורפו מטעם התובע לכתב התביעה. חשבונות אלה אושרו בסך של 7000 ש"ח בלבד וניתן בעבורם תשלום.

לא זו אף זו, טוענת הנתבעת, כי התובע לא עמד בהתחייבויותיו ולא ביצע העבודות שהוזמנו במועדן ובהתאם לדרישות, כמתבקש מהתנאי המצוין בסעיף 10 להסכם לעניין מימוש ההסכם "גב אל גב", דבר אשר אילץ את הנתבעת לסיים העבודות בכוחות עצמה ובאמצעות קבלני משנה אחרים.

אשר על כן, לטענת הנתבעת לא זו בלבד שאין היא נדרשת לשלם לתובע עבור עבודות אשר לטענתה כלל לא בוצעו על ידו, אלא שאף נגרמו לה נזקים בשווי כסף כתוצאה מהתנהגות התובע.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, כעדות יחידה לגרסתו. בתצהירו מתאר התובע את מעמד החתימה על ההסכם ואת תחילת מימוש ההתקשרות החוזית, עת החל התובע בביצוע העבודות - ".. שבוע לאחר חתימת ההסכם התחלתי בביצוע העבודות.."(סעיף 6 לתצהיר התובע).

בהמשך מעיד התובע על עצמו כי ביצע העבודה "על הצד הטוב ביותר" ובהמשך מתייחס למפקח על העבודה, מר ארקדי שלמייב: "..ובכל הזמן הרלוונטי לעבודה היה באתר מפקח מטעם הנתבעת ששמו ארקדי אשר פיקח על העבודה, ובו זמנית ביקש ממני תיקונים או סידור חדש של האביזרים שהותקנו, וחתם לי על כל שינוי ועל תוספות וחריגים." (סעיף 8 לתצהיר התובע).

בנוסף מציין התובע את מר אבנר דהאן אשר לפיו שימש כמפקח מטעמו אשר בדק העבודה ואישרה בשטח (סעיף 9 לתצהיר התובע).

מילים אחרות, טוען התובע כי ביצע העבודה כנדרש ותחת פיקוח הן של המפקח מטעם הנתבעת והן של המפקח מטעמו הוא.

עם זאת, ותחת הצגת חשבוניות המעידות על היקף העבודות אותן בצע לטענתו, כמו גם חלקים ומוצרים אותם רכש לביצוע העבודות, מציג התובע את הפער בין השכר לו הוא זכאי לבין מה ששולם לו בפועל.

הנתבעת הגישה מטעמה תצהירו של מר מיכאל ספיבק, הוא מנכ"ל הנתבעת, וכן תצהירו של מר ארקדי שלמייב, הוא המהנדס הראשי מטעמה בתקופה הרלוונטית ומי שהיה המפקח והאחראי על אישור העבודות בפרויקט דנן.

שתי העדויות מטעם הנתבעת מציגות תמונה הפוכה לחלוטין מזו של התובע. מתצהירו של מר ספיבק מעיד האחרון כי התובע אמנם התקשר עם הנתבעת בחוזה, וכן החל בביצוע העבודות שהוזמנו, אלא שלא סיימם כנדרש וכמוסכם (סעיף 8 לתצהירו). כמו כן, מוסיף ומעיד הנ"ל כי במסגרת סיור משותף בו נכחו התובע, מהנדס הביצוע של הנתבעת, מר ספיבק ונציג של מד"א, נתבקש התובע להשלים עבודות אותן התחייב לבצע וזאת במסגרת לוח זמנים שנקבע במעמד הצדדים, אך זה לא עמד בהסכם וביצע העבודות באופן חלקי בלבד ולקוי (סעיפים 9,10,11 לתצהיר).

כמו כן מתייחס מר ספיבק בתצהירו לחשבונות אותם הציג התובע. לפיו חשבונות אלה "מנופחים, וחסרי אחיזה במציאות".

בתצהירו של מר שלמייב, מעיד האחרון על אופי העבודה הלקוי של התובע. לפיו התובע נהג בזלזול וחוסר מקצועיות, אשר עלה עד כדי יצירת נזקים אשר הצריכו תיקון על חשבון הנתבעת. כמו כן מציין מר שלמייב כי התובע נעדר מאתר העבודה במועדים שונים בהם הוסכם בין הצדדים כי הנ"ל יבצע עבודות במקום, וזאת בטענות שונות לרבות "טענה כי לא משתלם לו להגיע לחצי יום עבודה." (לשון מר שלמייב בסעיף 12 לתצהירו).

המישור המשפטי