"רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי...
חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלה הן: רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערן.
אמר להם: צאו וראו איזה דרך ישרה שיבחר בה האדם ... רבי יוסי אומר: שכן טוב". (מסכת אבות, פרק ב', משנהח', משנה ט').
ר' עובדיה מברטנורא:
"שכן טוב" מצוי אצלו בין ביום בין בלילה, ואילו חבר טוב אינו מצוי אצלו בכל עת". (שם, פירוש למשנה ט').
בפניי תביעה בסדר דין מהיר שעיקרה בסכסוך בין שכנים אשר נתגלע לכדי ביזיון וקצף, השתלחות איש ברעהו ואלימות אין קץ ושאר עניינים שהצנעה יפה להם.
לאור חשיבות פסק הדין, בכל הנוגע לסעד שניתן בו, אשר הינו דבר חדש במקומותינו, ולאור הצורך להבהיר לצדדים היטב את הבסיס עליו מושתתת פסיקה זו, תוך ראיית העתיד ותקווה שהצדדים יפנימו את דברי בית המשפט, ראיתי לנכון לחרוג מד' אמותיו של פסק דין תמציתי בהליך מהיר כקבוע בתקנה 214 ט'ד (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 וליתן פסק דין מנומק כדבעי.
טוענים התובעים כי ביום הכיפורים הוא יום ה- 9/10/00 למניינם, ישבו הם לתומם בחצר ביתם כאשר לפתע הגיח הנתבע, כרעם מר ביום בהיר והחל מחרף ומגדף בכל לשון אשר תצלנה אוזניים משמוע, לא זו אף זו, החל זה האחרון אשר, ללא הזמנה, פרץ לו פרץ לחצרם החל להכותם נמרצות ואף לשבור בכליהם וברכושם מכל הבא ליד.
בין כך ובין כך זועקים התובעים, במעונו של ביהמ"ש, כי ייעשה זה מן הצדק ומן היושר על כי לא ינוכה הנתבע מעוונו וישיב בפי אמתחתם סך נזקיהם ברכוש ובגוף.
לשם כך הונחה בפנינו אף הודאתו והרשעתו של הנתבע בפלילים אשר הוצגה כאבן שלה הופכין רבים וכראיה נצחת לחבותו של הנתבע בגין מעלליו.
ואולם, בכך לא באו ייסורינו לסיומם, וגם לו, לנתבע, דין ודברים עם התובעים ואף זה שפך לבו באולמות בימה"ש בקול מר כלענה על אי אלו ייסורים אותם חווה על בשרו נוכח אותו יום מר ונמהר בו המציאו עצמם התובעים לגור בשכנותו.
בין טענותיו מצויים אף הכחשות נמרצות באשר להסגת גבול שכנם ולפוגרום אותו ערך, כמדומה, בחצרות התובעים. אף לטענות קנטור נדרש הנתבע ובאלו מלין הוא על התגרות מגמתית אשר היא היא לבתה את אש היצרים נשוא סכסוכינו זה.
באשר להודעתו טוען הנתבע כי אין בערכה אלא את הנייר עליו היא מודפסת, וכליפת השום יקרת ערך היא לעיננו וזאת משום שכל עניינה הוא "בנקיון שולחן" כהגדרתו, ואך משום כבוד אב שמא יטרח זה בחוליו לשמיעת הדיון והליכים ממושכים בחר להודות ודיה לצרה כי תבוא לסיומה.
טרם אנמק הכרעתי זו, טוב לנו כי נטה אוזננו, נסכיתה ונשמעה, למאמריו של חכם מכל אדם
"טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כ"ג) אך גם "
טוב שבת גלמוד ביער מגור עם שכנים רעים, אוי לו לרשע ואבוי לו לשכנו". לדידי סכסוך בין שכנים, אין ערכאה שיפוטית אשר בכוחה להביא לפתרונו, אם אין השכנים עצמם משכילים למצוא דרך ליישבו.
אין גבול למוקדי החיכוך האפשריים ואין קץ ואין תכלה, לאפשרויות הפגיעה, ההטרדה וההצקה כיד הדמיון הנתעבת בנפשו של איש, וסיומו של סכסוך- מי ישורנו, גם אם יוכרע בהא מחלוקת אחת - יארבו אחרות לפורענן של שכנים בעיקולה של סמטא אפילה. הכא, האחד זוכה (והאחר בוכה) והתם, מתהפכות היוצרות וחוזר חלילה וחס. וכאילו לא די לנו צרות הסובבות עמנו מחוץ, מצאו להם הצדדים להוסיף יגון על יגוננו וצרה על צרתנו בסכסוך אחים, בביתנו או פנימה.
נסה בית משפט פעם ויותר, להציב בין הניצים דמות דיוקנו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אך אלו אשר אינם משכילים לשמור על סובלנות ולמצער, על כבוד הדדי מינימלי, לא יוכלו גם שבת אחים יחדיו בלא מדון ומריבה ותובעים להם איש זכות עלבונו והשליכו אחרי גבם כבוד האדם ויחסי רעות.
תביעות אלו שבפני לא היו באות לעולם או למצער נקטעות באיבן לו השכילו הצדדים בהבנת כל אלו, ואין הצר שווה בנזק המלך לו, סופו של דיון, היו אלו יוצאים מפתחנו כרעים מיודדים, ולכך מיצר אני שחרף נסיונות לרוב לא עלה בידי לשכנען לילך בדרך זו, ובדרכו של
ר' יוסי הכהן,
שצוטטה בפתיח פסק דין זה.
לגוף העניין, מלינים התובעים על הנתבע בכל סוגי עוולות, הטרדה, הצקה, פגיעת רכוש וגוף, איומים ושאר מראין בישין.
ולדידי, אין לו לדיין אלא את אשר רואות עניו וליבו נכון עמו נוכח התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט ובכלל אלו תצהירים וסיכומיהם של ב"כ הצדדים, כך, דשתי ודנתי בטענות התובע, וגם יכולתי, ואומר אף בבטחון כי כל אחד מאלו תרם חלקו למערכת העכורה ולעוינות, לאיבה, לקטנוניות ולפעולות ההצקה ההדדיות ובכוחם של כל אחד מהם היה לתרום לרגיעה, שלווה, אחווה שלום ורעות, אילו חפצו בכך באמת ובתמים.
ואולם, בזאת עדיפה התובעת מהנתבע, כי השכילה להגיש את הודאתו של נתבע אשר לאורה של
ס' 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, יהיו הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, קבילים במשפט אזרחי.