1. התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בתחום המשאב האנושי ובין היתר במתן שירותי השמת כח אדם וליווי תהליכי שינוי ארגונים, וניהלה משא ומתן עם הנתבעת 4, אשר לא הסתיים בהסכם וכעת היא תובעת את כל הנתבעים בגין טענתה כי המשא ומתן התנהל בחוסר תום לב, הטעיה ומצג שווא.
2. הנתבעת 4, תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה, היא עמותה רשומה (להלן: "
תלם"), אשר בין מייסדיה קרן השומר הצעיר בע"מ, התק"מ-קרן למימון אשראי בע"מ, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, וגופים נוספים. תלם עסקה במתן שירותים פסיכולוגים למוסדות ולקהל הרחב (להלן: "
השירותים") והפעילה לצורך מתן השירותים הללו מספר סניפים ברחבי הארץ. הנתבעת 1, הגברת רבקה וילנד (להלן: "
רבקה") הינה נציגת הקבוץ הארצי השומר הצעיר בהנהלת עמותת תלם ושימשה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כיו"ר תלם ונטלה חלק במשא ומתן עם התובעת. הנתבע 2, מר דניאל יפה (להלן: "
דניאל") הינו נציג המחלקה הכלכלית בתק"ם בהנהלת עמותת תלם ונטל גם הוא חלק במשא ומתן. הנתבע 3, מר צבי מנבר (להלן: "
צבי") הינו מנהל החברה לכלכלה ושיתוף של התנועה הקיבוצית ושימש כנציגה בהנהלת עמותת תלם וגם הוא נטל חלק במשא ומתן.
3. התובעת תבעה את הנתבעים לתשלום סכום של 402,000 ש"ח בגין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הטעיה ומצג שווא אשר הסבו לתובעת, לטענתה, הוצאות ונזקים רבים. התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבעים לא גילו לה, כי לגורמים מהתנועה הקיבוצית קיימת עדיפות לרכישת פעילות תלם על פני התובעת, אשר על כן, לו היה הדבר ידוע לתובעת, לא הייתה כלל נכנסת למשא ומתן ולא הייתה משקיעה את הממון הרב ואת מאות שעות העבודה בבדיקות הדרושות לצורך רכישת הפעילות. התובעת טענה בכתב התביעה כי היא תובעת שכר טרחת יועצים משפטיים, שכר טרחת יועצים פיננסים, שכר טרחת יועצים אחרים ו-400 שעות עבודה וכן אובדן הזדמנויות עסקיות חלופיות.
4. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי לאורך כל המשא ומתן בחנה תלם שתי אפשרויות אלטרנטיביות ליציאה מתחום השירותים: האחת, המועדפת על הנתבעים והיא רכישת תלם עצמה והשנייה, המועדפת פחות והיא רכישת הפעילות בלבד. לעניין זה טענו הנתבעים כי התובעת התעלמה מההעדפה של הנתבעים וריכזה הצעה ומאמצים במשא ומתן לרכישת הפעילות של תלם ולא לרכישת תלם עצמה. עוד טענו הנתבעים, כי לא הייתה כל דרישה ובקשה או הצעה של התובעת לתלם להתחייבות להימנע ממשא ומתן עם גורם נוסף כלשהו וכי היה ברור כי אם ההצעות לא יפגשו את הציפיות של תלם, הרי שלא תהיה ברירה לתלם אלא להמשיך ולחפש אלטרנטיבות.
רקע עובדתי
5. אין מחלוקת כי מצבה הכלכלי של תלם לא אפשר לה לכסות את התחייבויותיה השוטפות ממקורותיה שלה ולכן תלם בחנה, באמצעות הנהלתה, בהוראת התאגידים הקיבוציים החברים בה - מייסדיה (להלן: "
התאגידים הקיבוציים"), אפשרויות ליציאה מתחום השירותים הפסיכולוגים. למטרה זו שכרו התאגידים הקיבוצים את שרותיהם של מתווכים באמצעותם ביקשו לגייס הצעות לרכישת תלם, על כל זכויותיה, חובותיה, רכושה ונכסיה.
6. הצעה ראשונית מטעם תלם לתובעת הובאה על ידי מתווך, מר אודי קפלנסקי, עוד בחודש אפריל 2004. אין מחלוקת כי הצדדים ניהלו משא ומתן, וכי הנתבעים 1 עד 3 היו נציגי תלם במשא ומתן וכי מטעם התובעת ניהל את רוב המשא ומתן, מר אריה כוכבי (להלן: "
כוכבי").
7. אין מחלוקת כי ביום 21.6.04 התקיימה פגישה בבית התנועה הקיבוצית בה נכחו הגברת נורית ברמן, יו"ר התובעת, מר אפי טנדלר, ששימש כמנכ"ל התובעת דאז, מר אריה כוכבי, ששימש כנציג התובעת במשא ומתן וכן רבקה, דניאל, צבי ומנכ"לית תלם, הגברת ארנה זמיר (להלן:
ארנה"). תוכן הפגישה והדברים שנאמרו בה שנויים במחלוקת בין הצדדים, ולא הוצג בפני, במהלך הדיון או לאחריו, פרוטוקול של מה שנאמר והוחלט באותה פגישה.
8. בין הצדדים התקיים משא ומתן ופגישות תוך שהתובעת בודקת את תלם, עד אשר בסוף שנת 2004 פנה לתלם גוף מגופי התנועה הקיבוצית בשם "גרנות" (להלן: "
גרנות") בהצעה לרכוש את תלם עצמה ולא רק את פעילותה, ובעקבות כך הודיע תלם לתובעת כי היא אינה ממשיכה במשא ומתן.
עדות כוכבי - עדות יחידה, אשר לא עמדה בנטל ההוכחה
9. מטעם התובעת העיד רק כוכבי, למרות שגם נציגים אחרים של התובעת נטלו חלק במשא ומתן: הגברת נורית ברמן, יושבת ראש התובעת, ומר אפי טנדלר, ששימש כמנכ"ל התובעת. עדים פוטנציאלים אלה לא הובאו על ידי התובעת לעדות. כאשר נשאל כוכבי מדוע לא הובאו הגברת ברמן או מר טנדלר לעדות אמר שלא הייתה כל בעיה להביא אותם, אולם בכל זאת הם לא הובאו. כידוע ההלכה הפסוקה רואה בהימנעותו של בעל דין מהשמעת עדות או מזימונו של עד שעשוי לתרום לגילוי האמת כמקימה הנחה לפיה דברי בעל הדין או העד יתמכו בגרסת הצד שכנגד. ראו למשל ע"א 465/88
הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פד מ"ה (4) 651, 658 וכן ערעור אזרחי 74/89
חסינים נ' שפירא פד מ"ו 1 845, 849 וכן הפסיקה המופיעה בסיכומי הנתבעים בסעיף 27.
10.יתר על כן, במהלך קדמי המשפט התובעת הגישה רשימה של עשרה עדים, כולם עובדי תלם. בא כח התובעת טענה בקדם המשפט ביום 25.10.06 כי העדים הללו יחזקו את גירסת התובעת בצורה משמעותית וכי מדובר בעדים חיוניים. לאחר שנתבקשה לבחור במספר עדים מתוך עשרת העדים, בחרה בשתי עדות, ד"ר דינה אורן וד"ר אלה ברק, אשר אושר לה בהחלטה באותו דיון להזמינן כעדות מטעמה, ללא תצהיר מוכן מראש. בכל זאת, למועד ההוכחות לא הוזמנו העדות וב"כ התובעת הודיעה במועד ההוכחות כי היא מוותרת עליהן, למרות שלטענתה היו חיוניות להוכחת גרסתה (עמוד 14 שורות 23-24).
11.אם אין די בכך שהתובעת הביאה עדות יחידה וללא כל תמיכה של עדים נוספים, אשר יכלו לסייע לה, על פי טענתה - הרי שגם לגופו לא מצאתי שגרסת כוכבי עמדה במבחן המסמכים שצירף. כבר מלכתחילה הגרסה בדבר מבנה העסקה המוצע לא מצא תמיכה במסמך הראשון והבסיסי שעל פיו החל המשא ומתן, דהיינו המצגת של המתווך אודי קפלנסקי (נספח א' לתצהיר כוכבי). גם המסמך המכונה "השתלשלות אירועים תלם" הנושא תאריך 18.1.06 (נספח ל"ח לתצהיר כוכבי) מעורר ספק בדבר המהימנות והדיוק שבדברי כוכבי. בתוך נספח ל"ח הנ"ל מופיעים קטעים שלמים במירכאות, דהיינו על מנת לתת את הרושם כי מדובר בציטוט מדויק מפיהם של הדוברים. נוצר הרושם כי כוכבי מחזיק בידו הקלטה או מסמכים מהם הוא מצטט. אולם בתצהיר גילוי מסמכים רביעי, שהגיש כוכבי במסגרת קדמי המשפט, לאחר שנדרש מספר פעמים להציג את הרשימות אשר שימשו בסיס לאותם ציטוטים, הצהיר כוכבי כי לא קיימים תיעודים או מסמכים נוספים ומכאן שכל אותם דברים שהובאו במירכאות אינם ציטוטים, למרות שביקש לעשות את הרושם שכך הוא (ראו גם עמוד 19 שורות 17-7 וכן עמוד 26 שורות 28-4 ועמוד 27 שורות 21-1).
12.משלא מצאתי כי ניתן לסמוך על עדות עד התביעה היחיד שהובא להרמת נטל ההוכחה המוטל על התובעת, הרי שניתן היה לסיים בכך את הדיון. אולם אמשיך ואדון במחלוקות הצדדים ואכריע בהן.
מה היה צריך להיות מבנה העסקה: רכישת תלם או רכישת פעילותה בלבד
13.התובעת טענה כי תלם הציגה מצג לפיו היא מבקשת מן התובעת כי תרכוש את פעילותה בלבד. הנתבעים לעומת זאת טוענים כי מלכתחילה הובהר על ידם כי המטרה היא עסקה שבמסגרתה ייטול על עצמו הקונה לא רק את הפעילות אלא גם את החובות של תלם. להוכחת עמדת הנתבעים הם מפנים לנספח א' לתצהיר כוכבי ובו המצגת שהציג המתווך קפלנסקי ובו נאמר בין היתר "התנועה הקיבוצית מעוניינת לצאת מתלם כי היא לא רוצה/יכולה לשאת בהתחייבויות השוטפות" וכן נאמר בו "נראה שאפשר לקבל את הרשת ללא תשלום מזומן, אלא תמורת לקיחת ההתחייבויות של התנועה בלבד".
14.כוכבי, אשר עומת בחקירתו הנגדית עם השאלה היכן הוא מוצא בנספח א' לתצהירו, דהיינו בהצעה של מר קפלנסקי הוכחה לכך שהתכוונו למכור רק את הפעילות הוא עונה כי אין התייחסות בנספח א' למבנה העסקה והוא מסכים כי אין שום התייחסות לטענה של התובעת שההצעה היתה למכור את הפעילות (ראו עמוד 3 שורות 29-25 עד עמוד 4 שורה 1 לפרוטוקול).
15.אכן לעניין זה אני מקבלת את גרסת הנתבעים וקובעת כי אני נותנת אמון בעדותם ומעדיפה אותה על עדות כוכבי. גרסת הנתבעים גם מקבלת חיזוק במסמכים כדוגמת נספח א'.
הצדדים טרם סיכמו נושאים מהותיים ביניהם