א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
207166-02
31/01/2006
|
בפני השופט:
מרדכי בן חיים
|
- נגד - |
התובע:
1. שמחון יפה 2. שמחון רוני 3. אדם יהודה 4. אדם חוה 5. פלד נועה 6. הורויץ חיה 7. בורשטיין פטר 8. בורשטיין כרמית 9. מור יוסף אבנר 10. מור יוסף ז'קלין 11. תלם עירן 12. תלם נעמי 13. קייזר טומס 14. רונדשטיין יוסף 15. רונדשטיין חוה
עו"ד ברנט רונית
|
הנתבע:
כוכב העיר הרצליה בע"מ עו"ד בן מנחם יצחק
|
פסק-דין |
א.
מושא התובענה ועיקר טענות בעלי הדין
1. מונחת בפני תביעתם של בעלי דירות בבית משותף ברח' הנדיב 3 בהרצליה (להלן:
"הבניין
") נגד הנתבעת אשר הקימה ובנתה את הבניין.
2. בכתב תביעתם, טוענים התובעים (15 במספרם) כי הנתבעת התרשלה בבניית הבניין והפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפיהם לבנותו ברמה גבוהה ותוך שימוש בחומרים מעולים וכי כתוצאה מכך התגלעו ברכוש המשותף של הבניין ליקויי בנייה רבים וחמורים אשר עלות תיקונם, כמפורט בחוו"ד שצורפה לכתב התביעה, מגיע כדי סך 399,653 ש"ח בערכים הנכונים ליום הגשת התביעה.
3. התובעים מוסיפים וטוענים כי מעבר לנזק הכרוך בתיקון ליקויי הבנייה, נגרם לבניין גם ליקוי אסטטי חמור בשל האצת תהליך הבלאי, ולפחיתה בערכו של הבניין בסכום שהוערך על ידי התובעים בסכום של 100,000 ש"ח.
4. עוד טוענים התובעים כי לאחר הכנת חוות הדעת מטעמם, התגלו בבניין ליקויים נוספים שעלות תיקונם מסתכמת לסכום של 49,377 ש"ח בערכים הנכונים ליום הגשת התביעה.
5. על כך הוסיפו התובעים עתירה לפיצוי בגין אבדן הנאה מהדירות, טרחה ועוגמת נפש (להלן יחדיו: "נזק בלתי ממוני") אותו העמידו לצורך תשלום אגרה על סך 100,000 ש"ח.
6. התובעים טענו כי חרף העובדה שהתריעו מזה מספר שנים בפני הנתבעת על הליקויים וביקשו תיקונם, הסתפקה הנתבעת בתיקונים חלקיים "לצורך זריית חול בעיני התובעים".
7. סכום תביעתם של התובעים הועמד איפוא על סך 654,318 ש"ח.
8. בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את טענות התובעים וכפרה בחבותה לשלם להם סכום כלשהוא.
9. לגרסת הנתבעת, מדובר בבית משותף המחולק ל - 3 אגפים שבכל אגף עשרות דירות. הנתבעת טוענת אפוא כי בשים לב לעובדה שהתביעה הוגשה על ידי בעלי 9 דירות בלבד מכלל 17 הדירות שבאגף 2 של הבית הרי שחלקם היחסי של התובעים ברכוש המשותף של הבניין מסתכם ל- 100/616 חלקים וכי עובדה זו גוזרת כי אין הם זכאים לתבוע אלא בגין כ-16% מסכום הנזקים הנטענים.
10. לעצומה של התובענה, טענה הנתבעת כי עיון בחוות הדעת מטעם התובעים מעלה כי חלפה תקופת הבדק לגבי הליקויים שפורטו בה וגלל כן, נושאים התובעים בנטל הראייה להוכיח כי הליקויים נגרמו בשל רשלנות הנתבעת.
11. הנתבעת אף טוענת כי מדובר בליקויים הניתנים לבדיקה בבחינה סבירה בעוד שהתביעה שהוגשה לאחר כ-3 שנים מיום "מסירת הרכוש המשותף".
12. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הסכימה, לתקן את מה שנראה בעיניה כליקויים, אך, התובעים מנעו זאת ממנה.
13. הנתבעת כפרה בסכומים שפורטו בחוו"ד מטעם התובעים וביתר פריטי הנזק שנתבעו על ידם, וטענה כי מכל מקום היא רשאית לקזז מכל סכום אשר יפסק לחובת הנתבעת סך של 6,359 ש"ח אשר שילמה, לגרסתה, עבור עבודות תחזוקה וצריכת חשמל בבניין.
עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.
ב.
המחלוקת
1. האם עלה בידי התובעים להוכיח תביעתם באשר לליקויי הבניה ברכוש משותף.
2. האם הוכחה זכותם של התובעים לפיצוי במקום תיקון בעין.
3. ירידת ערך ועגמת נפש.