א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
17748-04
25/12/2005
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
| - נגד - |
התובע:
1. שושן ארמנד
2. שושן לואיז
עו"ד אגוזי
|
הנתבע:
1. מחמוד עבד אלאלה
2. מחמוד סמיה
עו"ד פינקלשטיין
|
| פסק-דין |
בפני תביעה לפינוי דיירים מוגנים וכן לתשלום סכום המורכב מדמי שכירות, דמי שימוש, ותשלום בגין נזקים שנגרמו לנכס.
אין מחלוקת כי התובעים הינם הבעלים של הבניין המצוי ברחוב פחד יצחק 5 יפו.
אין מחלוקת כי הנתבעים הינם דיירים מוגנים בדירה בקומת קרקע, בת ארבעה חדרים ברחוב פחד יצחק 5 ביפו, (להלן: "הדירה").
אין מחלוקת כי בשנת 1993 הוגשה כנגד הנתבעים תביעה לפינוי, בת.א. 14041/93, בגין אי תשלום דמי פינוי, תביעה שנדחתה.
אין מחלוקת כי הנתבעים עתרו לביהמ"ש בבקשה להורות כי דמי השכירות יפקדו בביהמ"ש, ואכן הופקדו סכומים שונים בגין דמי שכירות, שהועברו לבא כוחם דאז של התובעים, עו"ד פדרמן.
בפני נשמעו העדים מטעם התובעים: הגב' לורט לוי, מר פולנסקי שמאי מקרקעין, מר מוטי אליהו, מומחה, והמודד מר בוריס סדצקי, מטעם הנתבעים נשמעו: הנתבע מס' 1, מר מחמיד עבדאלאלה, הגב' חכם שמאית, מר שביאטה מראיי, מר סמי פרא, ומר בכר נזר.
לאחר חקירת העדים מטעם הצדדים נקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים.
פסק דיני זה ניתן לאחר הגשת הסיכומים מטעם הצדדים.
טענות התובעים:
טענתם הראשונה של התובעים נוגעת לביצוע שינויים במושכר.
השינויים האמורים הינם:
- בניית מחסן בקצה הצפון מערבי של הבניין בגודל 17 מ"ר, (להלן: "המחסן הצפוני").
- הפיכת החנייה למחסן סגור מבלוקים בשטח 16 מ"ר, (להלן: המחסן הדרומי").
- המחסן הצפוני נהרס לדרישתם של התובעים, אך נותר קיר המונע מעבר חופשי בין החצר הצפונית לחצר המערבית.
- הנמכת קיר המרפסת.
- ריצוף החצר הקדמית בגרנוליט.
טענה שנייה נוגעת לביצוע עבודות בנייה ושיפוץ הדירה באופן רשלני, הנתבעים ציפו את הקירות החיצוניים של הבניין באבן שאינה מתאימה ובאופן מסוכן ויש לפרק את הציפוי המסוכן . התובעים עותרים לחייב את הנתבעים בתשלום עלות הפירוק, טיוח מחדש של קירות הבניין, בסכום של 23,000 ש"ח.
טענה שלישית נוגעת לדמי שימוש הן בגין המחסן הצפוני שנבנה ללא הסכמת הבעלים, והן בגין השימוש במחסן הדרומי, ששימש כחניה, והנתבעים הרחיבו אותו, וסגרו אותו בשער ברזל.
טענה רביעית נוגעת למחלוקת שנתגלעה בגין גובה דמי השכירות המוגנים, התובעים טוענים כי על הנתבעים לשלם דמי שכירות מוגנים בשיעור של 281 ש"ח, ולא 105 ש"ח כפי שהם משלמים. לטענתם נותר חוב בגין דמי שכירות מוגנים בסכום של 8,776 ש"ח. לטענת התובעים הנתבעים מסרבים לשלם את התוספת בדמי השכירות.