פסק-דין בתיק א 17473/98

1.         ביום 5.8.03  ניתן על ידי פסק דין, בו חוייבה הנתבעת לשלם לתובעת סכומים בש"ח השווים לסך של 185,042$ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד. על פסק דין זה הוגש ערעור (ע"א2090/04) ביום 4.1.05 ניתן פסק דין בערעור לפיו הערעור נדחה פרט לנקודה אחת והיא  כי "...ביהמ"ש קמא ידון בטענות לגופן ויבחן את החשבונות שהוצגו לו, ולא יסתפק בהערכה של עלות עבודות הפיתוח על דרך האומדנה". ביהמ"ש שלערעור הוסיף וקבע: "לא יובאו בפניו ראיות נוספות, למעט טיעוני הצדדים וחקירה נוספת של ד"ר גלזמן על חוות דעתו, אם ביהמ"ש קמא ימצא זאת לנכון בסוגיה האמורה בלבד".

2.         ביום 5.3.06 לאחר שהתקיים דיון והצדדים השאירו לשק"ד ביהמ"ש את השאלה האם יש צורך לשמוע את מומחה ביהמ"ש ד"ר גלזמן, ניתנה החלטה לפיה יזומן המומחה ד"ר גלזמן לחקירה בנוגע לקבלות והחשבונות בגין עבודות הפיתוח.

בהחלטה הנ"ל כמו גם בהחלטת ביהמ"ש המחוזי ניתנה למעשה לנתבעת הזכות (החוזרת) להוכיח את טענותיה בדבר היקף עבודות הפיתוח. הבה נראה כיצד פעלה הנתבעת בהזדמנות החוזרת האמורה והאם הצליחה לשכנע את המומחה או את ביהמ"ש בטענתה כי עלות עבודות הפיתוח הוא סה"כ הקבלות שהוצגו פעם נוספת בפני ד"ר גלזמן, מומחה ביהמ"ש.

3.         למועד שנקבע לדיון ביום 23.5.06 לחקירת המומחה, הודיע ב"כ הנתבעת כי המומחה לא קיבל את ההזמנה לדיון ונתבקשה ישיבה נוספת לזימונו.

כדי לקדם את העניין ניתנה החלטה במועד הנ"ל, לפיה ישלחו שני הצדדים (אם יחפצו בכך) שאלות הבהרה למומחה בצירוף הקבלות. נקבעה ישיבה נוספת ליום 19.11.06. דא עקה גם לישיבה זו לא התייצב המומחה. בשלב זה ניתנה החלטה המחייבת את ב"כ הנתבעת לוודא זימון המומחה לישיבה שלישית שנקבעה ליום 25.3.07. וניתנו הוראות לזימונו תוך  וידוא קבלת הזימון ע"י ב"כ הנתבעת. המומחה השיב על שאלות הבהרה שצורפו לתיק ביהמ"ש ביום 5.3.07 הנושאות תאריך 19.12.06. משום מה ד"ר גלזמן לא התייצב לישיבה הנוספת שנקבעה ביום 25.3.07. בשלב זה הודיעו הצדדים על כך שהם מוותרים על זימון המומחה ומסכימים כי המחלוקת תוכרע לאחר שיוגשו סיכומיהם.

4.         נקצב הזמן להגשת סיכומים תוך 30 יום לכל צד. סיכומי התובעת הוגשו ביום 30.4.07 ועד למועד כתיבת פסה"ד זה ביום 11.6.07 לא הוגשו סיכומי הנתבעת (התראה לגבי מועד מתן פסה"ד גם בהעדר סיכומים נשלחה לנתבעת ביום 6.6.07). לאחר כתיבת פסה"ד ולפני שחתמתי עליו ביום 12.6.07 הובאו בפני סיכומי הנתבעת שהוגשו ביום 11.6.07 מבלי שהנתבעת טרחה לבקש הארכת מועד לאיחור האמור. בנסיבות אלה ניתן פסק הדין היום לאחר שעיינתי בסיכומי הנתבעת.

דיון:

5.         לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ועיינתי בתשובותיו של ד"ר גלזמן שבחן שוב את קלסרי הקבלות והחשבוניות שהמציא לו ב"כ הנתבעת, בנסיבות כפי שפורטו בתשובותיו לשאלות, אני מאמץ את קביעותיו הנוספות של ד"ר גלזמן וקובע כי סכומי הוצאות הפיתוח הנטענות ע"י הנתבעת לא הוכחו על ידה וכי לכל היותר מדובר  בקיזוז מהתמורה המגיעה לתובעת, עבור הוצאות פיתוח שאינה עולה על  30,000 ש"ח (בפסק הדין המקורי העריך ביהמ"ש את עלות השלמת עבודות הפיתוח על דרך האומדן בסכום של  30,000$ אולם קביעה זו כאמור בוטלה ע"י ביהמ"ש שלערעור).  להלן אבהיר מסקנתי זו.

6.         ככלל יעדיף ויקבל בית המשפט המלצות המומחה מטעמו (ראו ע"א 5602/03 סגל ואח' נגד שיכון ופיתוח בישראל בע"מ (פורסם באתר פסקדין) וכן ת.א. 1188/02 (שלום ב"ש) אודסקי ואח' נגד פ.א.ארבן בע"מ (פורסם באתר פסקדין). 

במקרה שבפני לא מצאתי לסטות מהכלל האמור. ד"ר גלזמן השיב בהליך נוסף זה, לשאלות הבהרה וזאת במקום חקירה על הקבלות, שכאמור הצדדים ויתרו עליה. בתשובותיו מיום 19.12.06, קובע המומחה כי חלק מעבודות הפיתוח צורפו לדירות עצמן, דבר המסביר המסקנה כי בגין עבודות הפיתוח לא נכללה תמורה נפרדת.

עוד ציין המומחה וזה העיקר כי לאחר שעיין בחשבוניות אשר הועברו לעיונו התברר כי  "רובן אינו לענין" וכי החשבוניות, קשורות להשלמת הבניין, ולעובדה זו זה ניתנה התייחסות בחוות הדעת שנתן. במילים אחרות לעמדתו בוצעה כבר הפחתה בגין עבודות אלו במסגרת הערכת עבודות ההשלמה בחוות הדעת.

7.         לנתבעת ניתנה ההזדמנות לשכנע את המומחה כי הקבלות הרבות שרובן ככולן לא רלבנטיות, שייכות לעניין אולם היא לא פעלה כנדרש. מתשובותיו של המומחה מתברר כי הוא קיבל ביום 24.6.06 מב"כ הנתבעת ערימת חשבוניות וקבלות הקשורות לפרוייקט הנדון בצירוף הערה: "מפאת מגבלת זמן... לא הספקתי לברור את הוצאות הפיתוח". המומחה פנה לב"כ הנתבעת בבקשה לסדר את החשבונות הנדונות אולם הנתבעת לא עשתה שום פעולה בעניין זה. עוד מציין המומחה בתשובותיו הנ"ל, כי מספר חודשים לאחר מכן בתאריך  20.11.06 קיבל מב"כ הנתבעת שני אוגדנים של קבלות וחשבוניות, ומכתב מצורף שבו נתבקש  להתייחס לשאלת עלות השלמת הפרוייקט הבניה ברחוב דרך הים 22 לאחר עזיבת התובעת. לפי פניה זו המומחה נתבקש לאשר כי:

א.         כל הקבלות המצורפות שייכות וקשורות לעבודות סיום הבנייה ברחוב דרך הים 22 בחיפה.

ב.         בהתבסס על רמת המחירים שהיתה קיימת בעת ביצוע העבודות, המחירים אשר שולמו בגין העבודות סבירים ומשקפים רמת מחירים מקובלת בשוק לעבודות שבוצעו.

המומחה כותב בתשובותיו הנ"ל כי מאחר והקבלות כללו גם עבודות גמר של הבניין וגם עבודות פיתוח, הוא ביקש מספר פעמים הבהרות מב"כ הנתבעת אולם אלה לא התקבלו על אף פקס שהעביר המומחה לב"כ הנתבעת שבו התריעה כי אם לא יהיה שיתוף פעולה בין ב"כ הנתבעת לבינו בנוגע לבירור הסוגיות לא יוכל המומחה לגעת בנושא דא עקה גם  פניה זו לא נענתה.

8.         ביום 3.12.06 קבל המומחה את פניית ב"כ התובעת לפיה הוא מתבקש להכריע במחלוקת בדבר  עלות השלמת עבודות הפיתוח לנוכח החומר שהועבר אליו. לפי פניה זו נתבקש להשיב:

א.         מהי עלות עבודות הפיתוח הכוללת לפי הערכתך.

ב.         מהי עלות העבודות להשלמת עבודות הפיתוח.

ג.          האם סביר כי עלות עבודות הפיתוח תגיע לסכום של כ - 150,000 דולר בשים לב לעלות הכולל של הפרוייקט.

המומחה השיב לשאלות הללו בקובעו כי חלק מעבודות הפיתוח צורפו לדירות עצמן כמו למשל לדבריו:

"סעיף  2.6 (שם) "טיח על קיר גדר.. ופתיחת חורי ניקוז.." ז"א שהקירות התומכים כבר היו קיימים.

סעיף 11.1.1 (שם) מדובר בחיבור לכביש, מדרכה וחיבור מים חוץ.