רקע
זהו סכסוך כספי בין התובעת-המנהלת מוסך, לבין בעל חברה, שהייתה לקוחה של המוסך ולא שילמה בגין טיפול שבוצע ברכב, שהיא מחויבת לשלם בגין טיפולו-לטענת התובעת.
התובעת, חברה העוסקת במתן שירותי מוסך, לרכבים מסוג מרצדס (להלן: "
התובעת"), הגישה תביעה זו כנגד הנתבע (להלן: "
אביעד" או "
הנתבע") עקב חוב כספי בסך 16,007 ש"ח (להלן: "
החוב") שלטענתה, זה האחרון נותר חב לה, בגין תיקון שביצעה ברכב - מונית מסוג מרצדס מ.ר 4359025 (להלן: "
הרכב" או "
המונית").
במועדים הרלבנטיים הייתה המונית נהוגה, מופעלת ובחזקתו של מר מנחם צברי שהנו
אחיו החורג של אביעד (להלן: "
מר צברי"). מר צברי הפעיל את המונית ושימש כנהג של חברה להובלות ונסיעות שהייתה בבעלות אביעד.
ביום 16/4/00, התבקשה התובעת, ע"י מר מנחם צברי, לטפל ולתקן את משאבת הדלק (להלן:
"התיקון" או
"הטיפול") שניזוקה במונית (עדות מר גרבלי עמ' 6).
התשלום בגין התיקון לא נפרע, על אף התחייבותו של אביעד - בשמו הוא ובשם חברתו, לתשלום התיקונים שתבצע התובעת ברכב-לטענת התובעת. אביעד כופר מכל וכל, כי התחייב בשמו או בשם חברתו, לשלם עבור התיקון שצריך להיות משולם - אם בכלל, ע"י מר צברי שהפעיל, החזיק את המונית והחשוב מכל, הוא זה שהזמין את התיקון מהתובעת.
הנתבע, היה בשנת 1996 בעל המניות העיקרי ומנהל של חברה בשם
"א.מ. שרותי ואן לימוזין בע"מ" (להלן: "
החברה"), שנמחקה מרישום, אצל רשם החברות ביום 22/12/99 או בסמוך לכך.
אביעד הינו הנתבע היחידי עתה, אך בגלגולה הראשון של תביעה זו, היו שני נתבעים נוספים:
א.מ. ואן לימוזין בע"מ, (שהוגדרה לעיל "
החברה") אשר נתנה שירותי הסעות ומשלוחים/תחבורה בתחום הטלוויזיה והקולנוע,
וטל גניטל, שהייתה בעלת מניה אחת בחברה.
ביום 24/2/2004, הוגש כתב תביעה מתוקן, לפיו נמחקה החברה מרשימת הנתבעים, בשל היותה כאמור חברה מחוקה בפנקסי רשם החברות. ביום 1/6/2004, נמחקה גם הנתבעת טל גינטל, בהסכמת ב"כ התובעת, בגין העובדה ש"כל חטאה" היה בכך שהחזיקה מניה אחת בחברה, וכתב התביעה לא גילה כל עילה כלפיה.
המחלוקת העיקרית בתביעה דנא, נסבה סביב השאלות:
1. האם נכרת הסכם בין התובעת לבין החברה או אביעד לתשלום בגין כל התיקונים אשר יבוצעו במונית? - אם המענה לתשובה זו חיובית, תשאל השאלה-האם ניתן לחייב את אביעד בגין החוב? או שמא, יש לחייב את מזמין הטיפול- מר צברי?
2. האם הוכח כי בוצע התיקון או הטיפול?
3. האם תמורת התיקון לא שולמה?
טענות התובעת
לגרסת התובעת, כבר ביום 14/4/98, כשנתיים לפני התיקון, פנתה החברה לתובעת באמצעות אביעד, בבקשה לטפל במונית, אשר הייתה "בחזקתה", וכי היא זו, שתשלם את עלות התיקונים ככל שיתבצעו ע"י התובעת ברכב. באותו מעמד סוכם, בין אביעד למנהל התובעת - סאלים גרבלי (להלן: "
מר גרבלי"), כי מאותו המועד, הרכב יובא לטיפול אצל התובעת, באמצעות נציגי החברה, ולאחר מכן יבוצע התשלום ע"י החברה בגין כל טיפול (להלן: "
ההסכם").
לטענת התובעת, ההסכם בוצע הלכה למעשה, ולהוכחת ביצועו, צירפה התובעת העתק מהיסטורית הרכב, אשר טופל על ידה מיום 14/4/98 ועד ליום 23/3/2001 (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן, להלן:
"טופס ההיסטוריה" או
"הטופס").
כפי שעלה מכתב התביעה
המתוקן (ס' 12-14)
ותצהיר העדות הראשית של עד התובעת- מר גרבלי (ס' 12-14 לתצהיר העדות הראשית שלו), משאבת הדלק ניזוקה ביום
19/4/02 (יוצא אני מנקודת הנחה כי מדובר בטעות קולמוס, שכן, לא יתכן שהרכב הוכנס לתיקון המשאבה שנתיים ושלושה ימים לפני שהיא התקלקלה
!!!).
משהוכנס הרכב למוסך לתיקון, בעצה אחת עם צברי פנתה התובעת ליצרן וביקשה ממנו כי, לפנים משורת הדין, ישא בעלות התיקון, למרות שחלפה תקופת האחריות. היצרן סירב לפנייתה (ראה גם עדות גרבלי עמ' 8,9) ואז פנה אליו צברי ישירות בפניה דומה. לפי דברי התובעת, פנייתו של צברי ליצרן, הניבה הנחה של 20% שתשולם ישירות מהיצרן: "
שאם לא כן אחיו ישלם לתובעת את עלות העבודה הטיפול וחלקי החילוף". (ס' 14 לכתב התביעה ולתצהיר מר גרבלי).