מבוא
1. בפניי תביעה בגין ליקויי בניה בדירות וברכוש המשותף בבנין שבנתה הנתבעת ברח' משה פורר 12 ברחובות (
להלן: "הבנין"). הבנין נבנה כחלק מפרוייקט בניה שנקרא "גני העיר", אשר במסגרתו נבנו ארבעה בניינים. בבנין 10 קומות, 36 דירות רגילות ו-4 דירות גג. הדירות נמסרו לדיירים בין השנים 1996- 1998.
2. התובעים 1- 43 הם בעלי 23 דירות בבנין. התובעת 44 היא נציגות הבית המשותף.
3. לאחר הגשת התביעה הגיעו מקצת מהתובעים להסדרים עם הנתבעת, ותביעתם נמחקה. התובעים שתביעתם נמחקה הם התובעים 29, 30, 35, 38 ו- 39 (משפחות הלוי, קלס ורוזנטל). נותרה על כנה תביעתם של עשרים בעלי דירות.
4. בשמונה מבין הדירות, התביעה היא הן בגין ליקויי בניה והן בגין ירידת ערך (התובעים ביטמן, אברמוביץ, אפשטיין, אליעז, רימון , אלוק, האוזר ורבינובסקי) . בכל שאר הדירות, התביעה היא בגין ירידת ערך בלבד.
5. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 1999, וסכומה עמד בתחילה על סך של 4,082,059 ש"ח. לאחר מכן היא תוקנה והועמדה על סך של 2,000,000 ש"ח. בשנת 2005 הועברה התביעה לבית משפט השלום.
6. הנתבעת הגישה הודעות לצד שלישי המכוונות לגורמים שונים שהיו מעורבים בתכנון, בבניה ובפיקוח על הבניה.
צד ג' 1, האדריכל בני לוי, היה אחראי על התכנון האדריכלי והפיקוח העליון של הפרויקט.
צד ג' 2, נמליט בע"מ, היא חברה שעל פי הטענה, סיפקה ריצוף פגום לבנין. עם פירוקה, נמחקה ההודעה נגדה.
צד ג' 3, אראל רחובות בע"מ, היא החברה הקבלנית שבנתה את הבנין. עם פירוקה, נמחקה ההודעה נגדה.
צד ג' 4, שלמה לוזר, הוא הבעלים של אראל רחובות בע"מ. הוא נתבע מכח ערבותו להתחייבויותיה.
צד ג' 5, דוד לנדסמן, שימש כמפקח צמוד על הבניה.
צד ג' 6, אהוד וייסברג מהנדסים בע"מ, היא החברה ששימשה כמתכנן האינסטלציה בפרוייקט.
7. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את מהנדס הבנין ושמאי המקרקעין דן אורמן (
להלן: "המומחה אורמן"), על מנת שיחווה דעתו בנושא ליקויי הבניה וירידת הערך של הדירות והרכוש המשותף בבנין. המומחה אורמן ערך שמונה ביקורים בבנין ובדירות החל מחודש אוגוסט 2003 וכלה בחודש פברואר 2004. ביום 13.10.2004 הוא ערך חוות דעת יסודית ומפורטת, המחזיקה 196 עמודים. חוות הדעת מחולקת לפרקים. שבעה פרקים מוקדשים לליקויי בניה בשבע מבין הדירות. עשרים פרקים מוקדשים לירידת ערך בדירות. פרק אחד מוקדש לליקויי בניה ברכוש המשותף. פרק אחד מוקדש לליקויי בניה בבריכת השחיה המהווה חלק מן הפרוייקט. פרק אחד מוקדש לירידת ערך של בריכת השחיה.
8. מטעם התובעים הוגשו חוות דעתם של המהנדס יוסי בן חורין ושל השמאי שלמה פרמון. מטעם הנתבעת הוגשו חוות דעתם של המהנדס יצחק לזר ושל השמאי אלי תומר. יחד עם זאת, בפתח ישיבת יום 27.3.2007 הסכימו התובעים והנתבעת כי חוות דעתם של המהנדסים בן חורין ולזר לא תהיינה ראיה לאמיתות תוכנן, אך ניתן יהיה לעמת את המומחה אורמן עם תוכנן של חוות דעת אלה, במסגרת חקירתו הנגדית. בתום ישיבת יום 10.4.2007 הודיעו התובעים והנתבעת על מחיקת חוות דעתם של השמאים פרמון ותומר. בעקבות כך נקבע כי חוות דעת אלה לא יהוו ראיה לאמיתות תוכנן. יתר בעלי הדין לא הגישו חוות דעת מומחים. משמעות הדבר היא שבתיק נותרה חוות דעת אחת בלבד הן בענין ליקויי הבניה והן בענין ירידת הערך, היא חוות דעתו של המומחה אורמן.
9. כידוע:
"
משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בההעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."
(ע"א 293/88
חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי
תק-על 90(2), 532 ,עמ' 533).