1. התובעת, מפעלי ישראל לבידוד בע"מ (להלן- מפעלי ישראל לבידוד), הגישה תובענה כספית על סך 1,127,070 ש"ח נגד שתי הנתבעות: בית קירור אלמרג' אגודה שיתופית בע"מ (להלן- אגודת אלמרג'), וב.פ. בידוד פרוייקטים בע"מ (להלן- ב"פ בידוד). התובעת ביקשה סעד כספי כפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה עקב הפרת התחייבות חוזית של נתבעת 1 אשר מנעה מהתובעת לבצע שלב ב' של עבודות בידוד לחדרי אוויר מבוקר באגף השני של בית הקירור אלמרג' במג'דל שמס בהתאם להסכם ביצוע עבודות הבידוד שנחתם בין הצדדים ביום 30.4.02. התובעת ביקשה שייפסקו לה הפסד רווח צפוי בסך 425,000 ש"ח, הפסד הנחה כללית בשיעור של 5% (102,070 ש"ח) כולל מע"מ, ובגין פגיעה במוניטין באיזור רמת הגולן, בסך של 600,000 ש"ח.
2. התובעת הינה חברה העוסקת בביצוע עבודות בתחום הבידוד והאיטום. הנתבעת 1 הינה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ שעסקה בהקמת בית הקירור אלמרג' והפעלתו. נתבעת 2 הינה חברה בע"מ העוסקת בעבודות בידוד אשר ביצעה את העבודות נשוא התביעה כאן במקום התובעת.
גירסאות הצדדים
גירסת התובעת
3. מטעם מפעלי ישראל לבידוד נתן תצהיר המנכ"ל, יובל קצנשטין. לדבריו, במהלך אפריל 2002 התנהל משא ומתן לקראת חתימת הסכם לביצוע עבודות בידוד בבית הקירור אלמרג'. ביום 15.4.02, מסרה מפעלי ישראל לבידוד הצעת מחיר לביצוע העבודות שהסתמכה על כתב כמויות, מדידות שבוצעו בשטח ומפרטים של חברת טהנ"א מערכות בע"מ. הצעת המחיר עמדה, לאחר הנחה כללית בשיעור של 5%, על סך 549,210 יורו (לא כולל מע"מ). ההנחה ניתנה בהסתמך על התחייבות אגודת אלמרג' לאפשר למפעלי ישראל לבידוד לבצע שני שלבי עבודת הבידוד בבית הקירור כמפורט בהסכם. ביום 30.4.02, נחתם ההסכם לביצוע עבודות הבידוד בבית הקירור. בהסכם נקבע כי בגין ביצוע מלוא עבודות הבידוד בפרוייקט תהיה מפעלי ישראל לבידוד זכאית לקבל את התמורה הנזכרת לעיל, צמוד לשער היורו.
4. על פי ההסכם נקבע שעבודות הבידוד יבוצעו בשני שלבים:
"שלב א' - אגף אחד, כולל כל המעטפת של בית הקירור ... והיקף חדרים בשרטוט 11 - 20 כולל פרוזדור (שלב א')." את עבודות שלב א' התחייבה מפעלי ישראל לבידוד להשלים עד לספטמבר 2002 תמורת סך של 346,002 יורו (לא כולל מע"מ) מתוך סכום התמורה הכולל. במסגרת שלב ב' התחייבה מפעלי ישראל לבידוד לבצע את יתר העבודות באגף השני של בית הקירור בהתראה של חודשיים מיום שתינתן לה הודעה מתאימה מאת אגודה שיתופית אלמרג'. התמורה עבור שלב ב' עמדה על יתרת התמורה שלא שולמו במסגרת שלב א'.
5. מפעלי ישראל לבידוד טענה כי השלימה במועד ולשביעות רצונה המלאה של אגודה שיתופית אלמרג' את ביצוע שלב א'. ליקויים שוליים שהתגלו בביקורת, לרבות נזקים בתקרה שנגרמו על ידי חברת ארז קירור בע"מ, תוקנו על ידי התובעת. התובעת עוד הביעה מוכנות לבצע תיקון ליקויים הקשור בעבודתה אשר התגלו בבדיקה משותפת של הצדדים בתום עונת הפרי ולאחר פתיחת חדרי הקירור.
6. עם השלמת מבדקי האטימות של חדרי הקירור לאויר מבוקר ביום 18.9.02 שיגרה מפעלי ישראל בידוד ביום 22.9.02 הודעת גמר עבודות הבידוד. היא טענה שמלאה את חלקה בהסכם והקימה את שלב א' של העבודות על הצד הטוב ביותר, למרות סחבת ועיכובים בהם נקטה הנתבעת 1 באשר לתשלום התמורה כאשר נטען כי חלק מהתשלומים הועברו באיחור משמעותי.
7. באשר לביצוע שלב ב' של עבודת הבידוד, כבר במהלך ביצוע שלב א' ובהתחשב בפרק הזמן הקצר שנקבע בהסכם לביצועו של שלב ב', כמו גם המצג שיצרה כלפיה הנתבעת 1 לפיו שלב ב' יבוצע בקרוב, החליטה מפעלי ישראל לבידוד להערך בעוד מועד והמנכ"ל הורה להזמין מאיטליה את חומרי האיטום אותם עתידה היתה להתקין בבית הקירור במהלך שלב ב'. צויין כי חלק מהחומר הוזמן על מנת ליצור מלאי חומר איטום לביצוע תיקונים בבית הקירור ככל שיידרשו.
8. ביום 28.6.03, הודיעה אגודת אלמרג' כי היא מורה למפעלי ישראל לבידוד לבצע את שלב ב' של הפרוייקט. בשלב זה סוכם בין הצדדים כי תעשה מדידה משותפת של הפריטים הצריכים לעניין בשטח בית הקירור ובהתאם תיבחן האפשרות לעדכן את תמחיר העבודות בשלב ב' תוך התאמתו לנתוני העבודה בפועל. נטען שמפעלי ישראל לבידוד ביקשה לוודא בדרך זו שאין פער משמעותי לרעתה בין נתוני התכנון המקורי לבין הנתונים בפועל (עליו נסמך המחיר הפאושלי שנקבע מלכתחילה). ביום 29.6.03, לאחר בדיקה ראשונית של היקף העבודות הצפויות בשלב ב', שלח מנכ"ל מפעלי ישראל לבידוד הערכת תמחיר ראשונית עבור ביצוע שלב ב' על סך 275,000 יורו. בוצעו מדידות והערכת ביצוע שלב ב' על ידי מהנדס מטעם התובעת יחד עם נציג אגודת אלמרג' ועם סיום המדידות ביום 30.6.03 נשלח לאגודה כתב כמויות מעודכן ותמחיר מעודכן על סך 229,193 יורו התואם לכתב הכמויות המעודכן. מנכ"ל מפעלי ישראל לבידוד ביקש ביום 1.7.03 שאגודת אלמרג' תעביר לידיה את התשלום עבור שלב ב' בעשרה שיקים, תשעה מתוכם למועדים דחויים. כמו כן, כיוון שאגודת אלמרג' איחרה בשיטתיות בביצוע התשלומים החוזיים בשלב א' היא התבקשה להסדיר ערבות בנקאית מתאימה שתבטיח את פרעון השיקים הדחויים. צויין שעניין הערבות מוזכר במפורש בהסכם מיום 30.4.02.
9. בימים שחלפו מיום 1.7.03 לא התקבלה כל תשובה למכתב מיום 30.6.03. המנכ"ל שוחח עם מנהל בית הקירור מטעם אגודת אלמרג' מספר פעמים, אולם לא היתה בפיו תשובה סופית ביחס למועד בו יועבר התשלום הראשון והערבות. לא נאמר דבר על כך כי התמחיר המעודכן אינו מקובל על האגודה וטענותיה הוגבלו לעניינים טכניים סביב הערבות בלבד. ביום 8.7.03, יצא מכתב תזכורת שגם הוא לא זכה לתשובה. ביום 10.7.03, שיגרה אגודת אלמרג' מכתב בו הודיעה כי היא אינה חפצה שמפעלי ישראל לבידוד תבצע עבורה את עבודות שלב ב' וכי בכוונתה להתקשר עם גורם אחר לצורך זה.
10. הודעת הביטול העלתה מספר טענות ודרישות, ביניהן כי על מפעלי ישראל לבידוד להשיב אגודת אלמרג' סך של 11,901 יורו מתוך התמורה ששולמה עבור שלב א'. לטענת מפעלי ישראל לבידוד, מדובר בטענה תמוהה כיוון שבמשך 14 חודשים שחלפו עד ליום הדרישה לא הביעה אגודת אלמרג' כל טרוניה באשר לגובה התמורה בגין שלב א'. בנוסף, טענה האגודה כי יש לחשב את התמורה עבור שלב ב' בהתאם להפרש בין סכום התמורה הכולל שנקבע בהסכם לבין הסכום שנקבע בהסכם עבור ביצוע שלב א'. מפעלי ישראל לבידוד טענה כי אגודת אלמרג' התעלמה מסיכום בין הצדדים מיום 30.6.03 בדבר בחינת האפשרות לעדכן את תמחיר העבודות של שלב ב'. מכל מקום, על מנת להימנע ממחלוקות מיותרות מייד לאחר שנתבעת 1 הודיעה למנכ"ל ביום 10.7.03 כי התמחיר המעודכן אינו מקובל עליה, הוא מסר לה כי התובעת תהיה מוכנה לחזור לתמחיר המקורי של שלב ב' המבוסס על ההפרש בין המחיר הפאושלי הכולל הנקוב בהסכם לבין המחיר ששולם עבור שלב א'. בנוסף, טענה אגודת אלמרג' כי קיימים ליקויים רבים באיטום שלא תוקנו והבטיחה להעביר תוך זמן קצר חוות דעת מפורטת בעניין. חוות דעת כאמור לא הועברה.
11. לטענת מפעלי ישראל בידוד, הודעת הביטול של אגודת אלמרג' לא נבעה מהטענות שפורטו במכתב הביטול אלא כי שיקוליה האמיתיים נבעו מכך שעוד קודם למשלוח הודעת הביטול חתמו היא וב.פ. בידוד על הסכם בנוגע לביצוע עבודות הבידוד לשלב ב'. ברם, אגודת אלמרג' היתה מעונינת ליצור כלפי התובעת מצג לפיו היא טרם התקשרה עם כל גורם אחר. באשר לתמחיר המעודכן מיום 30.6.03 הודיעה התובעת כי היא מוכנה לבצע עבודות בידוד בשלב ב' תמורת 203,208 יורו כנדרש במכתבה של אגודת אלמרג' מיום 10.7.03.
12. מאחר והמכתב לא זכה לתשובה, הגישה מפעלי ישראל לבידוד בקשה לצו מניעה זמני. הבקשה נדחתה כיוון שנקבע שנזקיה ניתנים לפיצוי כספי. לטענת התובעת הפרה הנתבעת 1 את החוזה שבין הצדדים ונתבעת 2 גרמה להפרת ההסכם וביצעה עוולות מסחריות בניגוד לחוק העוולות המסחריות התשנ"ט-1999.
13. נטען עוד כי לאחר שאגודת אלמרג' קיבלה מהתובעת את התמחיר המעודכן בצירוף נתוני הכמויות והמדידות, על סמך הנתונים האמורים וללא ידיעתה היא ניהלה מעין הליך "התמחרות" עם חברות שונות העוסקות בתחום הבידוד וביניהן ב.פ. בידוד. רק לאחר שנוצר הסכם חתום עם האחרונה אשר סכום התמורה הקבוע בו לביצוע עבודות שלב ב' היה נמוך בכ-100,000 ש"ח מהתמורה החוזית המוסכמת על התובעת, הודיעה אגודת אלמרג' על ביטול ההסכם עם התובעת. נטען כי אגודת אלמרג' ביטלה את ההסכם בלי זכות לעשות זאת משיקולים כלכליים גרידא ונהגה כלפי התובעת בחוסר תום לב. התובעת ביקשה לחייב את הנתבעת 1 בפיצוי בגין מלוא הפסדיה ונזקיה שכללו הפסד רווח צפוי בסך 259,703 ש"ח (בהתאם לשיעור רווח של 22.4% בהסתמך על נתוני שלב א'); הפסד הנחה כללית בשיעור של 5% המגיע ל- 102,070 ש"ח (17,300 יורו) בצירוף מע"מ ופגיעה במוניטין בסך 600,000 ש"ח.
14. כלפי ב.פ. בידוד נטען שהיא גרמה להפרת החוזה בין התובעת לבין הנתבעת 1. בין היתר, נטען כי ב.פ. בידוד החלה להעסיק מהנדס בשם שאול אלטשולין שבטרם החל לעבוד אצלה היה אחראי על תמחור, ניהול ופיקוח ביצוע פרוייקטים בתחום פעילותה של מפעלי ישראל לבידוד. אלטשולין היה כפוף ישירות למנכ"ל מפעלי ישראל לבידוד ובמסגרת תפקידו היה בקיא בפרטי המשא ומתן בין התובעת לבין הנתבעת 1 לקראת חתימת ההסכם ביום 30.4.02. אלטשולין הכין את מחיר העבודות בהצעת המחיר המקורית ולאחר כריתת ההסכם פיקח על ביצוע עבודות שלב א'. עד לסיום עבודתו בשירות מפעלי ישראל לבידוד שימש אלטשולין כגורם מקצועי בכיר המקשר בינה לבין אגודת אלמרג' לחברת טהנ"א שפיקחה על הפרוייקט.
15. כמי שהעסיקה את המהנדס אלטשולין ידעה ב.פ. בידוד כי ביצוע עבודות הבידוד בשני שלבי הפרוייקט יימסרו למפעלי ישראל לבידוד ולמרות זאת התקשרה בהסכם נוגד עם האגודת אלמרג' וגרמה להפרת ההסכם עם התובעת. יתר על כן, אלטשולין נטל חלק פעיל מטעם הנתבעת 2 בהתמחרות עם הנתבעת 1. הוא איפשר את ההצעה המוזלת של הנתבעת 2 כלפי הנתבעת 1.
גירסת אגודת אלמרג'
16. מטעם אגודת אלמרג' ניתן תצהיר על ידי איוב פאיז, חבר ועד באגודה. האגודה הוקמה בשנת 2001 כדי לעסוק באחסון תוצרת חקלאית של תושבי רמת הגולן אשר מורכבת מתפוחי עץ הזקוקים לקירור על מנת להאריך את תוחלת חיי הפרי. לצורך זה החליטו להקים בית קירור. האגודה פנתה לחברת ייעוץ הנדסי, חברת טהנ"א והזמינה תכנית מפורטת להקמת הפרוייקט. התכנית כללה 20 חדרי אויר מבוקר בו היו אמורים חברי האגודה לאחסן את תוצרתם החקלאית. האגודה שכרה שירותיה של חברת טהנ"א לביצוע פיקוח עליון על הבניה. מפעלי ישראל לבידוד הציעה לבצע עבודות הבידוד והאיטום בפרוייקט. הצדדים חתמו על הסכם ביום 30.4.02 בהסתמך על התכניות שנערכו על ידי חברת טהנ"א. לפי ההסכם, תמורת ביצוע עבודות הבידוד בפרוייקט התחייבה האגודה לשלם לתובעת סכום כולל של 549,210 יורו בצירוף מע"מ כסכום קבוע וסופי שיהווה מחיר פאושלי. עבור בידוד 10 חדרים ראשונים מתוך 20 המתוכננים ועבור הקמת מעטפת הבידוד החיצונית של שאר החדרים הוסכם על 346,002 יורו בצירוף מע"מ. ניתנה לאגודה אופציה לבצע את עבודות הבידוד של 10 החדרים הנותרים באמצעות התובעת תמורת יתרת הסכום בסך 203,208 יורו בצירוף מע"מ. הודגש כי האגודה התחייבה לבצע באמצעות מפעלי ישראל לבידוד את שלב א' בלבד כאשר נותרה אופציה בלבד לבצע את שלב ב' ביתרת התמורה.
17. נטען בנוסף כי בהסכם נקבע שהתובעת התחייבה להשלים את עבודות שלב א' לא יאוחר מיום 1.9.02 וכי מדובר במועד קריטי ביותר עבור האגודה כדי להבטיח את איכות התוצרת של חבריה. בספטמבר מתחיל הקטיף ומתעורר הצורך לאחסן את התוצרת בחדרים אטומים כדי להבטיח את טריותה ואיכותה לכן מועד הסיום היה בין התנאים המהותיים והיסודיים של ההסכם. נוכח האיחור בביצוע עבודות שלב א' הוכנס הפרי לחדר קירור במחצית השניה של ספטמבר 2002 אף על פי שנותרו עבודות איטום שהתובעת לא השלימה וכן התגלו ליקויים בתחום האיטום והבידוד שבוצעו שכן מבדקי איכות של חדרי הקירור לא הצליחו כמתוכנן. התובעת התחייבה לתקן ולשפר את העבודה על מנת שחדרי הקירור יעברו את המבדקים לאחר פתיחתם מחדש באביב 2003. באשר לליקויים נטען כי נעשו פניות רבות לתובעת הן על ידי האגודה ועל ידי חברת טהנ"א שהתריעו על קיומם של הליקויים ועל הצורך בהשלמת עבודות ומבדקים החל משנת 2002 וגם בשנת 2003 (התכתובת צורפה כנספחים 3 1-7 לתצהיר).