התובע הוא מכונאי רכב במקצועו, יליד שנת 1958 עובדה שהייתה בעלת משמעות לדיון, כפי שיפורט להלן (ראה סעיף 13. א לסיכומי טענות הנתבעת וכן ראה הרישום על גבי פוליסת הביטוח שצורפה חלקית לתצהיר התובע והוגשה במלואה על ידי הנתבעת: להלן: "הפוליסה").
התובע היה מבוטח אצל הנתבעת על פי הפוליסה בביטוח הכולל, בין היתר, כיסוי בגין נכות תאונתית, כפי המפורט בפוליסה.
ביום 14.8.04 ארעה לתובע תאונה בעבודה, שאירועה אינו מוכחש על ידי הנתבעת.
כתוצאה מהתאונה נפגע התובע באוזניו ונגרמה לו נכות צמיתה, כפי חוות דעתו של מומחה מטעם התובע, ד"ר רדושקביץ; קביעה זו גם היא אינה שנויה במחלוקת למעשה, כפי שיובהר בהמשך הדברים.
ד"ר רדושקביץ מסר שתי חוות דעת; בחוות דעתו הראשונה קבע ד"ר רדושקביץ שלתובע נותרה נכות מצטברת בשיעור של 15%, מתוכה 5% בגין ירידה בשמיעה ו 10% בגין טינטון (וצריכה הייתה להיקבע באופן משוקלל כנכות בשיעור של 14.5%, אך אין טענה בקשר לכך).
חוות דעתו השניה של ד"ר רדושקביץ יוצאת מתוך הנחה, כפי טענת הנתבעת, שלתובע הייתה ירידה בשמיעה עובר לתאונה ועל כן קבע את נכותו לשיעור של 10%, רק בגין הטינטון.
הנתבעת העלתה לדיון שאלה אחת בלבד והיא באשר למצבו של התובע עובר לרכישת הביטוח; לטענתה סבל התובע מירידה בשמיעה החל משנת 1984 (תחילת הביטוח הייתה ביום 1.5.99) ועל כן, אילו הייתה יודעת על מצבו זה, הייתה מחריגה מהפוליסה את הכיסוי בגין בעיות שמיעה או פגיעה באוזניים (סעיף 3 לחוות דעתו של ד"ר ארדון רובינשטיין, חתמה הרפואי של הנתבעת; ראה סעיף 6 לסיכומי טענות הנתבעת).
את טענותיה סומכת הנתבעת על רישומים רפואיים שנמצאו בתיקו הרפואי של התובע בסניף קופת החולים בו היה מטופל, סניף פרדס כץ (להלן: "הקופה" ו "תיק התובע" בהתאמה).
שלשה הם למעשה הרישומים הנוגעים לדבר: שתי תעודות של תוצאות בדיקת שמיעה משנת 1984 שנערכו על ידי האודיולוגית גב' ציפי טורם ואשר צורפו גם לסיכומי הנתבעת כנספחים א' ו ב' (להלן: "בדיקות השמיעה") ורישום בכרטיס רפואי של רופא א.א.ג, המצוי בתיק התובע לפיו נשלח (התובע?) לבדיקת שמיעה עקב תלונה על ירידה בשמיעה וכולל רישום על תוצאות בדיקות השמיעה (להלן: "רישום התוצאות"); אין חולק על כך שבדיקות השמיעה מצביעות על ירידה משמעותית בשמיעה של הנבדק, בשנת 1984.
רישומים אלה הועמדו על ידי התובע בספק בנסיבותיו המוזרות של העניין.
לתובע בן דוד, ששמו כשם התובע, היינו זבולון אבוטבול, והוא מסר עדות במשפט (להלן: "בן הדוד"); יתר על כן, אותו בן דוד מתגורר באותה כתובת בה היה מתגורר התובע בעת ביצוע הבדיקות והוא גם מטופל באותה סניף בקופה שם מתנהל תיקו
(תיקיהם הרפואיים של התובע ושל בן הדוד בקופה הוגשו לתיק ביהמ"ש על ידי הנתבעת; ראה עדות התובע ובן הדוד באשר למקום מגוריהם הרלבנטי בעמ' 8 ו 9 לפרוטוקול והמוצג במ/1).
על פי עדותם של התובע ושל בן הדוד, מי שלקה בשמיעה הוא בן הדוד ולא התובע ותוצאות הבדיקות ורישום התוצאות מתייחסים לבן הדוד ולא לתובע [ סעיף 10 לתצהיר התובע ועדות התובע ובן הדוד בעמ' 8 ו 9 לפרוטוקול; יצוין שאף אחד מהם לא נחקר חקירה נגדית ממשית בעניין זה או בכל עניין אחר; ראה גם עדותה של ד"ר יקטרינה וייס אליה אתייחס בהמשך הדברים (להלן: "ד"ר וייס") ].
מסמכי בדיקות השמיעה אינם מפרטים מספר תעודת הזהות של הנבדק, כך שלכאורה יכולים להתייחס הן לתובע וכן לבן דוד; אכן, במסמכים אלה נרשם מועד לידה של הנבדק כ - 1958, דבר המצביע על כך שהן משתייכות לתובע שהוא יליד אותה שנה (ראה ציון מועד לידתו על גבי הפוליסה) ולא לבן הדוד שהוא יליד שנת 1953 (עמ' 9 לפרוטוקול)
יחד עם זאת, ניכר בעליל שחלו טעויות ברישומים בקופה כך שדברים הקשורים לבן הדוד יוחסו לתובע; דוגמה בולטת לכך הוא מסמך המצוי בתיקו הרפואי של התובע, ומציין את פרטיו, לרבות תעודות זהות ותאריך לידה, והוא אינו מתייחס לתובע אלא לבן הדוד שאין חולק על כך שמאפייניו הרפואיים העיקריים הם בכך שהוא חולה סוכרת וקטוע רגל כתוצאה של מחלה זו והמסמך הנ"ל מתאר את מצבו זה (ראה המסמך שצורף גם לסיכומי הנתבעת כנספח ג' והודאת הנתבעת על כך שהוא היווה חלק מתיק התובע).
בכך לא מסתיימות התמיהות באשר לרישומים הרפואיים; שני מסמכים רפואיים המצויים בתיקו של בן הדוד, ואין חולק על כך שהם נוגעים להערכת מצבו הרפואי, מציינים את שמיעתו כתקינה וללא כל פגימה שהיא (נספחים ד' ו ה' לסיכומי טענות הנתבעת). שני מסמכים אלה מציינים את שמו של ד"ר צבי שקולניק כרופא העומד מאחריהם כאחראי על "האישפוז בבית" של בן הדוד ולכך עוד אתייחס.
מאידך, לא מצוי בתיקו הרפואי של בן הדוד אזכורים כל שהם על בעיות שמיעה, נוסף לרישום התוצאות ולתלונה שהביאה לבדיקות השמיעה עצמן, ואשר אולי נרשמו בטעות בתיק התובע.
קשה על כן לסמוך קביעה על רישומי התיקים בקופה.
במאזן הראיות יש לתת על כן משקל משמעותי לעדותה של הרופאה ד"ר וייס, אשר לכאורה אין לה כל נגיעה במשפט והיא "עדה נייטרלית".