א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1272-01
07/10/2008
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. ברכר שמעון
2. ברכר מרסל
3. אמסילי אורנה
4. ברכר פועה
עו"ד ש. סער
|
הנתבע:
1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
עו"ד י. בן-דן
|
| פסק-דין |
א.
מהות התובענה
זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.
ב.
עובדות רלבנטיות
התובע 1 (להלן: "
התובע") יליד 19.12.1958, נשוי ואב לארבעה ילדים, נפגע בתאונת דרכים ביום
12.5.00, עת נהג ברכבו בדרכו חזרה הביתה מעבודתו, כאשר רכב אחר שנסע בכיוון הנגדי, סטה ממסלולו והתנגש ברכבו של התובע התנגשות חזיתית (להלן: "
התאונה").
הנתבעות 1-2 הן חברות ביטוח אשר ביטחו, בחלקים שונים, את השימוש ברכבו של התובע בפוליסת ביטוח חובה על-פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970.
בעקבות התאונה איבד התובע את הכרתו ופונה לבי"ח סורוקה שם אובחנה אצלו פגיעה רב מערכתית הכוללת, בין היתר, חבלת ראש קשה, פגיעה בריאות, שברים באגן, בצלעות, בזרוע ובירך, קרע בכיס השתן ועוד (נספח 4 ל-ת/7). התובע אושפז במחלקה לטיפול נמרץ ובהמשך במחלקה הכירורגית של ביה"ח, ועבר מספר ניתוחים.
ביום
28.6.00 הועבר להמשך אשפוז במחלקה לטיפול נמרץ בבי"ח לוינשטיין (נספח 5 ל-ת/7); בקבלתו לשם היה בהכרה, עם עיניים פקוחות, פצע פתוח בבטן האמצעית, הגיב לפקודות פשוטות, משותק בפלג גופו השמאלי, אינו שולט על הסוגרים, נושם דרך טרכאוסטומיה וניזון דרך גסטרוסטומיה. במהלך האשפוז חל שיפור במצבו מבחינה נוירולוגית וביום
1.8.00 הועבר להמשך שיקום למחלקה 5 של ביה"ח; במהלך אשפוזו שם חל שיפור נוסף במצבו.
התובע שוחרר מבי"ח לוינשטיין ביום
5.6.01, כשהוא סובל מחולשה בפלג הגוף השמאלי, הפרעות בראיה, והיזקקות לעזרה ברוב הפעולות היומיומיות.
התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "
המל"ל") כתאונת עבודה; והוועדה הרפואית של המל"ל קבעה את נכותו של התובע בשיעור של 100% לצמיתות (נספח 22 ל-ת/7).
עובר לאירוע התאונה עבד התובע כמורה ללימודי ארץ-ישראל, אזרחות ושל"ח, מחנך ורכז שכבה בבי"ס תיכון בקרית מלאכי; כמו כן ליווה והדריך משלחות נוער לפולין מטעם חברת הנסיעות "גמא טורס".
לטענת התובעים, בעקבות התאונה הפך התובע מאדם פעיל ובריא, איש עבודה וחברה החי חיים כשירים ומלאים, לאדם נכה ומוגבל, אשר איבד את כל כושרו לעבוד ולהשתכר והפך לתלוי בזולת; כמו כן הוא נזקק לאביזרים ולטיפולים רפואיים ושיקומיים שונים, התאמת דיור, עזרה בניידות וכיו"ב .
בנוסף הם טוענים לנזקים שנגרמו בעטיה של התאונה, לתובעות 2-4, עקב הצורך לסייע ולתמוך בתובע, כגון הפסדי השתכרות, שווי עזרת הזולת ומשק בית, הוצאות בגין נסיעות וכיו"ב.
על כך ועל ראשי נזק נוספים עותרים התובעים לפיצוי מהנתבעות.
הנתבעות מצידן גורסות שיש לפסוק לתובעים פיצוי אך ורק בגין אותם נזקים ו/או צרכים שהוכחו בראיות ונתמכים בחוות דעת המומחים, והם אינם זכאים לפיצוי בגין נזקים הנטענים על ידם, שלא הוכחו כאמור.
מכאן התובענה, שהוגשה לביהמ"ש ביום 14.2.01; התיק הועבר להרכב זה ונקבע לשמיעת הוכחות ליום 16.5.07.
לבדיקת התובע מונתה ע"י ביהמ"ש מומחית רפואית בתחום רפואה פיזיקלית ושיקום - ד"ר אילנה פרבר.
ג.
הפלוגתאות בין הצדדים
הצדדים אינם חלוקים על כך שמדובר ב"תאונת דרכים" כמשמעות המונח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "
חוק הפלת"ד"), וכמו כן אין מחלוקת ביניהם בשאלת עצם החבות והכיסוי הביטוחי מצד הנתבעות.
בין הצדדים נתגלעה פלוגתא אחת והיא: