פסק-דין בתיק א 12642/06

1.         בפניי  תביעה כספית על-סך 7,000 ש"ח.

2.         התובע, מר אברהם הרשטיין (להלן: "התובע") פנסיונר כבן 88, התקשר עם הנתבעת, א.ב. מוקד מדיקל שירותי בריאות ולחצני מצוקה (להלן : "הנתבעת"), אשר הינה חברה המספקת שירותים רפואיים ושירותים משלימים בעיקר לקשישים, בשני הסכמים:

א.         הסכם מספר 57658, אשר תוקפו מיום 19/1/05-13/1/08. בהסכם נכתב, תחת הקטגוריה של התשלום החודשי , 135.

(להלן: "ההסכם הראשון")

ב.         הסכם מספר 57647 מיום 26/5/05, ואשר תוקפו כמו גם אופציית הפסקתו שנויים במחלוקת בין הצדדים.

בתחתית ההסכם נכתב, כי ניתן להפסיק את המנוי בהוראה מראש של חודש החל משנת 5/09. על המילה "החל" כמו גם על המילים "משנת 05/09" ישנם סימני מחיקה.

תחת הקטגוריה של התשלום החודשי בהסכם, נכתב:

 חודש

חודש

סה"כ: 8046 ש"ח.

                        (להלן: "ההסכם השני")

3.         לטענת התובע, ביום 26/5/05 ביקר נציג הנתבעת בביתו, והציע לו לרכוש מנוי לקבלת שירותי בריאות לתקופה של שמונה שנים. הוא התנה את הסכמתו לרכישה, ברישום זכותו המפורשת להפסיק את המנוי וכך הוסף בתחתית ההסכם (הסכם מס' 5764) : " ניתן להפסיק את המנוי בהודעה מראש של חודש", תוך שהנציג מטביע את חותמת הנתבעת ליד התוספת וחותם. לאחר מכן, חתם התובע על שני מסמכים שהגיש לו הנציג כיוצרים את הסכם ההתקשרות ומסר לו את פרטי כרטיס האשראי.  עד מהרה התרשם, כי הוצגו לו מצגים מטעים, כך שהנתבעת גבתה ממנו תשלומים גבוהים יותר מהמוסכם. לאחר דרישות חוזרות ונשנות והתערבות בתו, השיבה לו הנתבעת סך של 1,203 ש"ח, בשיקים, והוא מצידו החליט להפסיק את המנוי, הודיע על כך לנתבעת ובקשה לחדול מלחייבו, אלא שהיא המשיכה לחייבו, תוך שמפרה את ההסכם, מפרה את חובת האמון, עושה עושר ולא במשפט ומבלי שהוא מבקש ומקבל, לאחר מתן ההודעה על הפסקת המינוי,  שירות מהנתבעת.

ביום 22/1/06 שלח בא-כוחו מכתב לנתבעת להפסיק את המינוי, בתגובה השיבה במכתב מיום 14/3/06, כי איננה מוכנה לבטלו. בתשובה, שלח בא-כוחו מכתב נוסף לנתבעת, ביום 16/3/06, בו דרשה לאשר הפסקה מיידית של המינוי. לא התקבל מענה למכתב זה מצד הנתבעת.

 בנסיבות האמורות, יש לחייב את הנתבעת כדלקמן :  

א.         השבת כל הכספים שגבתה ממנו, מראשית 2006, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה, המוערכים בסה"כ 2,000 ש"ח.

ב.         5,000 ש"ח פיצויי בגין עגמת נפש, הפרת ההסכם, עשיית עושר ולא במשפט והפרת אמונים.

ג.          לאסור על הנתבעת למשוך כספים מחשבון האשראי שלו ולהורות על העברת העתק מפס"ד לממונה על פי חוק הגנת הצרכן.

4.         הנתבעת טוענת להגנתה, כי דין התביעה להידחות מהנימוקים הבאים:

א.         ביום 19/1/05 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם ראשון למתן שירותים רפואיים והתקנת לחצן מצוקה לו ולאשתו, גב' סידניה הרשטיין לתקופה של 3 שנים. ביום 26/5/05 שודרג המנוי, למנוי קרדיאלי, שמספרו 57647 ובמסגרתו סופק לו ולאשתו מכשיר קרדיופון לניטור פעילות הלב.  בנסיבות בהן המנוי החדש נערך לתקופה ארוכה יותר מההסכם הראשון, דהיינו עד ל- 26/3/2011, ציין סוכן הנתבעת על גביו, כי : " ניתן להפסיק את המנוי בהודעה מראש של חודש החל משנת 5/09". במועד חתימתו לא הוטבעה החותמת של הנתבעת עליו, כי אם בשלב מאוחר יותר, היות שלא היה ברשות נציגה החותמת, והחתימה על גבי החותמת היא של מנהלה, מר עופר אלון (להלן : "מר אלון").