רקע ועובדות שאינן במחלוקת
התובעת 1, חברת הביטוח
AIG
ביטוח זהב בע"מ(להלן -
AIG), ביטחה את רכב הטויוטה (להלן -
כלי הרכב), השייך ל
תובע 2,
מר אלון פרדקין (להלן -
פרדקין).
הנתבעת 1,
נציגות הבית המשותף (להלן -
נציגות הבית המשותף), הינה המחזיקה/הבעלים של חצר הבית ברחוב פני הגבעה 24, רמת גן.
הנתבעת 2, איילון חברה לביטוח בע"מ(להלן -
איילון), היא המבטחת של עיריית רמת גן, האחראית לתחזוקת פני העיר בשטחים הציבוריים שבתחום רמת גן.
אין מחלוקת, כי ביום 11.4.05 החנתה אשת התובע 2 את כלי הרכב, במקום חניה ברחוב פני הגבעה ברמת גן, סמוך לבית מספר 24. עץ שהיה נטוע בחצר הבית נפל, ופגע בחלקו ברכב של פרדקין.
AIG שילמה לתובע 2 בגין נזקי הרכב וירידת ערך סך של 32,939 ש"ח. בנוסף, נתבע סכום של 9,250 ש"ח, בגין אבדן 30 שעות עבודה של אשת התובע 2, שטיפלה בכל עניני תיקון הנזק, ונזקיו העקיפים של התובע בשל הפעלת הפוליסה (3,588 ש"ח). בסה"כ הועמדה התביעה על סך של 45,777 ש"ח.
אין מחלוקת לעניין הנזק שנגרם לרכב של פרדקין.
קיימת מחלוקת לגבי ההפסד הקשור בשעות העבודה של אשת התובע 2.
טענות התובעים
AIG טוענת כי המקרה נגרם עקב נפילת עץ, שהיה נטוע בתחומי חצר בית משותף ברחוב פני הגבעה 24, ברמת גן, ולפיכך הוא התרחש בשל רשלנותם של הנתבעים.
לטענת התובעים, נציגות הבית המשותף הייתה הבעלים/המחזיקה של חצר הבית שבו היה נטוע העץ ובאחריותם. מר אליהו יצחק העיד מטעם נציגות הבית המשותף, ואמר בצורה מפורשת כי מדובר בעץ מבוגר בן 50, וגנן מטעמם טיפל בעץ.
עוד טענו, שענפיו של העץ נמצאים מעבר לשטח הבניין ועל המדרכה ועל כן נמצאים באחריות העירייה. מר פנחס בנהאל, נציג העירייה, העיד כי לא קיבל תלונה או קריאה בנוגע לעץ, אך ישנו מפקח לכל אזור שבודק את העצים המסוכנים.
לטענת התובעים, אין מדובר בכוח עליון, אלא ביום שמש אביבי, ללא רוחות וגשמים, נתון המחזק את הטענה שהתאונה אירעה כתוצאה מכך שלא טיפלו בעץ באופן שוטף. בנוסף, הנתבעים לא נקטו באמצעי הזהירות הדרושים, ולא ביצעו עבודות טיפול ואחזקה כנדרש במקרים מעין אלה.
בת.א 1108/01 (חי')
נפומניאשיץ נ' עיריית חיפה נקבע כי על העירייה מוטלת האחריות לנזק גוף שנגרם במקרה מעין זה, קל וחומר שבנזק רכוש, כפי שנגרם בתאונה נשוא תיק זה.
טענות הנתבעת 1
לטענת נציגות הבית המשותף, העץ הקיים בשטח הבניין הינו עץ תמיר, ירוק ובריא, אשר לא הראה כל סימנים, שיש בהם כדי להביא מאן דהוא לחשש או חשד כי עלול לגרום לנזקים.
התובעים לא הביאו חוות דעת, אשר ממנה עולה כי הטיפול בעץ היה לקוי ולא סתרו את הטענות בדבר גורמים שלישיים אשר גרמו לנפילת העץ.
התובעים לא הרימו את הנטל להראות כי יש להחיל במקרה זה את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". לא הוכרה בפסיקה חבותה של נציגות בית משותף בנסיבות הדומות למקרה דנן. בת.א (כ"ס) 5455/03
ביטוח ישיר נ' פשטיין, סעיף 27-29, (ניתן ביום 11.9.05), נקבע כי "חובת זהירות קונקרטית נבחנת בנסיבות כל מקרה ומקרה... ואינני סבורה כי קמה חובה כאמור בנסיבות המקרה שבפני, כאשר נגרם נזק לרכוש, בשל קריסתו של עץ אשר לא הובאה כל ראיה בדבר שכיחות קריסתו, או היותו מועד לקריסה, עץ עמיד, המתאים לתנאי סביבתו, ואשר לא היה כל סימן מקדים שיכול היה להוות תמרור אזהרה מפני אפשרות קריסתו, להוציא הידיעה הערטילאית כי לעיתים, בימי חורף, בקיומן של רוחות, יש ועצים קורסים או ענפים ניתקים מהם".
בנוסף, נציגות הבית המשותף העסיקה גנן שטיפל בגינה באופן קבוע וגזם את העץ ולא התקבלה התראה מצידו לגבי מסוכנות העץ. בפס"ד בענין
פשטיין נקבע כי מקום שהטיפול בגינה הופקד בידי גנן, לא יכלו הנתבעים לדעת על קיומה של סכנה כלשהי. זאת ועוד, בת.א (ת"א) 44949/04
אילון חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית נווה מונסון, לא הוכרה חבות נציגות בית משותף ונקבע כי טענה לפיה יש לחייב ועד בית בהעסקת אגרונום לביצוע בדיקות תקופתיות לכל עץ ועץ, הגם שאין כל סימנים מקדימים המעידים על סכנה אפשרית מעץ מסוים, הינה טענה המהווה "חכמה לאחר מעשה" ואין לקבלה.
לכן, טוענת הנתבעת 1, איש לא התרשל במקרה זה.
לחילופין, טוענת נציגות הבית המשותף, העץ נפל בסמוך למדרכה שבצידה חנה רכב התובעת, בשטח שבאחריות העירייה. לכן, אם היתה רשלנות - הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות העירייה, הנתבעת 2, שכן
חוק העזר לרמת גן (עצים מסוכנים), תש"ל-1970 (להלן-"
חוק העזר") בסעיף 3, מסמיך את העירייה לנקוט פעולות למניעת סכנה מעץ, ובין היתר לדרוש בכתב מבעלי הנכסים לגדום או לגזום עץ שנמצא בתחומם, אם העץ "בולט לרחוב, או עלול ליפול ולסכן חיי אדם או בריאותו" (סעיף 2 לחוק העזר).
העירייה לא פנתה למי מדיירי/נציגי הבית המשותף בנוגע לגיזום העץ. בנוסף, מוטלת על העירייה החובה לדאוג לשלום הציבור מכוח חובותיה על פי
סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש].