פסק-דין בתיק א 12251/06

1.         זוהי תובענה לתשלום סך של 71,526 ש"ח בגין טענה לאי תשלום שכר טרחה שהוגשה על ידי משרד עורך דין כנגד לקוחו.

רקע עובדתי

2.         התובעת הינה שותפות בלתי רשומה לניהול משרד עורכי דין אשר ייצגה את הנתבע לצורך בדיקת חיובי ארנונה שהוטלו על האחרון על ידי עיריית חולון בגין הנכס שבבעלותו ברחוב המנור מס' 17 בחולון, על מנת לדאוג להפחתה בחיובים אלו.

( להלן: "העירייה").

3.         הנתבע הינו קבלן במקצועו והבעלים של בית עסק בשם "ש.מ. אסולין בניה יזום והשקעות בע"מ", שהינו עסק לשיווק ולהפצה של אריחי קרמיקה.

( להלן: "החברה").

4.         ביום 9.1.05 שלחה העירייה לחברה שומה לחיובי ארנונה לתקופה שבין 1.1.1999 ועד ליום 28.2.05, בסך של 778,552.30 ש"ח, וזאת בפעם הראשונה מאז הקמת העסק ומבלי ששלחה לה חיובים שוטפים במהלך השנים.

 5.        הנתבע פנה לעורך דין מיכאל רוזן ממשרד התובעת על מנת שידאג להפחתת תשלומי הארנונה שכן, לטענתו, החברה שבבעלותו לא החזיקה בנכס בתקופה שבין חודש ינואר 1999 ועד לחודש ספטמבר 2000,  ועל כן אינה חבה בדמי ארנונה עבור תקופה זו.

( להלן: "עו"ד רוזן").

6.         בין הצדדים נחתם בתחילת חודש פברואר 2005 הסכם שכר טרחה בו התחייב הנתבע לשלם לתובע עבור שירותיו שכר טרחה בסך של 20% מהסכום הנחסך בתוספת דמי מע"מ.

(להלן: "הסכם ההתקשרות").

7.         עוד הוסכם כי שכר הטרחה יהא תלוי בתוצאות ולא ישולם במקרה שחובות  הארנונה יוותרו כפי שהיו ולא יהיה חיסכון בתשלומם.

8.         לטענת התובעת, הצליחה "לחסוך" לנתבע סך של 414,276 ש"ח, ומסכום זה חב לו הנתבע שכר טרחה בשיעור של 20%, דהיינו, סך של 96,526 ש"ח. מתוך סכום זה, שילם לה הנתבע סך של 25,000 ש"ח בלבד ויתרת חובו הינה בסך של 71,526 ש"ח.

9.         הנתבע מכחיש את חובו וטוען כי הוא ועו"ד רוזן סיכמו ביניהם כי אינו חב לשלם לאחרון שכר טרחה בעבור התקופה בה החברה לא החזיקה בנכס.

10.       כמו כן, טוען הוא כי עו"ד רוזן התפטר בטרם גובש הסכם סופי מול עיריית חולון באשר להפחתת הארנונה, ומכאן שאינו זכאי כלל לתשלום שכר טרחה.

רקע עובדתי

11.       מטעם התובעת העיד עו"ד מיכאל רוזן בתצהירו ת/1 כי הציע לנתבע התקשרות על בסיס הצלחה, כפי שנהוג במשרדו.

12.       כמו כן, סוכם בין הצדדים כי רק אם תפחית העירייה את הסכום אותו היא דורשת בעבור חיובי ארנונה, ישא הנתבע בשיעור של  20% מן ההפחתה. עוד סוכם כי מסמכי העירייה יהיו אסמכתא לכך כי החיוב הופחת.

13.       לגרסתו, מסר לו הנתבע כי לא החזיק בנכס בכל התקופה הנטענת בגדר השומה ועל כן אינו צריך לשאת בתשלומי הארנונה הנדרשים עבור התקופה בה לא החזיק בנכס, והתובע דאג להפחית זאת.