פסק-דין בתיק א 12045/06

1.         ביום 4.8.99, עת נסע התובע ברכב שכור על ידי מעבידו, אירעה לו תאונת דרכים.

            הרכב היה בבעלות חברת "סע גל השכרת רכב", והושכר למשרד הביטחון ( המעביד ), והיה מבוטח בביטוח חובה על ידי הנתבעת.

התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

            לתובע נגרמו נזקי גוף, והוא פנה בדרישה לנתבעת לתשלום פיצוי בגין נזקים נטענים אלה.

2.         בדיקה שערכה הנתבעת העלתה כי נזקיו של התובע נמוכים משיעור תגמולי המל"ל, ועל רקע זה התעוררה בין הצדדים מחלוקת משפטית בדבר זכאותו של התובע לפיצוי על אף שנזקיו היו נמוכים מן השווי המהוון של תגמולי המל"ל כאמור.

בבסיס מחלוקת זו עמדה השאלה האם רכב השכור על ידי המעביד ייחשב כרכב המעביד או כרכב של צד שלישי, שכן חשיבות ההבחנה בין הגדרות אלה נוגעת לזכאותו של התובע ל 25% מן הנזק גם למקרה בו הנזק נמוך מתגמולי המל"ל, בהתאם להוראת סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

המשמעות המעשית של אבחה זו היא, אם דינו של רכב השכור על ידי המעביד כדינו של רכב המעביד, אזי למל"ל אין זכות חזרה אל המזיק, ובמקרה זה אין לעובד זכאות לפיצוי מהמזיק כאשר נזקיו נבלעים בתגמולי המל"ל. מאידך, אם דינו של רכב השכור על ידי המעביד כדינו של רכב צד שלישי, אזי למל"ל יש זכות חזרה אל המזיק, ובהתאם, זכאי העובד הנפגע ל 25% מן הנזק גם כאשר נזקיו נמוכים מתגמולי המל"ל.

3.         באותה תקופה טרם נקבעה הלכה מחייבת בעניין זה, והשאלה היתה עומדת ותלויה בפני בית המשפט העליון לנוכח פסקי סותרים שיצאו מלפני בתי המשפט המחוזיים השונים.

4.         על רקע המצב המשפטי הזה, ניהלו הנתבעת וב"כ התובע עו"ד י. יונגר משא ומתן, שבסופו סוכם על סילוק התביעה בפשרה תמורת סך של 25,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ.

ביום 12.1.04 שלחה הנתבעת למשרדו של עו"ד יונגר מכתב בצירוף שטרי קבלה ושחרור להחתמת התובע. במכתב נרשמו הדברים הבאים:

" התביעה נבלעת בתקבולי המל"ל.

   יחד עם זאת לאור יחסינו הטובים נסכים לאשר באופן חריג  

   סך של 25,000 + שכ"ט במסגרת פשרה מחוץ לכותלי בית

   המשפט.

   במקרה ומרשך אינו מסכים תהיה ההצעה בטלה ומבוטלת.

   מצ"ב שטרי קבלה".

הצעת הנתבעת ומכתבה לא זכו לכל מענה מטעם התובע ו/או בא כוחו.

5.         ביום 22.4.04, דהיינו בחלוף יותר משלושה חודשים מאז משלוח המכתב הנ"ל, יצא מלפני בית המשפט העליון פסק דין שהסדיר את הסוגיה המשפטית הנ"ל, וקבע כי רכב שכור על ידי המעביד דינו כרכב המעביד, ולכן אין למל"ל זכות חזרה אל המזיק בגין התגמולים שהוא משלם לעובד הנפגע, ואילו לעובד הנפגע אין זכאות ל-25% מהפיצוי על פי סעיף 330 לחוק ( ראה ע"א 5584/01 שמואל מנשה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פד"י נח (4) 677 ).

6.         בעקבות פסיקתו של בית המשפט העליון, ולאור העובדה שהצעתה לא התקבלה עד לאותו שלב על ידי התובע, הודיעה הנתבעת לב"כ התובע במכתב מיום 4.5.04 כי ההצעה בטלה ומבוטלת.