פסק-דין בתיק א 1198/05

1.         המחלוקת בתובענה שבפני מתייחסת לדירה שנמכרה על ידי התובעים, ולקוטג' שנרכש על ידיהם, כאשר הצדדים חלוקים ביניהם ביחס לתוקף ההסכמים שנחתמו ביחס לדירה ולקוטג' הנ"ל, וביחס לזכויות הקנין בהם.

2.         התובעים היו בעלים של דירה ברחוב אסף שמחוני 8/4 בנתניה (להלן: " הדירה"). התובעים בקשו לרכוש קוטג' בפרויקט בניה במיתחם קוטג'ים בגו"ח 8273/8 בנתניה (להלן: " הקוטג'"). פרויקט הבניה שהקוטג' הוא חלק ממנו, נבנה על ידי הנתבעת 5 (להלן: " קינמון"). ביום 22.7.98, התקשרו התובעים עם חברת קינמון בהסכם (שצורף כנספח א'1-2 לכתב התביעה המתוקן) לרכישת הקוטג' (הסכם זה יכונה להלן: " הסכם קינמון").

3.         בס' 7א' להסכם קינמון נקבע, כי התמורה שתשולם על ידי התובעים עבור הקוטג' תהיה 254,000$. להסכם קינמון צורף נספח תשלומים (נספח ב' להסכם), בו צוין אופן התשלום על ידי התובעים. בסעיף נקבע:

" 1.1 סך של 50,000$ שולם במעמד חתימת זיכרון הדברים ב-3 שיקים דחויים.

1.2 סך של 50,000$ ישולם לא יאוחר מיום 7.9.98.

1.3 סך של 130,000$ ישולם בהתאם למכירת הדירה של הקונים ברחוב שמחוני 8/4

1.4 סך של 24,000$ ישולם כנגד מסירת החזקה בדירה לקונה".

בס' 8א' להסכם קינמון נקבע כי החזקה בקוטג' תימסר לידי התובעים עד יום 1.2.00, כאשר בס"ק ג' נקבע כי איחור שלא יעלה על 90 יום לא יהווה הפרה של ההסכם על ידי קינמון.

חברת קינמון נקלעה לקשיים, ובהמשך אף מונו לה כונסי נכסים.

4.         הנתבע 1 (להלן: " חליווה") היה מנהל של חברת אוריון (1996) לבטונים בע"מ (להלן: " אוריון"), ששימשה קבלן משנה של חברת קינמון בפרויקט. חליווה רכש מניות מאחד מבעלי המניות בחברת קינמון, ומונה כמנהל בחברת קינמון. הוא לקח על עצמו לסיים את בניית הפרויקט.

חליווה הציג בפני התובעים את המסמך מיום 8.7.99, נספח ב' לתצהיר עדותו הראשית של התובע,  ממנו עולה כי הוסכם בין חליווה לבין דיירי הפרויקט, כי הכספים שדיירי הפרויקט חייבים לקינמון - יועברו לחליווה, ושבתמורה, תשלים אוריון את בניית שלדי הקוטג'ים ואת בנייתם, והדיירים יוכלו לאכלס את הקוטג'ים עד יום 28.2.2000.

5.         חליווה פנה אל התובעים, והציע להם לרכוש מהם את הדירה תמורת סך של 130,000$. לטענת התובעים, תמורת הדירה היתה אמורה להיות חלק מהתשלומים של התובעים על חשבון רכישת הקוטג'. הם טוענים כי חליווה היה אמור להכניס את התמורה לקופת חברת קינמון לשם קידום הפרויקט.

בין מר חליווה לבין התובעים נחתם הסכם למכירת הדירה ביום 22.7.99 (צורף כנספח ג' לתצהיר עדותו הראשית של התובע, להלן: " הסכם חליווה").

6.         ס' 4 להסכם חליווה מפרט את אופן תשלום התמורה על ידי חליווה - הקונה. בס' 4ו' להסכם נקבע כי:

" בכפוף למילוי התחייבויות הקונה ע"פ הסכם זה, המוכרים ימסרו את החזקה בדירה לקונה ביום 30.1.2000".

7.         חליווה מימן את רכישת הדירה באמצעות הלוואה בסך 360,480 ש"ח שקבל (יחד עם הנתבעת 2 ועם מר חליווה כדורי) מהנתבע 4 (להלן: " הבנק"). הסכם ההלוואה נחתם ביום 7.10.99, והוא צורף כנספח א' לתצהיר הבנק. יוער כי מלכתחילה התבקשה הלוואה על סך 250,000 ש"ח, שהומרה מאוחר יותר בהלוואה על הסכום הנ"ל.

הבנק העביר לידי התובעים - כמוכרי הדירה - את סכום ההלוואה בשיקים בנקאיים לפקודת התובעים. התובעים טענו כי ביום בו הסכום הנ"ל הועבר לחשבונם, הם העבירו אותו לפקודת מר חליווה. לטענתם, משום כך הם כפרו מלכתחילה בכך שהם קבלו את הכסף, מתוך שכחה.

8.         התובעים, שהיו מיוצגים באותו מועד, אף חתמו על התחייבות לרישום משכנתא (נספח ד' לתצהיר הבנק, להלן: " כתב ההתחייבות"), בה התחייבו בין היתר להשיב לבנק את מלוא סכום ההלוואה אם הסכם חליווה יבוטל. התובעים אינם כופרים בכך כי הם חתומים על כתב ההתחייבות. יובהר כי בא כוחם של התובעים עו"ד חימי הוא שאישר את חתימותיהם של גבי כתב ההתחייבות. לזכות הבנק נרשם משכון על הזכויות בדירה, והערת אזהרה על התחייבות התובעים לרישום משכנתא.

9.         כפי שצוין לעיל, מונו כונסי נכסים על זכויות חברת קינמון בפרויקט. כונסי הנכסים בחנו את זכויות רוכשי הקוטג'ים. בסופו של דבר הם החליטו שלא להכיר בתשלומים שבוצעו על ידי התובעים ישירות למר חליווה כתשלומים שהתקבלו על ידי חברת קינמון על חשבון הסכם קינמון. כונסי הנכסים לא הגישו כתב הגנה בתביעה הנוכחית, והכונס עו"ד אלישע העיד כעד תביעה בישיבת יום 22.11.07.