א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
117425-99
11/04/2005
|
בפני השופט:
מרדכי בן חיים
|
| - נגד - |
התובע:
1. שטרן לורנס
2. שטרן פאולה
עו"ד משה פולק
|
הנתבע:
1. שטאובר יהושע
2. רוזנפלד ישעיהו
3. רוזנפלד רחל
עו"ד יעקב מנור
|
| פסק-דין |
א.
מסגרת הדיון
1. בפני תביעה ותביעה שכנגד שבסיסן טענות לגבי זכויות קניין, שימוש וחזקה במקרקעין שהתחדדו בין משפחת שטרן (להלן: "התובעים") מזה ובין יהושוע שטאובר (להלן: "הנתבע") ובין משפחת רוזפלד (להלן: "רוזנפלד"), מזה.
2. לאחר שבעלי הדין הביאו את ראיותיהם, הושגה ביניהם הסכמה דיונית שגדרה את מסגרת המחלוקת הצריכה להכרעה; מסגרת זו פורטה בהודעה שהגישו בעלי הדין ואשר אושרה על ידי ביום 31.5.04.
ב"כ התובעים ציטט את נוסח ההסכמה הדיונית בסעיף 1 לסיכום טענותיו.
3. המחלוקת המעשית הצריכה להכרעה במסגרת כתבי הטענות שהוחלפו ובכפוף לגדרי ההסכמה הדיונית מגולמת בשתי פלוגתאות מרכזיות; האחת עניינה מצג ההתחייבות נטען שערך הנתבע כלפי התובעים באשר לשטח המקרקעין שמכר לתובעים ( להלן: "המגרש" ) והשנייה עניינה בטענת התובעים כי הנתבע מכר להם "חניה בלתי חוקית" דהיינו משטח חניה שהוכשר בניגוד להיתר הבניה.
ב.
המערכת החוזית בין התובעים לנתבע
1. ביום 5.1.96 נחתם בין התובעים מזה ובין הנתבע מזה הסכם (להלן: "ההסכם") לפיו רכשו התובעים מן הנתבע "בית בשטח של כ-208 ממ"ר הניצב על חלקת הקרקע בצד המערבי בשטח של כ-300 מ"ר בישוב שערי תקוה והכל כמותחם בקו שחור בתרשים המצורף להסכם כנספח 1 (להלן: "הנכס") ".
2. בצוותא חדא עם חתימת ההסכם הנ"ל, חתמו אותם צדדים גם על הסכם שיתוף לפיו יחדו בעלי הסכם השיתוף לכ"א מהם בנפרד חזקה ושימוש בחלקות שתוחמו על התרשים שצורף להסכם.
3. בהסכם השיתוף לא פורטו שטחי החלקות המתוחמות (ראו "ההואיל" השני בפרק המבוא להסכם השיתוף).
4. בסעיף 4 להסכם השיתוף נקבע כי כל צד יהיה זכאי לבנות על חלק החלקה שיוחד לו "כדי ניצול מחצית זכויות הבניה המותרות בחלקה כולה..." בעוד שבסעיף 5 להסכם השיתוף נקבע כי למבנה שהוקם על שטחו של
הנתבע - יהיה צמוד
שטח המחצית של החלקה. בעוד שלמבנה שהוקם על שטחם של התובעים יהיה צמוד
השטח המסומן באות "ב" בתרשים כל החלקה (ההדגשות שלי - מ.ב.ח).
ג.
עיקר טענות בעלי הדין
1. התובעים טוענים כי חרף העובדה שעל פי ההסכם הם רכשו " כ-300 מ"ר " מסה"כ החלקה, הנתבע הבטיח להם לפני ובמעמד חתימת ההסכם כי בפועל יימכר להם שטח של 301 מ"ר.
2. חרף זאת כך נטען על ידי התובעים, מתרשים חלוקת החלקה כפי שאושר על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון (להלן: "הועדה מעלה כי כי הוקצה להם מגרש בשטח של 293 מ"ר בלבד.
3. התובעים הוסיפו וטענו כי על פי הסכם השיתוף עולה כוונת חותמיו לפיה החזקה והשימוש בו יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
4. אשר לחריגת הבניה הנוגעת לחניה טענו התובעים כי החניות הבנויות בחלקה נבנו בניגוד להיתר הבניה ואף לא מוקמו כמתחייב מן התכנית שצירפה להיתר הבניה באופן שהחניה שנמכרה להם מהוה חריגת בנייה.
ככללו של דבר התובעים טוענים כי הנתבע הטעה אותם ביודעין בכל הנוגע לחלוקת החלקה ושטח המגרש שנמכר להם כמו גם בנוגע לחוקיות שטח החניה שהוקצה להם.
5. בנתון לכך עתרו התובעים לסעדים כדלקמן: חיוב הנתבע בתשלום סך 58,500 ש"ח עלות הכשרת חניה חדשה על עמודים וכן פעולות הריסה ובניה הכרוכות בכך, וכן לאכוף על הנתבעים את ההסכם ולהצהיר כי התובעים זכאים לקבל לבעלותם ו/או לשימושו הבלעדי - שטח של 300 מ"ר בצד המערבי של המגרש.
6. מנגד טען הנתבע כי פרקליטם של התובעים ( עו"ד מוסקוביץ ) ערך את ההסכמים וכן את תרשים החלוקה ללא מדידה של השטח במדויק וכי התובעים ידעו "כל הזמן" מהם השטחים שהם לשימושם. לשיטת הנתבע העובדה שעו"ד מוסקוביץ ציין בהסכם "כ-300 מ"ר " ממחישה את כוונת הצדדים לחלוקת החלקה למחצית באופן מקורב ולא מדויק בעוד שתחום המגרשים על פי קו התחום בתרשים הוא הקובע. כך נובע אליבא הנתבע גם מן העובדה שהמגרשים שיוחדו בהסכם השיתוף - לא צויינו בשטחם (במטרים מרובעים).
7. הנתבע כפר במפורש בטענה כי הבטיח בעל פה לתובעים כי ימכור לתובעים 301 מ"ר (סעיף 25 לתצהירו).