פסק-דין בתיק א 1088/01

1.         התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות חוזה מכר מקרקעין והשבת התמורה ששולמה על פיו.

2.         הנתבעת מס' 1 (להלן "הנתבעת") הינה חברת בנייה והינה הבעלים הרשום של חלקה 57 בגוש 10747 , בדרך הים 189, חיפה (להלן "החלקה").

3.         הנתבע מס' 2 (להלן "הנתבע") הינו בעל המניות והמנהל של הנתבעת.

4.         הנתבע מס' 3 הינו בנק למשכנתאות (להלן "הבנק"). בתאריך 9.10.94 נרשמה על החלקה משכנתא ראשונה בדרגה על זכויות הנתבעת לטובת הבנק.

5.         בתאריך 3.2.97 חתמו התובעים והנתבעת על זכרון דברים (להלן "זכרון הדברים"), לפיו התחייבה הנתבעת למכור לתובעים דירה בת 4 חדרים בבנין שהנתבעת הקימה על החלקה (להלן "הדירה"). המדובר בבנין בן 9 דירות, שבנייתו כבר הושלמה כאשר הדירה הינה דירה נוספת בבנין שרק השלד שלה נבנה.

6.         בתאריך  31.8.98 חתמו התובעים והנתבעת על הסכם (להלן "ההסכם") לרכישת הדירה.

7.         בתאריך 31.8.98 נרשמה לטובת התובעים הערת אזהרה.

8.         התובעים שילמו לנתבעת על חשבון רכישת הדירה סכום של כ- 55,000 - 50,000$ והתחייבו לשלם את יתרת התמורה, בסך 130,000$ במעמד מסירת החזקה בדירה לידיהם.

9.         בניית הדירה לא הושלמה והדירה לא נמסרה לתובעים.

10.        הבנק נקט נגד הנתבעת בהליכי הוצל"פ, בתיק הוצל"פ 9-00-03169-17, בגין חובה של הנתבעת לבנק. במסגרת הליך זה ביקש הבנק מינוי כונס נכסים למכירת הדירה (בפועל, נמכרה הדירה על ידי כונס הנכסים).

11.        בתביעתם טענו התובעים כי הנתבעת הפרה את ההסכם שחתמה עימם ולא עמדה בהתחייבויותיה, לפיכך קמה להם הזכות לביטול ההסכם ולהשבת הכספים ששילמו לנתבעת.

12.        באשר לנתבע טוענים התובעים כי הוא שניהל עימם את כל המגעים בשם החברה וכי נהג ברשלנות ובחוסר תום לב ויש לחייבו אישית בכל חבות שתוטל על הנתבעת. התובעים טוענים עוד כי יש להרים את מסך ההתאגדות.

13.        גם באשר לבנק טוענים התובעים כי הוא התרשל באופן פיקוחו על פרוייקט הבניה של הנתבעת ובמילוי חובותיו על פי דין וכי קמה להם זכות עכבון על הכספים שיקבל הבנק מהליכי מכירת הדירה, בגובה הסכומים ששילמו לנתבעת.

14.        הנתבעת והנתבע טענו כי מילאו את כל ההתחייבויות על פי ההסכם וכי לבנק לא עמדה זכות למימוש המשכנתא. כן טענו כי אין לחייב את הנתבע באופן אישי.

15.        הבנק טען כי זכויותיו גוברות על אלו של התובעים וכי גם אם יבוטל ההסכם בין התובעים לבין הנתבעת - אין התובעים זכאים להחזר כספים מן הבנק.

16.        לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים הודיע בא כוח הנתבעת והנתבע כי אלה מסכימים עם כל האמור בתצהירי התובעים וכי לא יגישו ראיות מטעמם. נתבעים אלה גם לא לקחו חלק בהמשך ההליכים ולא הגישו סיכומים ולפיכך זכאים התובעים לפסק דין נגד נתבעים אלה, בהתאם לאמור בתביעתם.

17.        באשר לבנק הודו התובעים בסיכומיהם כי טענותיהם נגד הבנק אינן במישור החוזי, משום שלא היתה להם יריבות חוזית עם הבנק ולפיכך הם ממקדים טענותיהם בתחום עשיית עושר ולא במשפט ובתחום הנזיקי ולהלן אתייחס בפסק הדין לטענות אלה בלבד.

עשיית עושר ולא במשפט -

18.        לטענת התובעים הבנק לא מימן את עלויות בניית הדירה - אלא שהתובעים נשאו במישרין בעלויות אלה. מנגד - התמורה החוזית ששילמו התובעים לנתבעת הופקדה לחשבונו בבנק ויתרה מזאת - הבנק אף שלשל לכיסו את מלוא תמורת מכירת הדירה (מחד הופקד בבנק הסך של 55,000$ ששילמו התובעים ובנוסף, קיבל הבנק 60,000$ כשהדירה נמכרה).