תביעה שעניינה הפרת חוזה למתן שירותי ייעוץ.
העובדות הצריכות לענין והנפשות הפועלות:
1. התובעת היא חברה העוסקת, בין היתר, בעבודות הקשורות באיכות הסביבה (להלן: "
התובעת") שבעליה ומנהלה הוא מר ישראל פייג.
הנתבע הוא מומחה בתחום הפיקוח והבקרה של עבודות אסבסט ופינוי אסבסט, ואת ניסיונו צבר בארה"ב, שם עבד שנים רבות בחברה שעסקה בתחומים אלו.
2. עירית נהריה (להלן: "
העיריה") ביקשה להקים פארק שעשועים בקנה מידה ארצי בחוף הים בנהריה, שזכה לכינוי "מדינת הילדים". המקום גובל עם מפעל "איתנית" שבאיזור התעשיה, מפעל שייצר משך שנים רבות מוצרי אסבסט למיניהם. עם תחילת העבודות להכשרת השטח, התברר כי חוף הים מזוהם בסיבי אסבסט שמקורם בפסולת ייצור ממפעל איתנית. העיריה נדרשה לנקות את רצועת החוף מאסבסט ולשם כך פרסמה מכרז (נספח א' לתצהיר התובעת).
בנקודה זו נספר לקורא, כי פינוי אסבסט, ובעיקר אסבסט פריך, הוא משימה הכרוכה בבעיות בטיחות בשל הקשר בין החשיפה לאסבסט וסוגים מסויימים של סרטן.
הדעה הרווחת היא, כי סיבי אסבסט זעירים, בלתי נראים לעין, עלולים לחדור לדרכי הנשימה ולגרום לסרטן (בעיקר מזותליומה). מכאן הנוקשות היתרה בהקפדה על נוהלי בטיחות מחמירים, הכוללים אמצעי מיגון כמו מסיכות לעובדים. פינוי האסבסט על פי דרישות המכרז, הצריך, בין היתר, הקמה של מערכת השקיה להרטבת החול, הקמת מתקן לטיהור העובדים בתום שעות העבודה ועוד.
בתנאי המכרז נאמר, בין היתר, כי על הקבלן לשתף פעולה ולתאם את עבודתו עם גורמים נוספים, כמו המשרד לאיכות הסביבה ומפעל איתנית. עוד נאמר במכרז כי כל קבלן המשתתף במכרז חייב בקבלת אישור השתתפות מוקדם מגב' צילי ענבי (להלן: "
ענבי"), יו"ר הועדה הטכנית לאבק מזיק (להלן: "
הועדה הטכנית") שבמשרד לאיכות הסביבה. עוד נאמר בתנאי המכרז, כי מסמך ההנחיות של היועץ של העיריה לבצוע העבודות, ד"ר דוד דיזנהאוז (להלן: "
דיזנהאוז") מהווה חלק בלתי נפרד מהצעת המכרז.
3. התובעת זכתה במכרז וביום 28.4.99 נחתם בינה לבין העיריה הסכם, ולפיו תמורת הסך של 579,150 ש"ח התחייבה התובעת לבצע את ניקוי החוף ופינוי האסבסט כנדרש בתנאי המכרז (להלן: "
ההסכם").
ביום 18.4.99, לאחר זכייתה של התובעת במכרז ועוד קודם לחתימת ההסכם, הודיעה גב' ענבי במכתבה למר פייג, בתשובה לבקשתו לקבל אישור לבצוע העבודות (הדגשה שלי - י.ע.):
"
הועדה הטכנית אישרה שחברתכם תבצע את העבודה בכפוף להנחיות ולתקנות המשרד לאיכות הסביבה ומשרד העבודה והרווחה, בפיקוח היועץ לנושא האסבסט מטעם עירית נהריה (הכוונה לדיזנהאוז - י.ע.)
ובתנאים הבאים:
1. מר יצחק פישר (הנתבע - י.ע.)
יהיה
אחראי מקצועית על בצוע העבודה.
2. פינוי החול המזוהם באסבסט, לאחר הרטבתו והעמסתו על משאיות אמבט, ייעשה לאתר פסולת שיח' דנון, בתיאום ובפיקוח איגוד ערים לאיה"ס גליל מערבי.
3. אישור זה ניתן ספציפית לעבודה הנ"ל עד לסיומה.".
יובהר כי בין הנתבע לבין המשרד לאיכות הסביבה לא הייתה כל התקשרות שהיא, והמשרד לא התיימר להכתיב לתובעת כי דווקא הנתבע הוא שיהיה "אחראי מקצועית" מטעמה. שמו של הנתבע הוצע על ידי התובעת וקיבל את אישור גב' ענבי בשם הועדה הטכנית. התנאי לפיו על הנתבע לשמש כ"אחראי מקצועית" לביצוע העבודות, בנוסף לדיזנהאוז ובנוסף למפקחים בשטח מטעם העיריה, ה"ה יורם וזאב וורגה (להלן: "
וורגה"), נבע מכך שהתובעת לא הייתה מוכרת עד לאותו מועד, כקבלן מוכר בעל ניסיון בתחום סילוק אסבסט. זאת, להבדיל מכך שהתובעת שימשה בשעתו כקבלן מבצע בעבודה מעין זו, בשטח מפעל "איתנית".
ביום
11.7.99 ניתן לתובעת צו התחלת עבודה. עוד באותו יום התקשרה התובעת עם הנתבע בהסכם לפיו ישמש אחראי מקצועית
להנחייתו של הראל פייג (בנו של מר פייג) וכי במסגרת עבודתו יהא עליו להשתתף בישיבות התיאום לפרוייקט בעירית נהריה (עד 4 ישיבות) ולבקר בשטח (עד 3 ביקורים). בהמשך נביא במלואו את תוכנו של הסכם זה, שהוא למעשה ההסכם היחיד שנחתם בין התובעת לבין הנתבע.
4. ביום
12.7.99, יום אחד לאחר שהתובעת החלה בביצוע העבודות, הוצא לתובעת על ידי העיריה צו הפסקת עבודה. הצו הוצא בעקבות התרשמותו של דיזנהאוז כי העבודות אינן מבוצעות כהלכה, ולאחר שמר כץ, מפקח מטעם המשרד לאיכות הסביבה הגיע למסקנה כי העבודות אינן מבוצעות בהתאם להוראות הבטיחות הנדרשות. המפקח דיווח לגב' ענבי, שפנתה בדרישה לעיריה להוציא לאלתר צו הפסקת עבודה. העיריה פעלה בהתאם והורתה לתובעת להפסיק את ביצוע העבודות. הצו לא נמסר לתובעת בכתב אך ניתנה לה הודעה בעל-פה על ידי מר וורגה. התובעת פנתה לגב' ענבי במספר מכתבים בהם דרשה לדעת מדוע הופסקה עבודתה ונענתה כי עליה לפנות לעיריה, מאחר שהעיריה היא שהוציאה את צו הפסקת העבודה. ביני לביני נמסר לתובעת דו"ח שנערך על ידי דיזנהאוז ימים מספר לאחר הוצאת צו הפסקת העבודה. הדו"ח נערך באנגלית ותורגם לעברית וכך נמסר לתובעת, ובו פורטו ליקויים שונים בעבודתה של התובעת.
נושא עיקרי שעלה בהתנצחות בין הצדדים, שהביא להסתבכות הדברים עד לביטול ההסכם ולסילוקה הסופי של התובעת מביצוע העבודות, היה נושא הליווי והאחריות המקצועית לביצוע העבודות. העיריה וגב' ענבי דרשו מהתובעת שהנתבע יהיה נוכח בשטח באופן צמוד משך ביצוע העבודות, בהתאם למכתב מיום 18.4.99 ולפיו הנתבע יהיה "אחראי מקצועית" על ביצוע העבודה, בעוד התובעת סברה כי ניתן להסתפק בייעוץ ובהנחיה של הנתבע.
5. התובעת ניהלה מו"מ עם הנתבע כדי לעמוד בדרישות העיריה והמשרד לאיכות הסביבה. המו"מ לא צלח, ועל כך נעמוד בהמשך. משכך, ניסתה התובעת להגיע להסכמה עם העיריה ועם גב' ענבי להחליפו ביועץ אחר מטעמה. הועלה שמו של יועץ מחו"ל בשם דייקוס, ולטענת התובעת, המשרד לאיכות הסביבה סירב לאשרו.