זוהי תובענה חוזית - נזיקית, אשר הגישה התובעת נגד הנתבעת בגין נזקים אשר לטענתה, נגרמו לה בשל ליקויים בשתילי בננות שרכשה מהנתבעת.
עובדות המקרה:
התובעת הינה אגודה שיתופית חקלאית, אשר עסקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בין היתר, בגידול בננות (להלן:"התובעת"). הנתבעת הינה חברה פרטית אשר עסקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בייצור ושיווק שתילי בננות בדרך של תרבית ריקמה (להלן:"הנתבעת").
ביום 20/4/98 סיפקה הנתבעת לתובעת, על פי הזמנתה, שתילים לנטיעה. התובעת מצידה, נטעה את השתילים בשטחים שיעדה והכשירה לכך (להלן:"השטחים"). במהלך החודשים מאי - יוני באותה שנה, אובחנו בשתילים ליקויים אשר התבטאו בבעיות שונות דוגמת: מוטציות , ניוונים, קשיי התפתחות, וכו'. התובעת מצידה, מייחסת את הליקויים בשתילים למעשיה ומחדליה של הנתבעת בזמן הייצור והשהייה בבית הגידול. ואילו הנתבעת מצידה טוענת, כי השתילים יצאו מבית הגידול כאשר הם תקינים לחלוטין והליקויים האמורים הם תוצאה של ארועים שהתרחשו לאחר הוצאת השתילים מבית הגידול, (כפי שמפרטת בחוו"ד מטעמה ובסיכומיה), ואלו אינם בתחום אחריותה. מכאן התביעה שבפניי.
סיכום עיקרי טענות התובעת ביחס לשאלת האחריות:
1. 1. הנתבעת באמצעות מנהלה, מר יבזורי, הודתה באחריותה לנזקים האמורים, בדיון שנערך בהשתתפות נציגי צמח בננות, צמח ניסיונות, הנתבעת ובהעדר התובעת. על כן, מכוח דיני המניעות, מנועה כעת התובעת מלטעון אחרת. כן, סיפקה באופן חלקי שתילים חליפיים לנפגעים ללא חיוב, ואף בכך יש משום נטילת אחריות.
2. 2. אחריות הנתבעת הוכחה על סמך מקרים דומים של בעיות בהתפתחות השתילים, מאותה נטיעה, במספר משקים אשר רכשו אף הם שתילים מהנתבעת. בעיות דומות לא נתגלו, באותה נטיעה, אצל משקים שקיבלו שתילים מתרביות ראש הנקרה.
3. 3. לאור האמור, על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח שלא התרשלה שכן, "הדבר מדבר בעד עצמו", כמשמעותו בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. התובעת הוכיחה כי לא היתה כל סיבה אחרת לקרות הנזק, מלבד השתילים הפגומים שסופקו על -ידי הנתבעת. הנתבעת נכשלה בניסיונה להוכיח כי התובעת התרשלה (כפי המפורט בסיכומי התובעת).
4. 4. התובעת לא מצאה לנכון להביא לעדות את משה צביק, וזאת מאחר ולא היה העד היחיד שיכול היה לזרות אור על שאלה רלוונטית שנשארה עלומה. החזקה כי אילו זומן עד רלוונטי, היתה עדותו סותרת את גרסת התובעת, איננה חלה, כל אימת שלא הזמין צד את כל העדים הרלוונטיים, שהיה בידו להזמינם, אלא רק את מקצתם או מי מהם.
5. 5. מנהל הנתבעת, יבזורי, טען כי הנזק אירע בגין עודף מים, עומס חום וקרקע לא טובה. יבזורי טען, כי צביק אישר בפניו השקיית מים עודפת. התובעת לא ראתה לנכון להביאו לעדות, מאחר ולא קיים מושג של השקיה עודפת בבננות. מכל מקום,אילו חפצה הנתבעת להוכיח טענותיה ביחס להשקיה עודפת, יכלה להתכבד ולזמן את מר צביק לעדות.
6. 6. המומחה הראלי שהובא מטעם התובעת, הינו מומחה בעל שם עולמי בענף הבננות. מספר המומחים בגידול בנות בארץ קטן, כך שלמרבית המומחים יכולה להיות בעיה של ניגוד עניינים. עדותו של הראלי היתה מקצועית ביותר ונסמכה על נתונים מהימנים ורלוונטיים.
7. 7. חוות דעתו של המומחה מטמון התבססה על סיכומים של צמח בננות , תחשיבים כלכליים, חיובי משקי עמק הירדן וכן על נתוני הנהלת החשבונות של התובעת.
8. 8. מהאמור לעיל עולה בברור, כי הנתבעת אחראית לנזק שנגרם מהשתילים הפגומים.
סיכום עיקרי טענות הנתבעת ביחס לשאלת האחריות:
1.
1.
התובעת, נמנעה במכוון מלהעיד במשפט את מנהל מטע הבננות מר משה צביק.
2.
2.
התובעת לקחה את השתילים באיחור של 3 שבועות מהמועד הקבוע לאספקה.
3.
3.
בחודש יוני 1998 ביקרו במטע מנהל הנתבעת נמרוד יבזורי יחד עם מר צביק, לאחר שהועלתה טענה כי השתילים אינם מתפתחים כראוי. במהלך הביקור הוברר, כי המטע מקבל עודף מים והדבר אושר ע"י מר צביק עצמו, וכי הסיבות לעיכוב הן בראש ובראשונה שרב כבד, טמפ' גבוהות, איכות הקרקע ועודפי מים
.
4. 4. מומחה התובעת הראלי הסכים, כי הקרקע בבית זרע אינה המשובחת ביותר לגידול. זאת בניגוד לעדותו כי הקרקע מצוינת וכי מספר ימים לאחר שתילת השתילים במטע, היתה במטע ההתאיידות הגבוה ביותר שנמדדה מזה 20 שנה, אותה מכנה הראלי "אירוע חריג". כאשר לטענתו התאיידות גבוהה משפיעה אף יותר מטמפרטורה גבוהה.
5. 5. מנהל הנתבעת הסכים לספק שתילים חלופיים לתובעת ,למרות שהעיכוב אינו קשור אליה וזאת משיקולים מסחריים. מנגד, התחייבה צמח בננות בשם התובעת, כי התובעת תעביר את יתר התשלום עבור השתילים ובכך תסתיים הפרשה.