פסק-דין בתיק א 101199/00

א.        רקע עובדתי :

התובעת 1 היא המבטחת של חברת גמי תכשיטים (1984) בע"מ (להלן: "גמי תכשיטים"), על פי פוליסה לביטוח "כל הסיכונים"  לתקופה שבין

31.12.98 -31.12.99 (להלן: " הפוליסה" נספח א' לכתב התביעה).

התובעת 2 גמי תכשיטים היא חברה העוסקת בין היתר ביבוא שעונים.

הנתבעת 1 טרנסכלל בע"מ (להלן: "טרנסכלל") היא חברה הנותנת שירותי עמילות מכס ובמועדים הרלוונטיים לתביעה סיפקה שירותים אלה לגמי תכשיטים.

הנתבעת מס' 2 מובילי דרור הובלות והסעות (1996) בע"מ (להלן: " מובילי דרור") היא חברה הנותנת שירותי הובלה ותובלה, אשר ביצעה לבקשת טרנסכלל הובלה של משלוח של שעונים (להלן: "המשלוח")  השייכת לגמי תכשיטים וזאת על פי חוזה מיום 16.6.97 (במ/2).

הנתבעת 3 דולב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "דולב") היא המבטחת של חברת מובילי דרור.

לצורך ביצוע פעולתה השוטפת התקשרה מובילי דרור בהסכם ביום 17.8.97 עם צד ג', נתנאל חברה להובלות בע"מ (להלן: "נתנאל") (נספח א' לנ/1).

צד ד', סלמה יצחק (להלן: "הנהג") היה נהג שכיר אצל נתנאל והוא אשר הוביל את המשלוח מנמל התעופה בן גוריון, מממ"ן למחסני הערובה בבני ברק - מ.פ.ל.

ביום 14.8.99 הגיע לארץ המשלוח, לאחר שיובא ארצה משוויץ על ידי גמי תכשיטים. המשלוח התקבל במחסני ממ"ן שבנמל התעופה בן גוריון, ולאחר שיחרורו הובל על ידי הנהג למחסן הערובה שבמרכז לפתרונות לוגיסטיים (להלן: "מ.פ.ל").

עם הגעתו של המשלוח למ.פ.ל הסתבר כי חלק מהאריזות היו קרועות וכי נגנבו 62 שעונים.

על פי חוות דעתו של השמאי גדעון סטטמן (להלן: "השמאי")  שהוגשה בתמיכה לתביעה, שווי השעונים שנגנבו היה 24,118 $ ובהתאם לפוליסה שילמה התובעת 1 סכום זה בניכוי השתתפות עצמית בסך 5,000 $ לגמי תכשיטים ומכאן תביעת השיבוב שלפני בסך 19,118 $ (ראה עדות זמי קרדו ת/3).

גמי תכשיטים נשאה בתשלום ההשתתפות העצמית בסך 5,000 $ (23,351 ש"ח) ובתשלום מכס בסך  20,828 ש"ח בגין השעונים שאבדו.

לטענת התובעות האחריות לאובדן השעונים מוטלת על הנתבעות אשר התרשלו בכך שהפרו את התחייבותן למסור את המשלוח ליעדו בצורה בטוחה.

            טרנסכלל הכחישה את חבותה וטענה כי תפקידה הסתכם בתיאום עם הגורמים השונים והעברת נתונים לידי מי שביצע בפועל את ההובלה וכי לא נדרשה במסגרת תפקידה לפקח על פעולות המוביל. לטענתה רק לאחר שנפתחו ארגזי המשלוח, התברר כי יש חוסר וכי הארגזים היו חתוכים מתחת לנייר הדבק שעטף אותם באופן שלא ניתן היה לראות כי הארגזים אינם שלמים. בנוסף טענה טרנסכלל כי הפוליסה אינה חלה במקרה דנן וכי התובעת 1 שילמה "כמתנדבת" לגמי תכשיטים.

טרנסכלל שלחה  הודעת צד ג' למובילי דרור ולדולב.

            מובילי דרור ודולב הצטרפו לטענות ההגנה של טרנסכלל  ושלחו הודעת צד ג' לנתנאל. נתנאל שלחה הודעת צד ד' לנהג אשר הוביל את הסחורה.

            בהגנתו טען הנהג כי לא ידע מה תכולת אריזות הקרטון, קיבל מסמכים חתומים מנציג מובילי דרור וכי בבדיקת פוליגרף נמצא דובר אמת.

ב.         המחלוקת:

            עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה על שאלת האחריות לגניבת השעונים. כל אחד מהנתבעות וצדדים שלישיים ורביעי טענו כי אין להטיל עליהם חבות. לחילופין, כל אחד מן הצדדים ניסה להטיל את האחריות למקרה הגניבה על כתפי השני. בנוסף נטען גם כי התובעת שילמה "כמתנדבת" ומשום כך אינה זכאית לחזור בתביעת השיבוב שלפני. כן חלוקים הצדדים בדבר שווי האובדן.

ג.         עדויות:

            מהעדויות עולה כי בין טרנסכלל למובילי דרור נחתם ביום 16.6.97 הסכם לפיו מובילי דרור שימשה כקבלן הובלות עבור טרנסכלל. בהסכם נקבע כי לצורך ביצוע ההובלה רשאית מובילי דרור להיעזר בקבלני משנה ואכן כך עשתה כאשר התקשרה ביום 17.8.97 עם נתנאל (סעיף 9.2).

            ביום 15.8.99 פנה אבשלום נוריאל , מנכ"ל מובילי דרור (להלן: "נוריאל") למנכ"ל נתנאל, על מנת להיעזר בו לצורך הובלת המטען נשוא התביעה (תצהיר נוריאל נ/1).