פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעת האב לחיוב האם לשאת במזונות ארבע הבנות אשר במשמורתו.

האם טוענת כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר זאת וכי האב מונע קשר עם שתיים מהבנות, בעוד האב טוען כי מצבה הכלכלי מאפשר תשלום, כאשר הנתק עם הבנות נוצר בעטיה של האם. על מנת לבחון הדברים יובאו להלן רצף הדברים, טענות הצדדים, המצב המשפטי, הממצאים וההכרעה.

רקע והליכים:

1. הצדדים ניהלו חיים משותפים משך 11 שנים והביאו לעולם ארבע בנות: הבכורה ילידת 2004 השניה ילידת 2006, השלישית ילידת 2009 והרביעית ילידת 2011.

יחסיהם המשותפים נקלעו למשבר ובשנת 2015 נפתחו ביניהם מספר הליכים משפטיים.  

2. במאי 2015 עתר האב לקבלת צו הגנה כלפי האם בשל התנהלותה כלפי הבנות. במסגרת זו הופנתה האם לטיפול רגשי, וחזרה הביתה לתקופה קצרה תוך הפרדת חדרים.

3. ביוני 2015 הגישה האם שלוש תובענות: האחת תביעה לקבלת משמורת על הבנות, השניה לחיוב האב במזונותיהן והשלישית לחלוקת רכוש ולהשבת כספים.

4. תוך כדי ניהול ההליכים עזבה האם את הבית ועברה להתגורר במכוניתה, כאשר בשבתות מתארחת בבית הוריה בחיפה. האב נותר להתגורר עם הבנות באותו בית.

5. בהליך המשמורת, לאחר תסקירים ודיונים רבים, הגיעו הצדדים להסכמה כי האחריות ההורית תהא משותפת, המשמורת המוסדית תהא לאב, וזמני שהות בין האם לבנות פעמים בשבוע בשעות אחר הצהריים ובשבתות אחת לשבועיים בבית הורי האם בחיפה. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק הדין במאי 2017. עוד נקבע כי שירותי הרווחה יעניקו לאב כל סיוע אפשרי לצורך טיפול בקטינות, לרבות טיפול רגשי וסיוע לימודי.

6. בהליך הרכוש, במרץ 2017ניתן פסק דין לפיו התובע ישלם לנתבעת סכום של 240,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ומדד, בגין סכום שהעבירה לו לצורך רכישת מונית.

7. ביולי 2019פתח האיש בהליך י"ס אשר לא צלח ובנובמבר 2011, הגיש האב תביעה בה דורש לחייב האם להשתתף במזונות הקטינות.